top of page
logo.png

המסע אל האקזיט, ניהול נזילות והון חוזר

רוני נתן למשתתפים "מבט מבפנים" על מסע ניהולי פיננסי שנמשך כמעט שני עשורים והסתיים בעסקת אקזיט משמעותית. הוא תיאר את הטרנספורמציה של Sapiens לאורך 18.5 שנים: צמיחה בהכנסות, מעבר לרווחיות תפעולית, חיזוק מאזן, חלוקת דיבידנדים משמעותית לצד פעילות M&A אינטנסיבית וכל זה תוך ניהול חברה ציבורית שמתנהלת בהרבה מובנים כמו פרטית: בניית תשתיות, משמעת ביצוע, ושדרוג יכולות לאורך זמן.

אחד הדגשים המרכזיים בדבריו של רוני היה שמסע לאקזיט כמעט אף פעם לא "נופל מהשמיים", שכן לפני הסגירה, היו שנים של ניסיונות, תהליכים שנפתחו ונסגרו, עסקאות שלא הבשילו, ולקחים שנצברו בכל סיבוב. הוא הדגיש את המחיר של תהליך מכירה לחברה ציבורית גדולה שזה תהליך ארוך ואינטנסיבי, שדורש חלוקת תפקידים חכמה בין הנהלת העסק השוטף לבין מי שמוביל את העסקה, כדי לא לאבד פוקוס תפעולי.

רוני תיאר גם את שכבות העומק של התהליך: החל ממיני Study שמחייב שליטה מלאה בביזנס ובפיננס, דרך Due Diligence "על סטרואידים" להגדרתו שמרחיב את מעגל המעורבים, ועד לניהול סודיות ותיעוד קפדני כחלק מהאחריות הרגולטורית של חברה ציבורית. מעבר לטכניקה, הוא חזר שוב ושוב לנושא האנושי –  צוותים חזקים הם תנאי להצלחה לא רק בעסקה, אלא גם ביכולת של CFO לקחת צעד אחורה, לאפשר לאחרים להוביל, ולהחזיק לאורך זמן מסע מורכב שבו אנשים מתחלפים והארגון ממשיך לגדול.

ולבסוף, הוא חיבר את זה לממד אישי שמדבר חזק לקהל CFOs: לאורך השנים הבין שהיכולת "למצוא זמן אישי" היא לא פריבילגיה אלא מרכיב שמגדיל אפקטיביות ומאפשר לצוות לצמוח. עוד הוא הדגיש שגם אחרי הסגירה המעבר מ-110% מעורבות ובעיקר אחריות ל-0% הוא שינוי זהות כמעט, והוא חלק מהמחיר הרגשי של סיום פרק ארוך. המסר המסכם שלו היה חד: תהליך מכירה הוא מסע עם סיכונים, אבל מי שמגיע אליו מוכן עם דאטה, צוותים, שגרות ניהול, וסבלנות מגדיל משמעותית את הסיכוי לסיים אותו נכון.


לצפייה בהקלטה של רוני לחצו כאן או על התמונה>>



למצגת של רוני>>


עדי לקחה את הדיון מהמאקרו של רונן אל השטח: האשראי ללקוחות כמרכיב אסטרטגי שמסתתר "מתחת לרדאר". נקודת המוצא שלה חדה: כל חברה שנותנת תנאי תשלום מתפקדת בפועל כמו בנק, אבל בלי היתרון המרכזי של בנק: ראייה בזמן אמת לתוך חשבון הלקוח ויכולת תמחור סיכון אשראי בצורה מלאה. לכן, אשראי לקוחות הוא לא רק סעיף תפעולי של מכירות, אלא החלטה פיננסית ניהולית שמייצרת (או שוחקת) ערך.

במבט ל-2026, עדי הציבה את ההקשר: אי-ודאות גלובלית, סביבת ריבית ואינפלציה שאינה "אפס" לצד סימנים של מאקרו ישראלי חזק אבל עם אתגר מתמשך של שקל חזק, שמשפיע על יצואנים וגם על חלק מהיבואנים. בתוך הסביבה הזו, היא הדגישה שדווקא הריבית היא אינדיקטור מרכזי למצוקה של חברות ממונפות, ולכן ניהול החשיפה לאשראי לקוחות חייב להיות שיטתי ומתמשך  ולא "בדיקה חד-פעמית בפתיחת לקוח".

