מדיניות הממשלה בפריפריה פוגעת בצמיחה

פיתוח הפריפריה הוא צורך לאומי חיוני למדינה, אך למרות זאת ממשלות ישראל לדורותיהן כושלות בקביעת מדיניות ברורה וארוכת טווח שתאפשר זאת. ברוח זו גם החלטת הממשלה באוגוסט 2008 להעניק לפריפריה מעמד של עדיפות לאומית לא מיושמת כהלכה בשל שינוי ההגדרות לזכאות * התוצאה: הפער הכלכלי והחברתי במדינה הולך וגדל.

פורום CFO אשר שם לעצמו מטרה להציב בעיות לאומיות על סדר היום הציבורי, כינס שלושה סמנכ"לי כספים בחברות גלובליות הפועלות בפריפריה - אורית קינן- נהון, CFO של HP סאיטקס, הדר בן משה, CFO ומשנה למנכ"ל של סאנדיסק ישראל וזיו סין מליה, CFO של פלקסטרוניקס ישראל ושמע מהם מהן הבעיות בהשקעה כלכלית בפריפריה וכיצד ניתן לפתור אותן.

במהלך הדיון ביקשנו ללמוד מה הוביל את שלוש החברות הגלובליות הללו להשקיע דווקא בפריפריה של ישראל.

HP סאיטקס מפתחת ומספקת פתרונות דפוס דיגיטליים תעשייתיים בפורמט רחב ומנהלת פעילות גלובלית ומקומית, ל-HP גם מפעל גדול לייצור דיו בקרית גת שהוקם השנה על שטח של כ-3,000 מ"ר בהשקעה גדולה במסגרת ההשקעה הגדולה של החברה הגלובלית בישראל. "הגישה שלנו היא לא רק כלכלית אלא גם ישראלית ", מסבירה CFO אורית קינן-נהון.

"HP מעסיקה אלפי עובדים בישראל בפעילות מגוונת עם נוכחות רחבה של אתרים הפרושים מקרית גת בדרום ועד חיפה בצפון. זו מציאות שהתגבשה לאחר רכישות של חברות ישראליות כדוגמת סאיטקס, אינדיגו ומרקורי. במהלך הזמן, החברות המשיכו לגדול ולהתרחב, בעיקר לאור שיקולים עסקיים-כלכליים כגון עלויות, תשתיות, תנאי שטח ועוד, אך גם בשל תפיסה המקדמת השקעות והתרחבות בישראל. לפני כעשר שנים הוקם המפעל הראשון של החברה לייצור דיו בקרית גת ובהמשך נבנו מפעלים נוספים. אזור הפריסה של החברה בארץ התרחב גם מתוך התחשבות גיאוגרפית בקבלני המשנה שעובדים עם HP, לדוגמה, בקיסריה הקימה HP סאיטקס מפעל מתוך שיקולים של קרבה גיאוגרפית למטה הפעילות ולפיתוח המצויים בנתניה. כמובן שהיו גם שיקולי שינוע וגישה לנמלים, לדרכים ולכביש החוף".

במקרה של חברת סאנדיסק, חברה אמריקנית בינלאומית המעסיקה כ 600 עובדים בישראל, הנהלת המרכז הישראלי ממוקמת בכפר סבא והיא מפעילה שני מרכזי פיתוח בפריפריה - האחד בתפן שבצפון והשני בעומר שבדרום, בהם מועסקים כ-220 עובדים. "לא מדובר בהחלטה מכוונת של החברה להתמקם דווקא בפריפריה, אבל כשזה הפך לעובדה קיימת נוצר חיבור איתן וקשיח בין המרכזים בפריפריה לבין הקהילה שסובבת אותם", מספרת CFO הדר בן משה. "הנסיבות היו היסטוריות. במפגש של מייסד החברה, אלי הררי, עם מהנדס מרפא"ל ששהה בארה"ב, הועלה רעיון להקים מרכז פיתוח בישראל. המהנדס, שהתגורר בנהריה, הציע מספר חלופות בצפון למיקום למרכז הפיתוח, ובמפגש בין הררי לסטף ורטהיימר נבחר אזור התעשייה בתפן. החברה בעומר הוקמה כסטארט אפ של שני פרופסורים מאוניברסיטת בן גוריון והחברה נרכשה מאוחר יותר על ידי סאנדיסק.

"פעילות חברת פלקסטרוניקס בישראל מתנהלת בפריפריה מתוך אסטרטגיה כוללת של החברה ובתוכה גם רכישות של מפעלים מקומיים", כך מסביר CFO זיו סין מליה. פלקסטרוניקס היא חברת אלקטרוניקה המעסיקה בישראל כ-3,000 עובדים. אתר הייצור המרכזי של החברה ממוקם במגדל העמק ולצידו פועלים מפעלים נוספים ביבנה, בשדרות, באופקים ובערד.

מה מניע חברות כלכליות להשקיע היום בפריפריה?

