בססח

אלעד שלף: "מרבית הסיכון העסקי נמצא מחוץ לקירות החברה"

1/01/2018
אלעד שלף: "מרבית הסיכון העסקי נמצא מחוץ לקירות החברה" (הגדל)

במסגרת מפגש פורום CFO: "מינוף ולמידה מכישלונות בדרך", הסביר אלעד שלף, משנה למנכ"ל, מנהל אגף עסקים מנורה מבטחים, מהן הדרכים להגן מפני תנודתיות ברווחים באמצעות ניהול תיק ביטוח מושכל?

עו"ד מיכל קורן

במפגש פורום CFO: "מינוף ולמידה מכשלונות בדרך", התייחס אלעד שלף, משנה למנכ"ל, מנהל אגף עסקים, מנורה מבטחים, לכמה סוגיות עיקריות הנוגעות לשוק הביטוח העסקי ועתידו.

באירוע אמר שלף כי בעבר חברות קנו בעיקר ביטוחים "קלאסיים", בעוד שכיום יש דווקא גלישה לעולמות ביטוח אחרים. על כן נשאל בהמשך מהו המוצר הביטוחי המרכזי בתוכנית ביטוח של לקוח גדול כיום? לדבריו, "אצל מרבית החברות עיקר עלות הביטוח וגם עיקר הדיון, נסוב סביב ביטוח הרכוש, שעיקרו הוא כיסוי עבור נזקי אש, פריצה, רעידת אדמה ונזקי טבע. סיכוני רכוש הם סיכונים מוחשיים, פשוטים להבנה ומוכרים היטב על ידי שוק הביטוח, ומטבעם הם כמעט בינאריים, אירוע גדול יכול להוביל לקריסה לא רק פיזית אלא גם פיננסית של החברה. בפועל, הסיכונים המוכרים הללו מהווים רק חלק קטן מאלה העומדים בפני העסק. כשמשווים את מפת הסיכונים של חברה בהווה ובעבר, אפשר לראות שלפני 20 שנה, כ- 50% מערכו של תאגיד ממוצע היה נכסיו המוחשיים. כיום, נכסים מוחשיים מהווים פחות מ 15% מערכו. כלומר, בעוד שאנו בעיקר מטפלים בנזק רכוש, זהו אינו הסיכון העיקרי".

אז מהו הסיכון שהכי מטריד מנהלי סיכונים בארגונים?

"כאשר אני שואל את השאלה בצורה שונה ויוצא מעולם הביטוח, אני מגלה שעיקר השיחה סובב סביב החשש מאובדן הכנסות או רווחים. בעוד שבעבר רוב הסיכון של אובדן הרווחים שכן בתוך 'הקירות של החברה' ולכן היה יותר פשוט לכימות ולשליטה, היום מרבית הסיכון העסקי נמצא מ'חוץ לקירות'. השילוב של גלובליזציה ושיטות ניהול וייצור מתקדמות מייצר סיכון הרבה יותר רחב לתאגידים מבעבר, למשל סיכון כתוצאה מכשל בשרשרת האספקה. דוגמאות נוספות מובהקות הן סיכוני הסייבר המאיימים על כל חברה כתוצאה מדיגיטציה והמעבר לשירותי ענן, או הרשתות החברתיות שמייצרות סיכון מוניטין משמעותי. המציאות המשתנה חושפת את העסק לסיכונים חדשים שמנהל הסיכונים לא חושב עליהם כברי ביטוח. כתוצאה מכך, מרבית הדיאלוג שלי עם מנהלי סיכונים נסוב סביב הניסיון לזהות את גורמי הסיכון לשורת הרווח, לכמת אותם ואז ביחד לבחון כיצד יכול הביטוח לעזור לגדר חלק מהסיכון".

מדוע להערכתך קיים כזה פער בין היצע המוצרים שחברות הביטוח מספקות לבין הסיכון אותו רואות החברות כמרכזי?

"האופי של תחום הביטוח הוא שמרני. מכיוון שחברת ביטוח לוקחת רק את ה- downside risk , אנחנו נוטים להיות שמרנים בכניסה לסיכונים חדשים. התגובה האוטומטית של חברת ביטוח לסיכון חדש היא להחריג אותו. בנוסף, בכדי לקחת סיכון ביטוחי אנחנו צריכים לקבל מספיק מידע על מנת להעריך אותו. אחד החסמים המרכזיים ליכולת של שוק הביטוח לספק מוצר לכיסוי סיכוני שרשרת אספקה או לכיסוי סיכוני סייבר הוא נושא המידע והנתונים. ככל שאנחנו מצליחים לנהל דיאלוג יותר פתוח עם הלקוח ולקבל יותר מידע, כך גם היכולת שלנו לתפור פתרון מותאם לצרכים שלו, עולה. מהניסיון שלי ככל שמתנהל דיאלוג משותף בין הלקוח והיועצים/סוכנים מטעמו, לבין חברת ביטוח ישראלית, כך גם הפתרון יעיל יותר. יתרון נוסף בתהליך כזה, הוא בסיוע לעסק לזהות ולכמת את הסיכונים שלו בצורה טובה יותר".

איך ייראה שוק הביטוח לתאגידים גדולים עוד כ-5 שנים?

"להערכתי היצע המוצרים יגדל משמעותית. חברות הביטוח, בעולם ובישראל, מבינות שעל מנת להישאר רלוונטיים יש לספק ערך אמיתי ללקוחות שלנו על ידי כך שנעזור להם להבין את הסיכונים העומדים בפניהם ונייצר פתרון מותאם אישית לצרכים שלהם. אני מעריך שתוכנית ביטוח של לקוחות גדולים תביט על הסיכונים בצורה אינטגרטיבית ותהיה ממוקדת בניהול וגידור תנודתיות הרווחים כתוצאה מסיכונים הרבה יותר מגוונים מאשר היום - בין אם אלו סיכוני סייבר, שרשרת אספקה, סיכונים פוליטיים או סיכוני מצגים ושיפויים בעסקאות. כל זאת לצד הסיכונים הביטוחיים 'הקלאסיים' של נזקי גוף ורכוש. חברת ביטוח מצליחה תהיה זו שמשלבת בראייה כוללת את כלל הפתרונות הנחוצים לכל לקוח ספציפית ומאפשרת לעסק למקסם את יעילות העברת הסיכון, ובכך את התשואה על הון מותאם סיכון".

עבור לתוכן העמוד