החלק הפרקטי במודל שהיא הציגה התבסס על שלושה עוגנים:

1. מדיניות אשראי ברורה ומתעדכנת: מתי בוחנים מחדש לקוח קיים, באילו טריגרים, ומה גבולות הגזרה של החברה (כולל השאלה הקשה: מתי מפסיקים לעבוד ו"מפטרים" לקוח).

2. מערך ניטור, בקרה ותמחור סיכון: הבנה שהארכת ימי אשראי, תנאים חריגים בשוק או תלות בלקוח בודד הם לא רק "בעיה של אנשי המכירות", אלא גורמי סיכון שיש להם מחיר הון ברור.

3. כלים משלימים לצמיחה: עבודה עם שותפים חיצוניים, ביטוח אשראי, ושיטות מימון שמאפשרות להגדיל פעילות והון חוזר תוך חלוקת סיכונים – ובפרט בכניסה לשווקים חדשים, שבהם הידע המקומי ויכולת הגבייה הם חלק מהסיכון עצמו.

המסר שלה נסגר ב"כללי זהב":

א. לזהות הזדמנות, אבל לוודא תהליך KYC מוקפד.

ב. לחשוב על בטוחות וכלים חלופיים לאשראי פתוח.

ג.  להבין שמשבר הוא גם חלון הזדמנות לחברות חזקות בתנאי שהצמיחה נשלטת, מבוקרת, ומחוברת לתיאבון הסיכון של הארגון.

ד. ולא לשכוח ניטור ובקרה שוטפים.


לצפייה בהקלטה של עדי לחצו כאן או על התמונה>>



למצגת של עדי>>


רונן הציג קריאה מאקרו פיננסית לשנת 2026 דרך הפריזמה שהכי "נוגעת" ל-CFO: השקל, פרמיית הסיכון ועלות הכסף. הוא תיאר כיצד אחרי תקופה ארוכה של רעש גיאופוליטי, השווקים נוטים "לנקות" מחדש את הפרמיה ולחזור להבחנה בין כלכלה ריאלית לבין כותרות. בתוך ההקשר הזה, הוא סימן כמה מנועים שמסבירים את התחזקות השקל וההשפעה על חברות ישראליות חזרת השקעות זרות (בהייטק ובשוק ההון), צפי לזרימות מט"ח משמעותיות כתוצאה מאקזיטים, וגידול בפעילות במטבע חוץ בסקטורים שמרוויחים ממרוץ חימוש גלובלי.

בהמשך, רונן חיבר בין מדדי סיכון "שמסתכלים קדימה" לבין החלטות בפועל: איך השוק מתמחר את ישראל דרך ה-CDS ומרווחי אג"ח, ומה המשמעות של התייצבות/שיפור בדירוג בפועל עבור עלויות מימון וגיוסי הון. במקביל, הוא הדגיש שהאינפלציה אולי חזרה לתוך תחום היעד אבל היא עדיין "אויב" של נזילות, ולכן ארגונים נדרשים לחשוב מחדש על ניהול עודפים: לא רק לשמור כסף "בבונקר", אלא לבנות תמהיל שמבקש תשואה ריאלית לאורך זמן, תוך איזון בין סיכון לתשואה.

המסר המסכם שלו היה פרקטי: שנת 2026 תמשיך להיות שנה של אי-ודאות עולמית (בחירות בישראל ובחירות אמצע בארה"ב, סיכונים גיאופוליטיים, תנודתיות ועוד), ולכן נדרשת סלקטיביות גם בבחירת שווקים וגם בבחירת אפיקי השקעה. זה לא זמן "להיות פסיביים מתוך הרגל", אלא זמן לשאול איפה נמצאת הפרמיה, מה מגולם כבר במחירים, ואיך מייצרים יתרון מקצועי בעזרת מחקר, מודלים וכלי ניהול סיכונים.


