חזון התחבורה המתפקדת
אחרי המליאה בכנס השנתי באילת, החזרנו את דור בלוך, CFO נתיבי איילון, לסבב שני. הפעם זה בפרק 11 של העונה השלישית של "מדריך ה-CFO לגלקסיה".
דור עוקב אחרי מדיניות התחבורה בישראל מאז 2011. הוא מתאר שינוי שקרה כמעט בשקט, שכן בתוך 15 שנה ההשקעה בתשתיות תחבורה גדלה פי שלושה. השקעה של 37 מיליארד שקל, שב-2012 נחשבה בלתי אפשרית, היא היום המציאות, ועדיין ישראל מגיעה לכאן מפער. היא לא עברה את גל בניית התשתיות שאירופה עברה לפני 150 שנה, וההצטרפות ל-OECD חשפה עד כמה הפער גדול. על המפה היום יש קווי רכבת קלה בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע. יש גם את מכרז Infra 2 של המטרו ו-20 מיליארד שקל שאושרו ל-BRT. כל שקל מההשקעה הזאת מבוצע על ידי השוק הפרטי, ולכן התחבורה צפויה להיות אחד הסקטורים הצומחים במשק בשנים הקרובות.
האתגר המרכזי, לדבריו, הוא governance. בפרויקט עם 365 החלטות טוריות, עיכוב של יום אחד בכל החלטה הוא שנה שלמה של עיכוב. ה-AI צפוי לקצר משמעותית את זמני התכנון וקבלת ההחלטות, אבל התיאום בין חברות התשתית, העיריות והגופים הפרטיים עדיין דורש עבודה.
דיברנו גם על המרחב הכפרי ועל תחבורה גמישה בהשראת אירלנד. במודל הזה הנוסעים מציינים מדי יום לאן הם צריכים להגיע ונתיבי איילון כבר הפעילה אותו עבור המפונים אחרי ה-7 באוקטובר.
זה פרק על רכבות, מטרו ונתיבים, אבל בעיקר הוא על המטרה שדור הציב להשקעה הזאת: לתת לכל אדם ולכל פירמה בישראל כמה שיותר אפשרויות בחירה.