זיו סין מליה: "מתן הטבות המס בפריפריה מהווה שיקול מבחינת חברות בינלאומיות להקמת אתרים באזורים אלו. בנוסף, קיימים שיקולים של נגישות להיצע גדול של כוח אדם יצרני שלא מתאפשר באזורים אחרים במרכז הארץ והתאמה לעלויות שכר תחרותיות המתאימות למפעל תעשייתי. יתרון נוסף הוא שהפריפריה מאפשרת שיתוף פעולה עם מכללות ואוניברסיטאות באזור. אמנם יש גיוון מבחינת כוח אדם, אך יחד עם זאת, לעיתים יש צורך בכוח אדם ייחודי ואז החברה מעסיקה מספר אנשים שמתגוררים במעגלים מרוחקים יותר.. יתרון נוסף מבחינתנו הוא יציבות ומקצועיות ההנהלה הנובעת מתחלופה נמוכה . לתפיסתי, תחום התעשייה והייצור צריך להתבסס בפריפריה וראוי לעודד תפיסה זו".

אורית קינן- נהון: "בחברה יצרנית-תפעולית, הפריפריה מאפשרת העסקת כוח אדם מגוון יחסית. יש צורך במפעילים, טכנאים, מהנדסי חשמל, מהנדסי מכונות ועוד, ואזור הפריפריה מאפשר את הגיוון והגמישות של 'הפרופילים' השונים של כוח האדם".

אילו הצעות לשיפור תוכלו להעלות לסדר היום מבחינת מדיניות הממשלה, מה חסר או קיים בהשוואה למדינות אחרות?

זיו סין מליה: "איני סבור שקיימת בעיה או מחסור בהטבות מס או מענקים המוצעים בישראל לאזור הפריפריה, גם לא ביחס למדינות אחרות. צריך לתמוך בהשקעות שיקדמו את הפריפריה. לדעתי התמיכה הממשלתית צריכה להתמקד בסטארט אפים שמפתחים חומרה ופחות ברשתות חברתיות ובתחומים שבסופו של דבר אין להם רלוונטיות לפריפריה. ראוי שהממשלה תקדם פרויקטים לאומיים בנגב או בדרום, לדוגמה בתחום האנרגיה החלופית ותכריח את הקבלנים לייצר את התשתיות במפעלים הפועלים באיזורים אלה, אותו עקרון צריך לחול גם על הפרוייקטים הבטחוניים, רק כך נקיים בטחון תעסוקתי בפריפריה ".

הדר בן משה: "טווח יישום התוכניות הממשלתיות בפריפריה הוא בעיה מרכזית. כאשר טווח קיומה של תוכנית ממשלתית הוא שלוש-ארבע שנים בלבד, היציבות של חברה כלכלית המשקיעה בפריפריה נפגעת. כך אין באפשרותה להיערך בהתאם, לתכנן ולבצע ההתאמות הדרושות לטווח הרחוק. דוגמה לכך היא שינויי ההגדרות בחוק עידוד השקעות הון שפגע באפשרות החברה לתכנן ולהיערך לטווח הרחוק.

"אנחנו חברת 'קוסט פלוס' ולכן עלות כוח האדם אצלנו משמעותית הרבה יותר מאשר הטבות מס. תוכנית הסיוע של המדינה בעלויות העסקת עובדים במשכורות גבוהות אינה אטרקטיבית מספיק. התנאים לקבלת ההשתתפות בעלויות העובדים אינם גמישים, ומותנים בהתחייבות מראש לכמות העובדים שתעסיק החברה. דרישה זו מקשה על החברה לנוכח הנסיבות הכלכליות המשתנות. גם הבירוקרטיה שנדרשת מסורבלת ומקשה על החברה.

"קושי נוסף עמו אנו מתמודדים הוא העסקת כוח אדם איכותי. יש לנו מהנדסים מצויינים במרכזי הפיתוח שלנו, שתורמים רבות לפעילות הגלובלית של החברה, וכשאנו מתכננים לגייס עוד עובדים אנו ניצבים בפני בעיה. אנחנו מבודדים באזורי הפריפריה, במיוחד בתפן, ובהיעדר נוכחותן של חברות בסדר גודל דומה באזור קשה למצוא עובדים. נוכחותן של חברות נוספות עשוי היה לתרום גם לשיתופי פעולה בין חברות ולזמינות ספקים. עידוד ממשלתי להקמת חברות ומרכזי פיתוח בפריפריה, לצד מתן חבילות הטבה לעובדים שיעברו להתגורר בפריפריה וחיזוק תשתית אקדמית, היה יכול לתרום ולסייע בעניין זה".

אורית קינן- נהון: "חשוב להבין שלחברה גדולה וגלובלית יש אלטרנטיבות רבות במדינות אחרות. כשלחברה אין יציבות וודאות באשר לטווח תוכניות הממשלה לזמן ארוך של לפחות עשר שנים, היא עלולה לבחור באלטרנטיבה אחרת. לדוגמה, לפני עשר שנים הוקם המפעל בקרית גת. לאחרונה, לאור שינוי ההגדרות בחקיקה, קריית גת אינה מוגדרת עוד כפריפריה. שינוי ההגדרות מושפע מהפוליטיקה בלבד וחברה גלובלית גדולה לא יכולה להרשות לעצמה התנהלות לצד שינויי חקיקה תכופים כל-כך בעניינה. מסיבה זו, HP לא נתמכת על-ידי שום תוכנית ממשלתית ולא משתייכת לאף מסלול הטבות בישראל.