לצפייה בהקלטה של רונן לחצו כאן או על התמונה>>



למצגת של רונן>>


במפגש "המסע אל האקזיט, ניהול נזילות והון חוזר" חיברנו בין שלוש זוויות משלימות על האתגרים וההזדמנויות שמעסיקים היום הנהלות כספים: תמונת המאקרו והשווקים (שער חליפין, ריבית, אינפלציה, פרמיית סיכון ודירוג), הכלים המעשיים לניהול הון חוזר ומדיניות אשראי בעידן של אי-ודאות, והצצה נדירה אל "מאחורי הקלעים" של מסע ארוך לאקזיט בחברה ציבורית גלובלית. יחד, שלושת הדוברים: רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי ומנכ"ל חברת ניהול התיקים הראל פיננסים, עדי נוב, מנכ"לית בססח ורוני גלעדי CFO Sapiens (היוצא) הציעו מסגרת ברורה: לחשוב אסטרטגית, אבל לפעול עם דאטה, תהליכים, ומשמעת ניהולית.

במפגש "המסע אל האקזיט, ניהול נזילות והון חוזר" חיברנו בין שלוש זוויות משלימות על האתגרים וההזדמנויות שמעסיקים היום הנהלות כספים: תמונת המאקרו והשווקים (שער חליפין, ריבית, אינפלציה, פרמיית סיכון ודירוג), הכלים המעשיים לניהול הון חוזר ומדיניות אשראי בעידן של אי-ודאות, והצצה נדירה אל "מאחורי הקלעים" של מסע ארוך לאקזיט בחברה ציבורית גלובלית. יחד, שלושת הדוברים: רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי ומנכ"ל חברת ניהול התיקים הראל פיננסים, עדי נוב, מנכ"לית בססח ורוני גלעדי CFO Sapiens (היוצא) הציעו מסגרת ברורה: לחשוב אסטרטגית, אבל לפעול עם דאטה, תהליכים, ומשמעת ניהולית.

רונן הציג קריאה מאקרו פיננסית לשנת 2026 דרך הפריזמה שהכי "נוגעת" ל-CFO: השקל, פרמיית הסיכון ועלות הכסף. הוא תיאר כיצד אחרי תקופה ארוכה של רעש גיאופוליטי, השווקים נוטים "לנקות" מחדש את הפרמיה ולחזור להבחנה בין כלכלה ריאלית לבין כותרות. בתוך ההקשר הזה, הוא סימן כמה מנועים שמסבירים את התחזקות השקל וההשפעה על חברות ישראליות חזרת השקעות זרות (בהייטק ובשוק ההון), צפי לזרימות מט"ח משמעותיות כתוצאה מאקזיטים, וגידול בפעילות במטבע חוץ בסקטורים שמרוויחים ממרוץ חימוש גלובלי.

בהמשך, רונן חיבר בין מדדי סיכון "שמסתכלים קדימה" לבין החלטות בפועל: איך השוק מתמחר את ישראל דרך ה-CDS ומרווחי אג"ח, ומה המשמעות של התייצבות/שיפור בדירוג בפועל עבור עלויות מימון וגיוסי הון. במקביל, הוא הדגיש שהאינפלציה אולי חזרה לתוך תחום היעד אבל היא עדיין "אויב" של נזילות, ולכן ארגונים נדרשים לחשוב מחדש על ניהול עודפים: לא רק לשמור כסף "בבונקר", אלא לבנות תמהיל שמבקש תשואה ריאלית לאורך זמן, תוך איזון בין סיכון לתשואה.

המסר המסכם שלו היה פרקטי: שנת 2026 תמשיך להיות שנה של אי-ודאות עולמית (בחירות בישראל ובחירות אמצע בארה"ב, סיכונים גיאופוליטיים, תנודתיות ועוד), ולכן נדרשת סלקטיביות גם בבחירת שווקים וגם בבחירת אפיקי השקעה. זה לא זמן "להיות פסיביים מתוך הרגל", אלא זמן לשאול איפה נמצאת הפרמיה, מה מגולם כבר במחירים, ואיך מייצרים יתרון מקצועי בעזרת מחקר, מודלים וכלי ניהול סיכונים.


לצפייה בהקלטה של רונן לחצו כאן או על התמונה>>



למצגת של רונן>>


bottom of page