מנשה שגיב CFO התעשיה האוירית לישראל – בשירות המדינה

רוח הלחימה והקרב של מנשה שגיב טמונה עוד בעברו כמפקד גדוד שריון. שגיב, בן 52 ואב לשלושה ילדים, השתחרר מצה"ל לאחר מלחמת לבנון הראשונה ב-1986 כסגן אלוף, והמשיך כסא"ל בשירות המילואים עוד זמן רב לאחר מכן. לתעשייה האוירית הצטרף בתפקיד שהוא מכנה כ"כלכלן מן השורה", זאת לאחר שבזמן שירותו הצבאי סיים B.A בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן.

תפקידו העיקרי של שגיב היה כלכלן של פרויקט לביא ופרויקטים נוספים של פיתוח מטוסים. בשנת 1991 מונה לחשב מפעל להב אשר עוסק בהשבחות מטוסי קרב ומסוקים והיה שותף לעסקאות ענק של מאות מיליוני דולרים, החל משלב הצעות המחיר, דרך ארגון התוכנית, מימון הפרויקט וביצועו. במהלך התפקיד סיים M.B.A עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר אילן.

בשנת 1997 עבר שגיב למטה התעשיה האוירית בתפקיד חשב החברה. "במסגרת התפקיד הנחתי יסודות לניהול ובקרת פרויקטים בחברה, מערכת התקציב של החברה, ותהליך הכנת הצעות המחיר", אומר שגיב. בתקופה זו התעשיה האוירית נכנסה להסדר עם הבנקים עקב הקשיים הכלכליים אליה נקלעה. שגיב מונה לגורם העומד מול בקר הבנקים והמערכות הכלכליות. בנקודה זו מתחיל מנשה שגיב ביחד עם אחרים, את הקרב המשמעותי בקרירה שלו – הקרב להישרדות התעשייה האוירית. "בתקופה זו היינו צריכים להחזיר את האמון של המערכת הבנקאית בחברה ולבצע שינויים תרבותיים-עסקיים בכל מפעלי החברה. כל זאת על מנת להעביר את החברה למצב בו תוכל להתנהל עסקית ולהחזיר את כל ההלוואות בזמן, ולעמוד בשאר התחייבויות שנעשו במסגרת הקונסורציום (חמשת הבנקים שהיו שותפים להסדר הבנקאי)". על מנת להחזיר את אמון המערכת הבנקאית בחברה היה צורך ביצירת תהליכי בקרה בחברה בתחומי ניהול הפרויקטים, ניהול התקציב המפעלי, הקפדה על עמידה ביעדים ותהליך של הסברה ולימוד לכל המנהלים והעובדים בחברה.

בשנת 2000 מונה שגיב לגזבר החברה, כשאחד היעדים העיקריים שלו היה להוציא את החברה מההסדר הבנקאי. "אז, מצב תזרים החברה היה עדין קשה והיה צורך לנהל את המזומנים בצורה קפדנית מאוד. מצד שני, המשכנו בפעילות העסקית והתרבותית בכל מפעלי החברה. בשלב מסוים החלטנו להיכנס עם הבנקים למשא ומתן ליציאה מההסדר הבנקאי, כי החברה עברה לפסים ריווחים והחלה להתייצב מבחינת תזרים המזומנים. נקטנו בפעילות של הקדמת החזר ההלוואות. לכל זה התלוותה גם פעילות של הנהלת החברה בתחום השיווק האגרסיבי על מנת להביא יותר עסקאות לחברה.

שגיב ניהל מאבק עיקש במערכת הבנקאית ולאחר קשיים רבים, הסכימו הבנקים להיכנס לשיחות בדבר הסדר יציאה מהתחייבות. השיחות שנמשכו כמעט כשנה הובילו לחתימה על הסכם יציאה הדרגתית מההתחייבות. "היו בהסכם סממנים מובהקים של חופש לחברה", מספר שגיב.

מיד לאחר היציאה החלקית לחופש, ולאחר שהוחזרו הלוואות החברה בהקדם של 3 שנים, פנתה החברה לבנקים וביקשה הלוואה: "ביקשנו מהבנקים הלוואה של 100 מיליון $, אך הבנקים הגדולים ביקשו שנביא את ערבות הבעלים - ממשלת ישראל. אני התנגדתי לכך ואז החלטנו לעשות מעשה לא שיגרתי למקומותינו ופנינו לגורם מוסדי. לאחר חצי שנת דיונים גיסנו מימון חוץ בנקאי על ידי הנפקה פרטית לגורם זה, ובכך הוכחנו למערכת הבנקאית שהצלחנו להסתדר בלעדיה". שגיב מסכם את הניצחון במאבק ואומר: "זו היא אבן דרך משמעותית וחשובה בהתנהלות החברה".