"דבר נוסף הוא השקעה בתשתיות, תחבורה וכבישים כדי להקל על הנגישות לפריפריה. כביש 6 הוא דוגמה להשקעה כזו. מהנדסים ומנהלים שעובדים ב- HP נוסעים לקרית גת, וכביש 6 תרם לקיצור זמן הנסיעה והנגישות לעבודה".

זיו סין מליה: אכן, היעדר מדיניות ואמירה ברורה של הממשלה, לצד שינויים בהגדרות של אזורי הפריפריה הזכאים למעמד של עדיפות לאומית גורמים למצב של חוסר ודאות. כמהלך שיווקי, אנו מעוניינים להציע ללקוחותינו מהמרכז את הייצור בפריפרייה כתמריץ מיסויי, כיום אין חקיקה שאפשר להסתמך עליה ויש פרשנויות שונות של יועצי מס לגבי הפעילות באזורים מועדפים.

"סגירה של מפעל במקומות בהם אין אפשרויות פרנסה אחרות, הוא סוג של אסון תעסוקתי. ברבים מאזורי התעשייה בפריפריה אין צמיחה, אין מבנים חדשים ואין פיתוח. עידוד הקמת מפעלים בפריפריה הינו קריטי, קיימים מקרים שמפעל אחד מעסיק כמעט עיירה שלמה, מציאות שאמורה להטריד את קברניטי האוצר."

מה יכול להיות "אקו סיסטם" אידיאלי שעל בסיסו תבחר חברה כלכלית להעתיק את פעילותה לאזורי תעשייה בפריפריה?

הדר בן משה: "הבעיה העיקרית שלנו היא מחסור בכוח אדם איכותי בעל ניסיון. סאנדיסק מגייסת בימים אלה עשרות עובדים בישראל, ואם היינו יודעים שבאזור מסויים ניתן לגייס צוות גדול של מהנדסים מנוסים, טובים ואיכותיים היינו שוקלים לפתוח שם אתר פעילות. ישנו פוטנציאל אדיר בדרום: הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון מכשירה מדי שנה מאות מהנדסים, אך רובם שבים למרכז עם תום לימודיהם. אם יוצעו תכניות שיעודדו מהנדסים להישאר בבאר שבע, לצד היצע של מקומות עבודה, ייווצר ה'אקו סיסטם', שעשוי לגרום לחברות להעתיק את פעילותן לדרום. ניתן לחבר זאת לדיון הציבורי בעניין מחירי הדיור. מחירי הדיור בדרום הם כמחצית מהמחירים במרכז. המשכורות שמרוויחים העובדים בפריפריה הן פחות או יותר בגובה המשכורות במרכז, וכך מתאפשרת לעובדים בפריפריה איכות חיים גבוהה במרחק של שעה נסיעה מתל-אביב".

האם החברה שלכם שוקלת הקמת אתרים חדשים בפריפריה?

אורית קינן-נהון: "מדיניות גלובלית של חברות גדולות שואפת, בדרך כלל, להעדיף אפשרויות לריכוז אתרים ומרכזי פעילות, על פני פיזורם. כיוון שכרגע אנחנו לא פותחים מרכזי פעילות חדשים, אנו מנסים לתת מענה מקצועי באמצעות פעילותoutsourcing , כולל שימוש במציאת קבלני משנה או מיקור חוץ, כך אנו מספקים שירותי תוכנה ופיתוח בכל רחבי הארץ מבלי שנצטרך להעתיק את הפעילות שלנו. לצערי אנחנו מתקשים במציאת אנשים שיתאימו לסוג העבודה שאנחנו צריכים".

זיו סין מליה: "הגישה של פלקסטרוניקס בישראל היא הקמת אתרים בפריפריה בשל התחרות הגדולה שאנו חשופים לה מאיזורים אחרים בעולם, עלות השכר במזרח אירופה לדוגמא, היא כמחצית ביחס לישראל. וכך גם שכר הדירה ועלות המחיה. יתרון נוסף לפעילות במזרח אירופה הוא הקרבה למרכזי ידע כגון שבדיה, גרמניה ושוויץ. אם חברה בוחרת לייצר בישראל, אזור הפריפריה הוא האטרקטיבי ביותר לנושא זה. אמנם קיימות לפעמים דרישות לכח אדם ייחודי שלא בהכרח קיים במידה מספקת באיזורים אלה, אך יחד עם זאת, חשוב להתייחס לכך שכביש 6 סייע בהתפתחות הפריפריה ובקרבה למרכז".

בשורה התחתונה, ניתן לומר שמסקנות הדיון הן שהפגיעה בצמיחה בפריפריה היא תוצאה של מדיניות ממשלה לא יציבה. ללא תכניות לטווח ארוך, ללא השקעה בתשתיות לשיפור נגישות למרכז וללא השקעה בפיתוח אקדמי, לא ניתן יהיה לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז.