מגמות באגרות חוב ברות קיימא

מדוע דווקא עכשיו מתחזק הדגש על מכשירי חוב ברי קיימא והשקעות אחראיות (ESG)?

משבר הקורונה הדגיש את הצורך בחוסן של החברה האנושית כדי שתוכל לשפר את יכולת ההתמודדות עם זעזועים משמעותיים, כולל אלו הקשורים לבריאות, בטיחות, קיטוב  חברתי ושינויי אקלים. הקשר בין הכלה חברתית וסביבה וההשפעה של אלה על שווקי ההון ילך ויגבר ככל שהנושא יהפוך למרכזי יותר. בעולם צופים צמיחה מהירה של מכשירי חוב, לרבות הלוואות ואגרות חוב ברות קיימא, הממוקדות הן במטרות חברתיות והן במטרות סביבתיות, כמו גם עניין רב יותר במכשירי חוב צמודים למדדי קיימות, המאפשרים לחברות להטמיע היבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי באסטרטגיה העסקית והמימונית שלהן.
ב-2020 היקף הנפקות אגרות חוב ברות קיימא  הסתכם בכ- 530 מיליארד דולר, היקף המשקף גידול מרשים של 63% בהשוואה ל-2019. איגרות החוב החברתיות התגלו כסגמנט בעל שיעור הצמיחה הגבוה ביותר (גידול של פי 8 ב-2020) וב-2021 היקף ההנפקות העולמי של איגרות חוב ברות קיימא צפוי להסתכם במעל לכ-700 מיליארד דולר. (ראה גרף 1).
העניין ההולך וגובר בגורמי סיכון חברתיים מצד משקיעים השפיע על היקף ההנפקות של אגרות חוב חברתיות, בדומה למגמת הגידול בהיקף הנפקת איגרות חוב ירוקות על רקע מדיניות האקלים והמעבר לכלכלה נטולת פחמן.
S&P מעריכה כי היקף ההנפקות העולמי של איגרות חוב ברות קיימא צפוי לעלות על 700 מיליארד דולר השנה. מתוך סכום זה, היקף ההנפקות של מכשירי חוב הצמודים למדדי הקיימות צפוי עוד השנה לחצות את רף ה-200 מיליארד דולר, כאשר הוא מונע בעיקר מגידול בשוק ההלוואות הצמודות למדדים ברי קיימא (Sustainability-Linked Loan) ולהאצה בהנפקות של אגרות חוב הצמודות למדדים ברי קיימא. Sustainability-Linked Bond)).

מהם המגמות והסוגים העיקריים של אג"ח ברות קיימא?

בין מכשירי החוב העיקריים נמנים: אג"ח צמודות למדדי קיימות, אג"ח חברתיות ו"אג"ח ירוקות".
איגרות חוב והלוואות צמודות למדדי הקיימות הן סוג חדש יחסית של מכשירי חוב, המייצרים תמריצים לחברות לקבוע לעצמן מטרות קיימות (sustainability)  ולהשיג אותן.  בניגוד לסוגים אחרים של מכשירי חוב ברי קיימא, כגון אגרות חוב או הלוואות ירוקות, מכשירי חוב צמודים למדדי קיימות אינם תלויים בכך שתמורת ההנפקה מיועדת לפרויקטים סביבתיים או חברתיים מוגדרים. הלווה יכול להחיל את הסיווג על  כל סוג של הלוואה או אג"ח ולקשר ישירות בין עלויות המימון להשגת יעדי ביצוע קיימות קבועים מראש. (כגון: הפחתת פליטת גזי החממה, עלייה בשיעור הגיוון בקרב מצבת העובדים וכוי)  השימוש בתמורה יכול להיות לכל מטרה ארגונית כללית.
מכיוון שהמטרה העיקרית של מכשירים צמודים למטרות קיימות היא לספק תמריצים לגופים לשיפור ביצועי הקיימות שלהם, מכשירים רבים, במיוחד בשוק ההלוואות, אימצו מנגנון דו-כיווני עם תועלת או קנס שווים והפוכים אם החברה עומדת או אינה מצליחה לעמוד ביעדי הביצועים שהגדירה. בשוק האג"ח, לרוב המכשירים יש מנגנון קנס חד כיווני, כאשר השכיח ביותר הוא גידול חד פעמי של 25 bps באם היעדים אינם מושגים במסגרת הזמן שצוינה.
מכשיר זה צובר תאוצה לאחרונה בפרספקטיבה גלובלית, ונותן, למעשה, לחברות תמריצים לקדם את אג'נדות הקיימות באופן רחב יותר על ידי קישור ישיר של עלות המימון שלהן לעמידה ביעדי ביצוע ספציפיים בתחום הקיימות. הבנק המרכזי האירופי הודיע כי החל מינואר 2021, הוא יקבל אגרות חוב צמודות למדדי קיימות כבטוחה כשירה וכן יתחיל לרכוש אותן במסגרת תוכניות רכישת הנכסים שלו, צעד שאמור לעודד עוד יותר את צמיחת השוק ולסייע במיסוד פרקטיקה מקובלת עבור אג"ח אלה.
הגמישות הרבה בשימוש בתמורת ההנפקה של מכשירי חוב צמודים למדדי לקיימות עשוייה להרחיב את מגוון השחקנים שיכולים להשיג מימון בר קיימא, לרבות כל אותם מנפיקים שאינם יכולים להנפיק אגרות חוב ירוקות, חברתיות או ברות קיימא מכיוון שאין ברשותם הוצאות הון הקשורות לפרויקטים של קיימות, עדיין יוכלו לקחת חלק בשוק המימון בר קיימא. מכשירים הקשורים לקיימות מאפשרים לחברות אלו להבליט את התחייבויותיהן הירוקות או החברתיות ולחזק את אסטרטגיית הקיימות שלהן בפני המשקיעים, המלווים והציבור.