לאחר מכן הסתייעה החברה שוב במערכת הבנקאית, אך למשא ומתן הזה הגיע שגיב כשמעמדה של תע"א שונה. "הבנקים היו מוכנים להקצות לנו מימון ללא ערבויות ובטוחות אחרות, ובמקביל הבאתי להחלטת הנהלה על ביצוע דירוג אשראי לחברה על ידי מעלות. הובלתי את הדירוג ולבסוף קיבלנו דירוג של AA בשנת 2005".

עם כניסתו לתפקיד ה-CFO עמדו בפני מנשה שגיב מספר עניינים דחופים. העיקרי שבהם היה שלחברה לא היו דו"חות כספיים כמעט שנתיים, זאת מפני שהמנהלים הקודמים לא הסכימו לחתום על הצהרת מנהלים (SOX 302). "יחד עם היו"ר יאיר שמיר, שגם הוא היה חדש אז וצוות ההנהלה, הובלנו בלו"ז קצר מאוד עד חודש דצמבר, שיחות עם רשות החברות הממשלתיות. חתמנו על נוסח מקובל בין שני הצדדים, והפקנו את כל הדו"חות הכספיים עד ספטמבר 2005, סה"כ של 6 דו"חות. כך למעשה הסרנו איום שרבץ מעל החברה מכל מערכת המימון הבנקאית והחוץ בנקאית." שגיב המשיך לפעול לשיפור מצב הכלכלי של החברה: "ב-2006 הבאנו את החברה לנקייה מכל שעבוד ומאז החברה מתפקדת רק כנגד אמות מידה פיננסיות. ביוני 2006 הוצאנו את החברה סופית מכל הסדר הבנקים ועיקר המימון של החברה מאז ועד היום הוא במערכת החוץ בנקאית".

אך גם לאחר הפקת הדו"חות וניקוי השעבודים דרכו של מנשה שגיב לא היתה קלה. שגיב נכנס לתפקיד ה-CFO לאחר שהחברה עברה שינוי ארגוני, והיה עליו להתמקד בניהול ובקרת הפרויקטים כדי למצות את הפוטנציאל העסקי המלא בפרויקטים שמתנהלים בחברה בהווה ובעתיד. שגיב הפשיל שרוולים וניגש למלאכה: ביחד עם המנכ"ל החדש מר יצחק ניסן נסגרו משלחות בחו"ל ומפעלים מפסידים והבקרה הפרויקטאלית התהדקה מאוד, החליף את כל החשבים החטיבתיים והמפעליים והשביח את כוח האדם כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים העסקיים. "פיתחנו כלי בקרה כספיים וכלכליים שלא היו קיימים בעבר וכללו ניהול מזומנים, גידורים בין מטבעות השקל-דולר. בנוסף, הקמתי חדר עסקאות שיוכל להביא את הפיתרונות הטובים ביותר מול כל חדרי העסקאות של הבנקים המקומיים והזרים".

גולת הכותרת של תפקידו כ- CFO היא ללא ספק הנפקת האג"ח שהוביל מנשה שגיב בבורסת תל אביב. "יום לאחר שהתמניתי לתפקיד, קרא לי יאיר שמיר, יו"ר הדירקטוריון, ואמר לי שאנחנו הולכים לעשות תשקיף ולבצע הנפקה. אני מאוד שמחתי ולקחתי את זה במוטיבציה גבוהה מאוד. התחלתי לעבוד עם גיבוי מלא ממנו ומהמנכ"ל". הבעיה העיקרית שניצבה בפניו היתה להפיק לתעשיה האוירית תשקיף. זוהי חברה ביטחונית מורכבת ולא ניתן לחשוף דברים רבים, ועל כך נאמר בעבר בתעשיה האוירית כי "אפשר לחלום אבל אי אפשר להגשים". שגיב הוכיח כי אפשר גם לחלום וגם להגשים. לשם כך הוא גייס מספר מגשימי חלומות שכלל אנשי כספים, בכירים בלשכה המשפטית, קציני ביטחון של החברה, משרד עו"ד ושני משרדי רו"ח. "ידעתי שאבן הדרך הקריטית היא לעבור את גורמי הצנזורה במשרד הביטחון. אם עברנו אותם תהיה הנפקה".

העבודה החלה במרץ 2006, כשנה לאחר מכן הוגשה הטיוטה הראשונה למערכת הביטחון. "מאחר ועשינו עבודת הכנה טובה, לקח כחודש ובו מספר טיוטות נוספות עד שקיבלנו את אישור משרד הביטחון לתשקיף".

