"אסון רב נפגעים עלול למוטט קרן פנסיה קטנה"

באירוע השנתי של פורום CFO טען בן אסאייג, כי המחוקק נמנע מלתת מענה לבעיות.
 

"הרפורמות שהחלו בשנת 2004, גרמו לביטול החיסכון ארוך הטווח ההוני וגרמו למעבר לחסכון קצבה במקום קבלת סכום הוני במועד הפרישה. התוצאה באה לידי ביטוי בכמעט חיסול  של ענף קופות הגמל שההפקדות אליו דעכו.
 

למעשה, רק קרנות הפנסיה נשארו כמוצר יחיד אליו ממשיכים להפקיד. כיום קרנות הפנסיה הן אחד הענפים הצומחים ביותר במשק הישראלי", כך אמר יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה, באירוע השנתי של פורום CFO השבוע. 

לדברי בן אסאייג, למרות שמדובר באחד הענפים מבוססי הנתונים ביותר במשק, קרנות הפנסיה נאלצות להתמודד עם סיכונים מכיוונים רבים: רגולטוריים-עסקיים-אקטואריים: "הסיכונים האקטואריים המאיימים על קרנות הפנסיה, עלולים לא רק לפגוע בקרנות אלא גם במבוטחים. היינו עדים לא מזמן, לאירוע רב נפגעים שרובם היו מבוטחים שלנו. אירוע כזה היה עלול למוטט קרן קטנה, אם החללים היו מבוטחים בקרן כזו, כיוון שמדובר במספר גדול של חללים ובביטוח קולקטיבי-הדדי, במבטחים החדשה קרן הפנסיה הגדולה בישראל האסון הכואב הזה השפיע על הקרן בפחות מפרומיל.
 

"ככל שהמחוקק רוצה לייצר תחרות בשוק הפנסיוני הוא חייב להתמודד עם הבעיה הזו. בקרן פנסיה יש חלוקת סיכונים ביטוחיים בין העמיתים בקרן. בקרן לא מספיק גדולה, אסון עלול לגרור התמוטטות. קרן פנסיה חייבת גודל קריטי כדי להבטיח את הכיסוי הביטוחי בקרן".
 

לדבריו, גם השקעות בריבית נמוכה הן סיכון המאיים על קרנות הפנסיה: "אני צריך להבטיח פנסיה לעמיתים שלי, אך פנסיה אפשר לתת כשההשקעות נושאות תשואה סבירה, כשהרבית נמוכה אין כמעט אפשרות להשקעות טובות. לכן צריך להגדיל סיכון וצריך לעתים לעשות השקעות מסוכנות שמתבררות לעיתים גם כלא מוצלחות. למדנו עם השנים להשתפר אבל תמיד היה וימשיך להיות הסיכון שלא תמיד נצליח בבחירה רק של השקעות הטובות.

"ראוי לזכור את המשבר הגדול בשוק ההון בשנת 2008 כאשר במהלך שלושה שבועות חוו קופות הגמל וקרנות הפנסיה הגדולות ירידה של עד כרבע מערך הסכומים הצבורים והמנוהלים בהן. אם המשבר הזה יקרה היום בקרנות הפנסיה שיעור הירידה יהיה כמעט פי 2.5 ממה שהיה אז, מדובר בפצצת זמן מתקתקת שלא נותים עליה מספיק את הדעת,  כי מצב הרוח השתנה. היום יש אופוריה והתחרות בין הקרנות הביאה להגדלת הסיכון בהשקעות המסלול הכללי באופן משמעותי. זה מדיר שינה מעיני. במקרה כזה ימצאו את עצמם עשרות אלפי עמיתים, הנמצאים שנה או פחות לפני מועד הפרישה במצב שאין ממנו תקומה, דהיינו עם קצבה נמוכה בעשרות אחוזים שלא תאפשר להם לחיות כמו שציפו. לכן החלטנו לא לחכות למחוקק שלא קידם את העניין ויצרנו בעצמנו מסלולים המבטיחים שמי שקרוב לגיל פרישה לא יסתכן במסלול הכללי שמתאים אולי היום יותר לצעירים אך הופך להיות ברמת סיכון גבוהה משמעותית עבור אלה המתקרבים לגיל פרישה. המסלולים החדשים שלנו יגנו עליהם גם במקרה של התרסקות השוק כמו ב-2008. היום אנחנו היחידים שמנסים להתמודד עם אי הוודאות הזו".
 

בן אסאייג מכוון את דבריו גם לאופן התנהלות החקיקה בישראל שלעיתים יוצרת  סיכון משמעותי נוסף להתנהלות קרנות הפנסיה, "רגולציה יכולה לקומם או לחסל עסקים. הבעיה מתחילה כאשר הדעה והרוח הפופוליסטית היא זו שמכוונת את הדברים. קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם מגמת הרוח הפוליטית החזקה שנושבת במסדרונות המחוקק, וכשהדברים קורים אזי לעיתים מאוחר מידי מכדי לנקוט בהתאמות העסקיות הנדרשות. אפשר רק לנסות ומראש כמנהל להעריך ולהיערך לשינויים הדרמטיים הנדרשים בתחום העיסוק של החברה כתוצאה משינויי חקיקה", הוא ממליץ ואומר.

"אנחנו נתונים באופן שוטף לשינויים רגולטורים סביב נושאים רבים והבעיה היא שהקצב שנקבע לביצוע מהיר מאד ופוגע באופן ההיערכות למניעת הפגיעה הכלכלית. לדוגמה, הפעלת הממשק האינטרנטי של משרד האוצר לבדיקת חשבונות הביא לכך שבן לילה הוכפלה כמות השיחות והפניות למוקד שלנו והיה עלינו לספק מענה מידי ללקוחות תוך הכפלת המשאבים וכ"א לטובת הנושא".

בהתייחסו לסיכוני הסביבה העסקית, הסביר בן אסאייג כי ביטוחי המנהלים כבר אינם  מהווים מוצר תחליפי לפנסיה בגלל ביטול מקדמי הקצבה המובטחים לפני שנה ולכן הפנסיה היא מוצר החיסכון היחידי כמעט, מה שגרם להגברת התחרות בשוק. "היום המשתנה המוביל הוא דמי הניהול שבמקור היו 6% מההפקדה וחצי אחוז מהצבירה, אך הם הולכים ויורדים והיום הם פחות ממחצית - לכן התעשייה כולה בתחרות קשה על נתח השוק. האסטרטגיה שאני מוביל היא שמירה אגרסיבית על נתח שוק שהוא קריטי בעיניי להמשך הצלחת החברה. לא אתן למתחרים קטנים וגדולים אחרים לזכות במכרזים המתנהלים בתחום. המסר שלי ברור – כל עוד הדבר תלוי בי לא אתן לאף אחד לפגוע בנתח השוק של מבטחים החדשה".