היבטי מס רכוש - פיצויים נזק ישיר ונזק עקיף, העסקת וזכויות עובדים
רו"ח רפי אוזנה הציג את המבנה של מענק ההמשכיות העסקית במסגרת "שאגת הארי". הוא הסביר שהמתווה דומה במובנים רבים למתווים קודמים, אך טרם הושלם סופית, ושבבסיסו עומדים שני רכיבי פיצוי מרכזיים: רכיב שכר ורכיב תשומות. שנת הבסיס שנבחנת היא 2025, והזכאות נבחנת לפי פגיעה של לפחות 25% במחזור ביחס לתקופת ההשוואה הרלוונטית.
בהמשך הוא פירט את תקרות הפיצוי ואת מבנה המתווה לפי מחזורים. מתוך החומר עולה כי קיימות תקרות שונות לעסקים לפי היקף המחזור, כאשר לעסקים הקטנים יותר נקבעה תקרה נמוכה יותר, ולעסקים במחזורים גבוהים יותר קיימת תקרה שעולה עד 1.2 מיליון ש"ח. הוא גם הדגיש נקודה רגולטורית חשובה: סף המחזור הרלוונטי מתייחס לעוסק ולא בהכרח לחברה בודדת, ולכן במקרים של איחוד עוסקים הבחינה נעשית לפי כלל האיחוד.
אוזנה התעכב גם על נוסחת החישוב עצמה: רכיב השכר נועד לפצות מעסיקים ששמרו על העובדים ושילמו שכר, ואילו רכיב התשומות נועד לשקף הוצאות קבועות. אחת הנקודות המורכבות ביותר שעליהן עמד היא עצם ההגדרה של "הוצאה קבועה". חשוב לשים לב, אומר אוזנה שאף שהנוסחה נראית ברורה על הנייר, בפועל צפויים ויכוחים רבים לגבי השאלה אילו הוצאות יוכרו, כיצד ייבחן הפער בין נוסחה להוצאה בפועל, ועד כמה רשות המסים תאפשר הגדלת פיצוי במקרים שבהם ניתן להראות שההוצאות הקבועות האמיתיות היו גבוהות יותר. המורכבות הזו בולטת במיוחד אצל עסקים עם מבנה פעילות לא ליניארי או עם שינויים מהותיים בשנים האחרונות. הדברים הללו עלו גם בתמלול וגם בסיכום שהועבר מהמפגש.
נקודה נוספת שעלתה בדבריו נגעה לעסקים בצפון. שם, כך הובהר, צפויים מסלולים מותאמים יותר למציאות החריגה של עסקים שנפגעו לאורך זמן, עם בחינה שונה של תקופות הבסיס ועם אפשרויות שאינן זהות לאלה של יתר המשק. גם אם הפרטים הסופיים טרם הושלמו, המסר היה שהמתווה הכלל ארצי אינו מספק בהכרח מענה מלא לכל העסקים באזורים שנפגעו באופן מתמשך.
לצפייה בהקלטה של רו"ח רפי אוזנה לחצו כאן או על התמונה>>
למצגת של רו"ח רפי אוזנה לחצו כאן>>
רו"ח ועו"ד ליאת פייג-נויבירט התמקדה בעולם הפיצויים בגין נזקי מלחמה, והציגה את ההבחנה הבסיסית בין נזק ישיר לנזק עקיף. מדינת ישראל היא למעשה המבטח המרכזי והיחיד לנזקי מלחמה, והמסגרת הנורמטיבית נשענת על חוק מס רכוש ועל הוראות שעה והסדרים ייעודיים שנבנו סביב אירועי הלחימה השונים. היא הזכירה כי נזק עקיף עשוי להיות תוצאה של נזק ישיר, וכי בחלק מהמסלולים ניתן לקבל פיצוי גם עבור רכיבים כמו אובדן דמי שכירות ולתקופות של עד שישה חודשים.
