אות לאיכות ומצוינות הוענק לפרופסור שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך על פעולתו ותרומתו לשיפור הסביבה העסקית בישראל

עמותת ה-CFOs לקשרי ממשל ומשק העניקה היום את האות לאיכות ומצוינות ליו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר על פעולתו ותרומתו לשיפור הסביבה העסקית בישראל. בנימוקי חבר השופטים ציינו חברי העמותה כי "בשל המהפכה שעשה פרופ' האוזר בתפיסתו של הרגולטור את תפקידו, בפרסום תוכניות עבודה, בייסוד תהליכי דה-רגולציה ובשיתוף מלא ואמיתי של הציבור בתהליכי תכנון וחקיקה, בשל תהליכי הדה-רגולציה שיזם, מוענק לפרופ' שמואל האוזר אות הוקרה לאיכות ומצוינות". עוד הוסיפו כי 'מפת הדרכים' שפרסמה רשות ניירות בהנהגתו של פרופ' האוזר, היא הפעם הראשונה בה אמר רגולטור בצורה ברורה מה מתוכנן לשלוש-ארבע השנים הקרובות בתחום עליו הוא מופקד. צעד זה יוצר וודאות בהיבט הרגולטורי – ותורם לכלל הגורמים הפועלים בשוק. עוד יזם פרופ' האוזר שינויים בהתנהלות הרשות ובתהליכי עבודתה – ובכלל זה שקיפות בפעולות הרשות תוך שיתוף הציבור בתהליכי חקיקה. בכך צפויה הרגולציה של רשות ני"ע להיות יעילה ומדויקת יותר להשגת מטרותיה תוך שמירה על יחסי עלות-תועלת ראויים".

יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי "זוהי תעודת כבוד לרשות ולעובדיה על עשייה בלתי מתפשרת להגנת עניינם של המשקיעים בשוק ולפיתוח שוק. אנחנו נמצאים בתקופה של אתגרים כלכליים משמעותיים: באירופה המשבר בעיצומו ובארה"ב הסכנות לא חלפו. כתוצאה מכך, ההשקעות בשווקים הריאליים והפיננסים חשופות עדיין לסיכונים לא קטנים. שערי הריבית הנמוכים והעובדה שהם במגמת ירידה, מגבירים את התיאבון לסיכון, בדומה, אולי, לימים שלפני המשבר ב- 2008. וברקע, ישראל חשופה להתפתחויות הכלכליות בעולם ונמצאת במצב שביר נוכח הגרעון התקציבי שיש לכסותו.

בתקופה כזו, האתגרים בפני הרגולטורים לא פשוטים. יש הטוענים, שיש להגביר את הרגולציה על השווקים הפיננסים כדי להקטין את הסיכונים שהמשקיעים חשופים להם. אחרים טוענים שיש עודף רגולציה, בתקופה שבה יש להקל ולהוריד עלויות לגופים המפוקחים. השנה האחרונה היוותה נקודת ציון ברגולציה על שוק ההון. בשנה זו קידמנו שורה של יוזמות רגולטוריות שתכליתן להגביר את הגנה על המשקיעים, לשפר את הגילוי, לחזק את שומרי הסף הקיימים, ולשמר את האמון בשוק ההון. בתקופה זו, שהתנהלה בצל המשבר הגלובלי שפקד את שוקי ההון בעולם, נדרשנו לעמוד על המשמר ולהקדיש משאבי זמן וכוח אדם רבים, כדי להבטיח – מעל לכל – הגנה למשקיעים ובאותה עת לאפשר התנהלות נוחה ככל הניתן לתאגידים המדווחים ולשחקנים אחרים בשוק."

פרופ' האוזר התייחס בנאומו גם לגידול במספר החברות המדווחות על ספקות בנוגע להמשך פעילותן כעסק חי: "ניתן לראות כי נכון לחודש דצמבר 2012 לחברה אחת מכל שבע חברות כללה הערת עסק חי בדוחותיה הכספיים, לעומת חברה אחת מכל שלוש עשרה חברות שכללה הערת עסק חי בדוחותיה הכספיים נכון לחודש דצמבר 2008. בבחינה של הערות העסק החי לצד הפניות תשומת הלב לאי-ודאויות בנוגע למצב כספי, התמונה המצטיירת חמורה אף יותר: חברה אחת מכל שלוש חברות מפנה תשומת לב או כוללת הערת עסק חי. בהקשר זה ניתן לומר כי ברוב המקרים להערת עסק חי בדוחות הכספיים קדמה הפניית תשומת לב בדוחות קודמים. ניתוח מעמיק של הדוחות לשנת 2012 מגלה כי בדוחות אלה 21 חברות כללו לראשונה הפניית תשומת לב ואילו 12 חברות כללו לראשונה הערת עסק חי. עוד עולה כי 9 שכללו בעבר הפניית תשומת לב מחקו את ההפניה בדוחות 2012, וכי 3 חברות שכללו בעבר הערת עסק חי מחקו את ההערה בדוחות 2012 ורשמו במקומה הפניית תשומת לב".

לסיכום פרק זה אמר כי "הנתונים ביחס לכמות הערות עסק חי והפניות תשומת לב הם נתונים מדאיגים, אך חשוב שיובאו בפני המשקיעים. השקיפות היא אחת מנקודות החוזקה של שוק ההון הישראלי. יש להקפיד לתת גילוי בזמן אמת למשקיעים כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם באופן מושכל, גם אם הגילוי אינו מאיר את מצבה הכספי של החברה באור חיובי".

פרופ' האוזר התייחס גם ליוזמת הרשות לקיצור ושיפור הדוחות הכספיים: "מבדיקה מדגמית שערכנו ביחס לדוחות התקופתיים לשנת 2012 של החברות הכלולות במדד ת"א 100 עולה כי חלק גדול מהחברות לקחו לתשומת לבן את קריאת הרשות לקיצור הדוחות הן ביחס לדוחות הכספיים והן ביחס לדוח הדירקטוריון ותיאור עסקי התאגיד. שיעור הקיצור הממוצע עומד על כשלושה עשר אחוזים. למעשה, 75 חברות מתוך 79 חברות במדגם (ת"א-100) קיצרו דוחותיהן בין 1% לבין 34%. זוהי תוצאה מבורכת, אולם האתגר של קיצור הדוחות חייב להמשיך ולעמוד לנגדנו ולנגד עיני החברות".