יוסי טנא CFO אורמת – האיש שהגיע מוכן למשבר

טנא החל את דרכו במשרד רו"ח קסלמן וקסלמן PwC, ועבר בו דרך ארוכה מסטאז'ר ועד לשותף במשרד. בשנת 2003,החליט לבצע שינוי משמעותי בחייו, ועבר לצידו השני של המגרש כ-CFO בחברה גרמנית, שבזמנו הייתה חברת בת של דור כימיקלים. בתחילת שנת 2005 חזר לישראל ומונה לתפקיד CFO באורמת.

אורמת הייתה אז מייד לאחר הנפקה לציבור ב-NYSE וחיפשה CFO שיש לו ניסיון בחברות אמריקאיות. לטנא היה ניסיון רב כשותף בפירמה בינלאומית המתמחה בחברות ציבוריות שנסחרות בארה"ב, ועל כן לא היה מתאים ממנו לתפקיד.

טנא נכנס לאורמת טכנולוגיות שהייתה אז חברת בת אמריקאית של אורמת תעשיות. היקף הפעילות של אורמת טכנולוגיות היה בשלב של גידול מואץ, וצוות הכספים בארה"ב היה מצומצם יחסית. היה צורך בהקמת צוות שייצור ויתפעל מערך דיווח של חברה אמריקאית, לפי כללי הדיווח האמריקאים, לפי הרגולציה של ה-SEC, וכמו כן, הצוות נדרש לעמוד בהצלחה ביישום כללי ה-SOX. טנא הפשיל שרוולים, ניגש למלאכה ותוך שנה היה לו צוות מורחב שגדל בינתיים ומונה כיום כ-15 אנשי כספים בארה"ב ועוד כ-20 בארץ, כאשר 8 מתוכם הינם רואי חשבון. הצוות עמד בכל דרישות הדיווח האמריקאי וכמובן גם ביישום ה-SOX תוך מספר חודשים.

חברת אורמת הייתה עד סוף המאה הקודמת בעיקר חברה שמייצרת תחנות כוח ומתקינה אותם אצל צדדים שלישיים. בתחילת המאה הנוכחית שינתה החברה את האסטרטטגיה העסקית שלה והחלה להיות גם בעלים של תחנות כוח. ככזו, החברה מתמודדת עם דרישות המימון גבוהות במיוחד  וחשבונאות מורכבת, בתקופה בה בעקבות תקנות האי-תלות, משרד רו"ח לא יכול לסייע הרבה, והנטל מוטל על מחלקת הכספים.

משימתו השנייה של טנא הייתה גיוס מימון לטובת התרחבות הפעילויות של החברה. "גייסנו יותר מחצי מיליארד דולר בדרך של הנפקת מניות לציבור בארה"ב לצורך הקמת תחנות כוח. התחנות הן השקעות קפיטאליות מאוד גדולות, ועל כן ביצענו 4 הנפקות לציבור שבאמצעותם גויס הסכום הרצוי. ההנפקה האחרונה נעשתה במאי 2008, במהלך המשבר הפיננסי הנוכחי ".

בינואר 2006, התמנה טנא, בנוסף לעבודתו כ-CFO אורמת טכנולוגיות, גם ל-CFO אורמת תעשיות, חברת האם. משימתו הגדולה באורמת תעשיות הייתה יישום כללי ה-IFRS. "מדובר בחברה שנסחרת בת"א, בה היה צורך ליצור אינטגרציה בין הצוות הישראלי לצוות האמריקאי, כאשר מרכז הכובד בארה"ב. חלק גדול מזמני הוקדש לצוות בארה"ב, ועל כן בתקופה זו הרביתי בטיסות לשם. יצרתי מצב של הידברות בין שני הצוותים, שמאחר והבדלי התרבות היו מאוד משמעותיים, זה לא היה דבר של מה בכך".

המשבר הכלכלי אמנם הפתיע את כולם, אך הנהלת אורמת השכילה להגיב במהירות לשוק ולהסתגל בגמישות למצב החדש שנוצר. "עד המשבר רצו אחרינו בתי ההשקעות כדי שנעשה הנפקת אג"ח להמרה, בנקים הציעו לנו אשראי ואנחנו לא מיהרנו להיענות להצעות, כיוון שהעדפנו להתרכז בגיוס הון בדרך של הנפקת מניות ומימון פרוייקטאלי. בשלב מאוד מוקדם הבנו ששם המשחק הוא כסף, במיוחד לאורמת בה יש צורך להשקיע בתחנות כוח חדשות. החברה גדלה בקצב של כמעט 100 מגגוט לשנה. תחנות הכוח מייצרות מזומנים, אך עד שהתחנות קמות אנחנו צריכים כסף. הבנו שיהיה קשה יותר יהיה לגייס כסף במימון פרויקטים, מאחר ואין כמעט כסף נזיל למתן אשראי. אנחנו נערכנו לזה בשלב מוקדם והיום אנחנו נמצאים עם יותר מ-300 מיליון דולר בקווי אשראי מבנקים".

טנא מסביר את קבלת ההחלטה לגיוס קווי אשראי בהיקף גדול, גם כשלכאורה עדיין לא ניתן היה לחזות את עומק המשבר: "ההחלטה להיערך מראש התקבלה מאחר ורצינו כרית ביטחון במידה ויוצר מצב בעייתי בשוק ההון. הרגשנו שהשוק לא הולך לכיוון טוב. היום כרית הביטחון הזו הפכה להיות מקור המימון שלנו. בערך לפני חודש הבנקים הפסיקו לתת קווי אשראי, ועברו למצב של "בונקר". היתרון הנוסף בקווי האשראי הוא שהם מאפשרים לנו כסף זמין לרכישת חברות בהזדמנויות שעשויות לצוץ בעקבות המשבר. אנחנו כל הזמן מסתכלים על הזדמנויות, אך עדיין לא מצאנו לנכון לקנות אף חברה כרגע. המשבר לא התפתח ביום אחד, וכאשר ראינו שגופים כמו ליהמן ברדרס וגופי השקעות בארה"ב לא יממנו לנו את מה שרצינו לממן, התחלנו את תהליך גיוס קווי האשראי בשנת 2007 והשלמנו אותו ברגע האחרון – באוקטובר ונובמבר 2008. יכול להיות שזוהי גישה שמרנית, שכן קווי האשראי האלה עולים כסף. יכול להיות שהיינו קצת "היסטריים", אבל בדיעבד ה"היסטריה" השתלמה. היום אנחנו לא צריכים לממש נכסים בשביל לממן את הפעילות שלנו. לא עצרנו אף פעילות ואנו אף ממשיכים בבניית תחנות בה התחלנו לפני המשבר".

מגמת האנרגיה החלופית, הנקייה והירוקה, אמנם הגיעה לדיון הציבורי בישראל, אך עדיין לא תפסה תאוצה כמו בארה"ב. אורמת נהנית מהחשיבות אותה מקנה הממשל האמריקאי לאנרגיה ירוקה, מאחר והיא מייצרת חשמל ירוק ממים חמים שנמצאים באדמה, מה שמסייע לרגולציה האמריקאית להחמיר בדרישותיה לשימוש באנרגיה חלופית. "הרגולציה מחייבת ברוב מדינות ארה"ב, לייצר כמות יחסית מהחשמל שהן צורכות באנרגיה ירוקה", מסביר טנא. "אנחנו מחויבים לחברות החשמל האמריקאיות, ועל כן אין לנו את הפריבילגיה של הפסקת פרויקטים". טנא צופה כי הממשל האמריקאי החדש ימשיך את מגמת האנרגיה הירוקה: "ממשלו של אובמה שהוא ממשל דמוקרטי. הוא יתמוך בפרויקטים מסוג זה מאחר והם מורידים את התלות בנפט, ובזיהום כדור הארץ. האנרגיה שלנו חיונית להפחתת ה-CO2 הנפלט לכדור הארץ, והתקינה בארה"ב מחייבת זאת ועל כן המוצר שלנו מאוד מבוקש. מעבר לזה שזה עוזר לאורמת, זה עוזר לכדור הארץ".

בארץ, טנא רואה פוטנציאל מבוזבז ביכולותיה של ישראל להפיק אנרגיה ירוקה. "ישראל מפגרת מרחק שנות אור בנושא. יש כאן המון שמש, ניתן למסד אנרגיית שמש ורוח, וכמעט לא נעשה כלום בתחום הזה. כל ממשלות ישראל הזניחו את העניין בצורה שגובלת בהפקרות. המודעות לנושא האנרגיה הירוקה נמוכה, ומעבר לדודי שמש לא נעשה פה כלום. יש הרבה רעש ודיון ציבורי סביב הנושא, אך ההיקף הוא נמוך יחסית".

למרות הצלחתה של אורמת להתכונן למשבר מראש, המשבר לא פסח על תעשיית האנרגיה הירוקה. ירידת מחירי הנפט הפכה את אורמת לפחות תחרותית, וכך גם החשש של שוק ההון מחברות עתירות השקעות לא ישרדו בגלל מחנק האשראי. טנא נשאר אופטימי: "הוכחנו לשוק ההון שיש לנו יכולות לגייס כסף, למרות שהוא יכול לעלות לנו יותר. ירידת מחירי הסחורות מוזילה לנו את עלויות הקמת התחנות ומחירי המתכות שהיו גבוהים בשנים האחרונות החלו לרדת גם עלויות הבנייה והקידוח ברה"ב עשויות לרדת, דבר שמסייע לנו בהקמות ובקידוחים. הגענו למשבר במצב בו אנו מעריכים שהפגיעה באורמת תהיה מינימאלית".

טנא מכהן כיו"ר ועדת המשנה למיסוי בינלאומי בפורום. הועדה ברשותו מקדמת מול רשות המיסים את הנושאים הבוערים בתחום המיסוי הבינלאומי וביניהם שטרי הון ומיסוי חברה נשלטת זרה. "לישראל יש מה ללמוד אם היא משווה את עצמה לאירופה. רוב מדינות אירופה הורידו את המיסים לרמות הרבה יותר נמוכות מאשר כאן, עלות החזרת הכסף לארץ מבחינת מיסוי הדיבידנדים היא גבוהה, לאור הורדת המיסים בחו"ל ההכנסות הפאסיביות מחברה נשלטת זרה (חנ"ז/CFC) ממוסות, כאשר בארצות בהן נוצרו ההכנסות שיעורי המס ירדו ואז הן נכנסו למסגרת המיסוי בארץ".

על תכנית רשות המיסים להפחתת המס על משיכת דיבידנד אומר טנא: "האמריקאים עשו את זה בשנת 2005 על מנת להביא כסף לארה"ב. אני חושב שזה רעיון מצוין והכסף יכול להיות מושקע בתשתיות, אך על הממשלה והכנסת להפוך את הרעיון למציאות בשטח".

" זה הזמן להשקיע בתשתיות בארץ. זה ייתן תעסוקה בטווח הקרוב, ובטווח הארוך יסיע ביציאה חלקה מהמשבר", מסכם טנא.