אחד הדגשים המרכזיים שלה היה על ההתנהלות הנכונה מרגע האירוע. היא הבהירה כי יש לדווח בהקדם האפשרי לכוחות הביטחון, וכי אלה מעבירים את המידע לקרן הפיצויים. במקביל, אסור לגעת באזור הנזק או להתחיל בפינוי ותיקון לפני שהתקבלה הנחיה או לפני שהגיע שמאי מטעם מס רכוש, למעט במסלול המהיר ובכפוף לתיעוד מסודר. היא הדגישה את החשיבות של צילום, שמירת מסמכים, והבחנה נכונה בין מסלול מהיר למסלול רגיל, משום שמעבר ממסלול מהיר למסלול רגיל הוא קשה מאוד.
עוד היא התייחסה למסלולים השונים של מס רכוש, לדיור חלופי במקרה שהנכס אינו ראוי למגורים, ולמסרים המעשיים לחברות ולעסקים: לעבוד רק עם בעלי מקצוע שמוציאים חשבוניות מס, להקפיד על הגשת נתונים מלאים, ולאסוף בזמן אמת כל אסמכתה רלוונטית. מתוך הדיון עלה בבירור שהקושי המרכזי אינו רק עצם קיום הזכות, אלא היכולת להוכיח אותה באופן מלא ומשכנע.
לקראת סוף המפגש, בתשובה לשאלות שעלו, היא חיברה בין העולם של נזק ישיר לבין סוגיות רחבות יותר של פיצוי בגין נזק עסקי. אחד המסרים החשובים שחזרו אצלה היה שככל שממתינים עם איסוף החומר, כך קשה יותר לשחזר עסקאות שבוטלו, פניות של לקוחות, ירידה בתפוקה, או כל רכיב אחר שיכול לתמוך בתביעה עתידית.
לצפייה בהקלטה של רו"ח ועו"ד ליאת פייג-נויבירט לחצו כאן או על התמונה>>
למצגת של רו"ח ועו"ד ליאת פייג - נויבירט לחצו כאן>>
עו"ד עידן פפר פתח בסקירת הוראות פיקוד העורף והמשמעות שלהן למקומות עבודה בתקופת החירום. הוא הסביר את ההבחנה בין משק חיוני, תחומים חיוניים ושרשרת האספקה התומכת בהם, והדגיש כי גם כאשר מקום עבודה רשאי לפעול, הדבר כפוף לעמידה בהנחיות הביטחון ובראשן גישה למרחב מוגן וצמצום הפעילות לכוח האדם ההכרחי בלבד. בנוסף הציג את ההיתרים שניתנו לשעות נוספות בתקופת החירום, הכוללים אפשרות להעסקה בהיקפים רחבים יותר מהרגיל, לצד הוראות ייעודיות לענפים מסוימים.
בהמשך עסק פפר בסוגיות של שכר והיעדרויות עובדים, החוק אינו מחייב אוטומטית תשלום שכר כאשר מקום עבודה נסגר בעקבות הנחיות ביטחוניות, אולם בפועל מדובר בסוגיה מורכבת מבחינה משפטית, וניסיון העבר מלמד כי לעיתים נחתמים בדיעבד הסדרים שמפצים הן את העובדים והן את המעסיקים. בהתאם לכך הציג מספר חלופות אפשריות למעסיקים, ובהן המתנה להסדר עתידי, ניצול ימי חופשה בהסכמה בכתב עם העובדים, או מעבר לעבודה מהבית ככל שהדבר אפשרי.
פפר הדגיש במיוחד את חשיבות התיעוד בתקופה זו וציין כי כל שינוי בתנאי העבודה – הפחתת משרה, יציאה לחל"ת, ניצול ימי חופשה או מעבר לעבודה מהבית – צריך להיות מע וגן בהסכמה ברורה ובכתב., גם כאשר קיימת הבנה בין הצדדים, חשוב להסדיר זאת באופן מסודר, ובמיוחד כאשר מדובר בעובדים הנהנים מהגנות מיוחדות.