לאחר מכן, הוביל שגיב את הדיונים עם הרשות לני"ע ונדרש לבצע שינויים רבים בדו"חות הכספיים גם אחורה."היו הרבה קשיים והפתעות והחלטתי שלא לקחת חתמים להנפקה, אלא בתי השקעות שהיו יועצים. החלטתי לקחת את הסיכון הזה מכמה סיבות: ראשית, האמנתי שההנפקה שלנו תצליח. שנית, רציתי לחסוך בעלויות וכמו כן, רציתי לחסוך בזמן. הלו"ז היה צפוף מאוד, וחתמים היו נדרשים לבצע בדיקת DD הדורשת המון אישורי ביטחון. ידעתי שחייבים להגיע להנפקה על בסיס הדו"חות לשנת 2006". ההנפקה בוצעה בסוף מאי 2007 על מיליארד ₪. הביקוש היה פי 87, ושגיב הוביל גם הנפקה דולרית שתתאים למקורות הדולרים של החברה.

לאחר ההנפקה החברה שינתה את פניה מבחינה פיננסית כלכלית. הושם דגש על אחריות המנהלים, ואת חתימות נושאי המשרה משרשרים למטה עד לרמת מנהל הפרויקט. מנשה מוסיף ואומר: "זה שינוי נוסף בתרבות הארגונית של החברה שהוא לא קל אבל מיישמים אותו. אין יותר לאחר בדיווח, צריכים להיות מדויקים בדיווחים ואי אפשר לספר סיפורים. על זה אני תמיד אומר שאין תחליף לאור השמש. בסופו של יום זה הפך את המנהלים ליותר חדים בפעולות העסקיות וגם בפעולות האחרות. זה פשוט להיות יותר טובים".

שנת 2008 הביא עימה אתגרים חדשים לכלל המשק. אתגרים אלה לא פסחו על התעשיה האוירית. "היחלשות הדולר, העלייה בחומרי הגלם ובעיקר הדלק והמתכות, מעמידים בפני ה-CFOs אתגרים בתחום של הגנות על כל הסיכונים שנובעים מתהליכים גלובליים אלה. זה בא כנדבך נוסף על תפקיד ה-CFO שהיה ויישאר תמיד לאמוד את הסיכונים של החברה ולספק הגנות ופיתרונות כנגדם". גם במאבק הזה מתכוון מנשה שגיב לנצח: "אנחנו מנסים בכל הדרכים האפשריות למצוא פתרונות לסוגיות שנוצרו השנה, אם זה בהגנות, בהתייעלות ושינויים בפעילות השוטפת והתפעולית. אנו מנסים להביא פיתרונות לנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מהשחיקה הזו. המאבק הזה ימשך, לדעתי, עד סוף השנה ואין ספק שזה אתגר מאוד גדול".

אחד היתרונות הבולטים שמביא עימו מנשה שגיב לתפקיד הוא ההיכרות רבת השנים עם התעשיה האוירית על כל רבדיה. "בחברה כזו גדולה אפשר גם לבוא מבחוץ ולהצליח, אבל אני חושב שיש יתרון גדול מאוד לגדול מלמטה. אני מכיר את השווקים הצבאיים והאזרחיים, בקיא בפרויקטים שיש לנהל. אני מכיר את המוצרים, הלקוחות והתהליכים של החברה. התעשיה האוירית עוסקת בשני עולמות שונים לגמרי, הצבאי שמהווה 60% והאזרחי שמהווה 40%. אני בקיא בשניהם וזה נותן לי יתרון עצום. אני אוטוריטה כלפי כולם בחברה. ההיכרות עם המקום חוסכת לי המון זמן, אותו אני משקיע בקידום דברים אחרים בחברה".

לאחרונה מונה מנשה שגיב ליו"ר תא חברות ממשלתיות בפורום CFO. התא שהתכנס כבר שלוש פעמים בראשותו, פועל לפיתרון בעיות שאופייניות לכל CFO בחברה ממשלתית. " זה היה רעיון של נגה, ואני חושב שזה רעיון מצוין. לא היה קיים דבר כזה קודם, לא בפורום ולא באף מסגרת אחרת וזה מהווה יתרון ברור ל-CFOs של החברות הממשלתיות. יש לנו הרבה תחומים משיקים ואנחנו יכולים להעשיר אחד את השני. אני חושב שניתן ללכת לפיתרון בעיות ביחד". למרות שהתא חדש יחסית, שגיב כבר מדווח על שינויים ממשיים בהתנהלות חבריו: "אני כבר רואה את השינוי. אנחנו מתייעצים יותר אחד עם השני, ורבים מחברי התא כבר פנו אלי באופן אישי וסייעתי להם ברצון". שגיב מסכם: " יש לי עניין רב לתת מעצמי על מנת לסייע כמה שיותר לחברי התא. ישנן חברות ממשלתיות שרק לאחרונה התאגדו כחברה ואני חושב שאנחנו יכולים לעזור להם ונעשה זאת בשמחה".