איגרות חוב חברתיות מאפשרות גיוס הון לפרויקטים שנותנים מענה לבעיות חברתיות ספציפיות ו/או שמטרתם להשיג תוצאות מיטיבות חברתית. משבר הקורונה הגביר את רמת העניין מצד משקיעים ומנפיקים בנושא אי שוויון, לרבות גידול ברמות האבטלה, אי שוויון ברמת ההכנסות וסוגיות במערכת הבריאות ודיור.
S&P סבורה כי גם בעולם פוסט קורונה, הקריאות לצמיחה שוויונית וברת קיימא תמשיך להישמע בשוקי ההון, ותוביל לצמיחה נוספת בהנפקת אגרות החוב החברתיות. ראינו כבר מגמה של גיוון בסוגי הפרויקטים הממומנים על ידי אגרות חוב חברתיות, ואנו מאמינים כי מגמה זו תמשך  בטווח הארוך ככל שיופיעו קטגוריות מימון חדשות, המתמקדות בתחומים כמו התאוששות כלכלית, גיוון והכלה, ושיפור שירותים חיוניים בסיסיים, כולל ייצור והפצה של חיסונים.

איגרות חוב "ירוקות" מוגדרות על ידי  International Capital Market Assn.'s (ICMA)כאיגרות חוב שהתמורה מהן מאפשרת גיוס הון והשקעה בפרויקטים עם יתרונות סביבתיים, כגון אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה וחקלאות בת קיימא. ההתחייבות לפליטת פחמן אפסית תעודד הנפקת אגרות חוב ירוקות, במיוחד באיחוד האירופי, כאשר אגרות חוב ירוקות יונפקו למימון טכנולוגיות המסייעות לעמוד במעבר של האיחוד האירופי לפליטת פחמן אפסית נטו עד שנת 2050. ארה"ב תשמור על מעמדה הדומיננטי בשוק, בהתחשב במערך העדיפויות הסביבתי השאפתני שנקבע על ידי ממשל הנשיא ג'ו ביידן, הכולל השגת 100% משק אנרגיה נקייה והגעה לניטרליות פחמן עד 2050.
אנו מאמינים כי שינויים בחקיקה וברגולציה בכל הקשור להיבטים הסביבתיים, יגדילו ככל הנראה את הלחץ לפעולה מצד המגזר הפרטי ויובילו להמשך הגידול בהנפקות של אגרות חוב ירוקות.

ומה (לא) קורה במגרש הביתי –בישראל?

היינו רוצים לראות גרפים צבעוניים של סוגי הנפקות אג"ח מגוונות בתחום הקיימות גם בשוק המקומי, לצד גל הנפקות האקוויטי המציף את הבורסה בתל אביב. בזירה המקומית חסרות מאוד רשימות של הנפקות של מכשירים התואמים את המגמות הגלובליות – בפועל, בשלב זה, נראה ששוק ההון שלנו צועד צעדים ראשוניים בלבד בתחום.
נושאת הדגל בתחום של אג"ח חברתי היא SFI (Social Finance Israel) המובילה את המגמה של אג"ח חברתי בישראל ונכון להיום בנתה רשימה מרשימה של מכשירים פיננסים המסייעים בפתרון בעיות חברתיות לא פשוטות – החל מהגברת לימודי 5 יחידות מתמטיקה בפזורה הבדווית, דרך הפחתת בדידות קשישים בת"א, מניעת סכרת ופתרונות חדשניים למימון לימודים. הצעד הבא בישראל צריך להיות להדביק את העולם ולהביא את המכשירים הללו לשוק ההון.
הצעדים לצמצום הפער בין ישראל לעולם בכל הקשור לפעילות בתחום ה- ESG   מונע בעיקר משורה של צעדים שננקטו לאחרונה על ידי הגופים הרגולטוריים בישראל: החל מטיוטת הוראת הממונה על שוק ההון, למשקיעים המוסדיים, לקבוע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG ולגבש נהלים לפיתוח מומחיות לבחינת היבטי ESG, תמיכה תקציבית לעידוד דיווח פעילות אחריות תאגידית של חברות מצד המשרד לנושאים אסטרטגיים, קריאת הרשות לניירות ערך לחברות הציבוריות לפרסם דו"ח ESG וכן התחלה של פיתוח מדדים ממשפחת הקיימות על ידי הבורסה לני"ע. 

היתרונות במימון לקיימות הם רבים: גיוון מכשירי ההשקעה, פיתוח פתרונות ברי קיימא לשירותים חברתיים, גיוון מקורות ואפשרויות המימון, שיפור השקיפות והמוניטין בעולם. ישראל אולי בכיוון אבל אין סיבה שהיא תהיה אחרונה בשורה ולא המובילה.

מחקר זה בוצע בהובלת S&P מעלות