בהקשר זה התייחס גם לנושא העובדים המוגנים ואיסור הפיטורים. הוא ציין כי עובדים שנעדרו מהעבודה בעקבות הנחיות פיקוד העורף או בשל הצורך להשגיח על ילדים נהנים מהגנות מסוימות בדין, אך במקרים אחרים יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לדיני העבודה הרגילים. בנוסף התייחס לסוגיות של חל"ת ועבודה מהבית, והבהיר כי בתקופה הנוכחית חשוב לפעול בשיקול דעת, בתום לב ובזהירות משפטית, במיוחד במקרים גבוליים או רגישים.
לצפייה בהקלטה של עו"ד עידן פפר לחצו כאן או על התמונה>>
למצגת של עו"ד עידן פפר>>
במפגש "היבטי מס רכוש - פיצויים נזק ישיר ועקיף, העסקת וזכויות עובדים" שקיימנו הבוקר, נדונו ההשלכות המעשיות של מצב החירום על פעילות החברות. המפגש עסק בסוגיות מרכזיות שמעסיקות הנהלות ו-CFOs בתקופה זו, החל מהשלכות דיני העבודה על העסקת עובדים בזמן חירום, דרך התנהלות מול מס רכוש במקרה של נזק ישיר, ועד למתווה הפיצויים והמשמעויות הכלכליות עבור עסקים שנפגעו.
את המפגש פתח עו"ד עידן פפר, שותף במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן מגולדפרב גרוס זליגמן שסקר את המשמעויות המשפטיות עבור מעסיקים בתקופת חירום החל מסוגיות של שכר והיעדרויות עובדים ועד עבודה מהבית, חל"ת והגנות הקבועות בדין לעובדים במצבים אלה.
את הובלת נושא ההתנהלות מול מס רכוש לקחה רו"ח ועו"ד ליאת פייג-נויבירט, ראש תחום מע"מ ומס רכוש במחלקת המסים של גולדפרב גרוס זליגמן שהציגה את כללי ההתנהלות במקרה של נזק ישיר והדגישה את החשיבות של דיווח, תיעוד ובחירת מסלול נכון כבר בשלבים הראשונים.
רפי אוזנה, Managing Director במחלקת המסים של EY Israel עלה והציג את עקרונות מתווה הפיצויים לעסקים ואת מבנה מענק ההמשכיות העסקית, כולל תנאי הסף לזכאות ואופן חישוב רכיבי השכר והתשומות.
לסיום, עו"ד דיוויד אברון, מנהל בכיר במחלקת התמריצים של PwC Israel, התמקד באופן שבו רשות המסים בוחנת בפועל תביעות פיצוי, והסביר את הפער האפשרי בין הנוסחאות התיאורטיות לבין הבדיקה המהותית של הקשר הסיבתי והנתונים העסקיים
המסר המרכזי שעלה מן המפגש היה כי לצד ההסדרים והמתווים שמפרסמת המדינה, ההתנהלות של החברות בזמן אמת היא קריטית: תיעוד נכון של האירועים, הבנה של הכללים המשפטיים והרגולטוריים, והגשה מדויקת ומבוססת של תביעות הפיצוי כאשר כל אלה משפיעים באופן ישיר על היכולת למצות את הזכויות ולהתמודד עם ההשלכות הכלכליות של התקופה.
דיוויד אברון עסק בשאלה האם חישוב הפיצוי הוא באמת "טכני" כפי שנדמה לעתים. בעזרת מצגת PwC הוא הסביר שבמסלולים הירוקים אמנם קיימת חזקת קשר סיבתי, אך רשות המסים יכולה לסתור אותה, ואז נטל ההוכחה עובר אל הניזוק. משם הוא עבר להציג את מוקדי החיכוך המרכזיים מול רשות המסים: חריגה מן הנוסחה שבחוק, חישוב לא סימטרי של תקופת הבסיס מול תקופת המענק, אי נטרול של חשבוניות עצמיות, וחישוב רכיב התשומות שלא תמיד נעשה בהתאם לדיווחי המע"מ בפועל.
