ירום אריאב: שנת 2008 הוכרזה כשנת החינוך

   במפגש שקיימו חברי מועצת פורום ה-CFO הציג, מנכ"ל האוצר ירום אריאב, את יעדי המדיניות הכלכלית של הממשלה. הנתונים מראים על אינדיקטורים חיובים למשק ועל צמיחה מתמשכת כאשר התחזיות הן להמשך צמיחה של 4.2% לשנת 2008, אמר אריאב, זאת מבלי לקחת בחשבון את גורמי הסיכון של פריצת התקציב, החרפה במצב הביטחוני ו/או האטה בשווקי העולם." ישנו גידול משמעותי בהוצאה לצריכה פרטית, בייצור ובנתוני השקעה. כל אלו מובילים את המשק לצמיחה מתמשכת", אמר אריאב.
   הגורמים ההכרחיים למיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק, הם: משמעת תקציבית כדרך חיים, נחישות בביצוע רפורמות מבניות, הגברת ההשקעה בחינוך, השקעות בתשתיות מו"פ ובפרויקטים לאומיים, ייעול המגזר הציבורי והעלאת שיעור המועסקים בקרב אוכלוסיות חלשות.
   הניסיון העולמי מראה על קשר חיובי חזק בין רמת ההשכלה ואיכות החינוך, לבין צמיחה כלכלית ושיפור ברמת החיים. ניתן לראות זאת בכמה מאפיינים: תוספת לשנות הלימוד תורמת לצמיחת התוצר לנפש, כל שנת לימוד משמעותה תוספת הכנסות של 15-5%. החינוך משפיע באמצעות  מגוון ערוצים: תורם לגידול בפריון, מגדיל את שיעור ההשתתפות ומקטין את שיעור האבטלה. בהסתמך על כך, קבעה הממשלה את שנת 2008 כ"שנת החינוך". בכוונת האוצר להוסיף 8.4 מיליארד ₪ לנושאי בחינוך ביישומם המלא. מתוך כך, 5 מיליארד ₪ לרפורמה בחינוך, 1.4 מיליארד ₪ לרפורמה בהשכלה הגבוהה ועוד 2 מיליארד ₪ לבניית כיתות לימוד. אריאב הביע  תקווה כי יישום מוגבר של תקציבי השקעה בחינוך – ישאו פרי. כמובן, הכל מותנה ביצירת תנופת עשיה חינוכית חדשה שאמורה להביא ערך חינוכי חדש.
   אריאב יצא בקריאה למנהלים בכירים בכלל ולחברי הפורום בפרט להיות מעורבים בתחום החינוך, ואמר כי זה יכול להיות שינוי אמיתי ותדמיתי חשוב למערכת.
   יעדי המדיניות הכלכלית של האוצר לשנת 2008 מתמקדים בשמירה על יציבות כלכלית והשגת צמיחה בת קיימא, ע"י מדיניות פיסקאלית אחראית (הורדת החוב הציבורי והגבלת הגידול בהוצאה הציבורית), הגדלת ההשקעות בהון פיזי ואנושי (חינוך יסודי, על יסודי והשכלה גבוהה), עידוד התחרות ושיפור הפריון. בנוסף לאלו, הציב האוצר שלושה יעדים נוספים:  חיזוק האוכלוסיות החלשות  והגדלת שיעור המועסקים, רמה גבוהה של מוצרים ושירותים ציבוריים לאזרח ושיפור וייעול מערכי הרגולציה.
אמצעים נוספים להשגת המדיניות הכלכלית כוללים: המשך הירידה במשקל הוצאות הסקטור הציבורי בתוצר, המשך הירידה בנטל המס ושיעורי המס, המשך הירידה ביחס חוב תוצר, צמצום הפערים החברתיים, המשך ההשקעה בתשתיות, במו"פ ובפרויקטים לאומיים – במיוחד בתחום התעשייה המסורתית, רפורמה בסקטור הציבורי וייעול מערכי הרגולציה ויישום צעדים להגדלת שיעור התעסוקה.