המסר העיקרי שלו היה שלא נכון להסתפק בהשוואה טכנית בין מרץ 2025 למרץ 2026 בלי להבין את התמונה העסקית הרחבה. עסקים עונתיים, עסקים עם קפיצות חדות בפעילות, חברות שפתחו או סגרו סניפים, וחברות שעשו עסקאות חריגות בתקופת הבסיס, כל אלה עלולים למצוא את עצמם עם תוצאה מעוותת אם לא יקדימו להסביר, לבסס ולנמק את הנסיבות העסקיות המלאות.
אברון גם נתן דגש פרקטי מאוד להתנהלות בהגשת התביעה: צריך לזהות מראש "דגלים אדומים", להגיש את הבקשה בצורה מלאה ומיטבית, לכלול במידת הצורך בקשות למחזור בסיס חלופי, בקשות להגדלת מקדם, הסברים בנוגע לעסקאות עם צדדים קשורים, ולהיות מוכנים לתת מענה מלא ומהיר לכל דרישת חומר שמגיעה מרשות המסים. מבחינתו, הרבה מהמאבק על הזכאות לא מוכרע רק בשאלה אם החברה נפגעה, אלא בשאלה האם היא ידעה לספר את הסיפור העסקי שלה נכון ובזמן.
המסר שחזר מכל הדוברים היה שהחודשים הקרובים לא יוכרעו רק לפי השאלה אם יהיה מתווה, אלא לפי איכות ההתנהלות של כל חברה כבר עכשיו. תיעוד בזמן אמת, סדר פנימי מול עובדים, שמירה על מסמכים, בחירה נכונה של מסלול, ניסוח נכון של פנייה לרשות המסים ותגובה מהירה לדרישות, כל אלה עשויים להיות ההבדל בין זכאות תיאורטית לבין פיצוי בפועל. עבור ה-CFOs, מדובר לא רק בשאלה משפטית או בשאלת מיסויי, אלא בניהול סיכון מלא (תפעולי, פיננסי וארגוני) כאחד.
לצפייה בהקלטה של עו"ד דיוויד אברון לחצו כאן או על ההקלטה>>
למצגת של עו"ד דיוויד אברון לחצו כאן>>
במפגש "היבטי מס רכוש - פיצויים נזק ישיר ועקיף, העסקת וזכויות עובדים" שקיימנו הבוקר, נדונו ההשלכות המעשיות של מצב החירום על פעילות החברות. המפגש עסק בסוגיות מרכזיות שמעסיקות הנהלות ו-CFOs בתקופה זו, החל מהשלכות דיני העבודה על העסקת עובדים בזמן חירום, דרך התנהלות מול מס רכוש במקרה של נזק ישיר, ועד למתווה הפיצויים והמשמעויות הכלכליות עבור עסקים שנפגעו.
את המפגש פתח עו"ד עידן פפר, שותף במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן מגולדפרב גרוס זליגמן שסקר את המשמעויות המשפטיות עבור מעסיקים בתקופת חירום החל מסוגיות של שכר והיעדרויות עובדים ועד עבודה מהבית, חל"ת והגנות הקבועות בדין לעובדים במצבים אלה.
את הובלת נושא ההתנהלות מול מס רכוש לקחה רו"ח ועו"ד ליאת פייג-נויבירט, ראש תחום מע"מ ומס רכוש במחלקת המסים של גולדפרב גרוס זליגמן שהציגה את כללי ההתנהלות במקרה של נזק ישיר והדגישה את החשיבות של דיווח, תיעוד ובחירת מסלול נכון כבר בשלבים ה ראשונים.
רפי אוזנה, Managing Director במחלקת המסים של EY Israel עלה והציג את עקרונות מתווה הפיצויים לעסקים ואת מבנה מענק ההמשכיות העסקית, כולל תנאי הסף לזכאות ואופן חישוב רכיבי השכר והתשומות.
לסיום, עו"ד דיוויד אברון, מנהל בכיר במחלקת התמריצים של PwC Israel, התמקד באופן שבו רשות המסים בוחנת בפועל תביעות פיצוי, והסביר את הפער האפשרי בין הנוסחאות התיאורטיות לבין הבדיקה המהותית של הקשר הסיבתי והנתונים העסקיים
המסר המרכזי שעלה מן המפגש היה כי לצד ההסדרים והמתווים שמפרסמת המדינה, ההתנהלות של החברות בזמן אמת היא קריטית: תיעוד נכון של האירועים, הבנה של הכללים המשפטיים והרגולטוריים, והגשה מדויקת ומבוססת של תביעות הפיצוי כאשר כל אלה משפיעים באופן ישיר על היכולת למצות את הזכויות ולהתמודד עם ההשלכות הכלכליות של התקופה.
עו"ד עידן פפר פתח בסקירת הוראות פיקוד העורף והמשמעות שלהן למקומות עבודה בתקופת החירום. הוא הסביר את ההבחנה בין משק חיוני, תחומים חיוניים ושרשרת האספקה התומכת בהם, והדגיש כי גם כאשר מקום עבודה רשאי לפעול, הדבר כפוף לעמידה בהנחיות הביטחון ובראשן גישה למרחב מוגן וצמצום הפעילות לכוח האדם ההכרחי בלבד. בנוסף הציג את ההיתרים שניתנו לשעות נוספות בתקופת החירום, הכוללים אפשרות להעסקה בהיקפים רחבים יותר מהרגיל, לצד הוראות ייעודיות לענפים מסוימים.
בהמשך עסק פפר בסוגיות של שכר והיעדרויות עובדים, החוק אינו מחייב אוטומטית תשלום שכר כאשר מקום עבודה נסגר בעקבות הנחיות ביטחוניות, אולם בפועל מדובר בסוגיה מורכבת מבחינה משפטית, וניסיון העבר מלמד כי לעיתים נחתמים בדיעבד הסדרים שמפצים הן את העובדים והן את המעסיקים. בהתאם לכך הציג מספר חלופות אפשריות למעסיקים, ובהן המתנה להסדר עתידי, ניצול ימי חופשה בהסכמה בכתב עם העובדים, או מעבר לעבודה מהבית ככל שהדבר אפשרי.
פפר הדגיש במיוחד את חשיבות התיעוד בתקופה זו וציין כי כל שינוי בתנאי העבודה – הפחתת משרה, יציאה לחל"ת, ניצול ימי חופשה או מעבר לעבודה מהבית – צריך להיות מעוגן בהסכמה ברורה ובכתב., גם כאשר קיימת הבנה בין הצדדים, חשוב להסדיר זאת באופן מסודר, ובמיוחד כאשר מדובר בעובדים הנהנים מהגנות מיוחדות.
בהקשר זה התייחס גם לנושא העובדים המוגנים ואיסור הפיטורים. הוא ציין כי עובדים שנעדרו מהעבודה בעקבות הנחיות פיקוד העורף או בשל הצורך להשגיח על ילדים נהנים מהגנות מסוימות בדין, אך במקרים אחרים יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לדיני העבודה הרגילים. בנוסף התייחס לסוגיות של חל"ת ועבודה מהבית, והבהיר כי בתקופה הנוכחית חשוב לפעול בשיקול דעת, בתום לב ובזהירות משפטית, במיוחד במקרים גבוליים או רגישים.
לצפייה בהקלטה של עו"ד עידן פפר לחצו כאן או על התמונה>>
למצגת של עו"ד עידן פפר>>