14/01/2025 | קורס למידה מהמוסד על פריצת גבולות, מנהיגות ובנית צוות מנצח |
13/02/2025 | מפגש CFOs בנדל"ן |
16/02/2025 | פרוייקט המנטורינג WCFO מחזור 4 |
25/02/2025 | CFO Forum Foreign Multi National Corporations |
26/02/2025 | מפגש STORYTELLING IR |
14/09/2025 | הכנס השנתי של ה-CFOs |
אקשטיין : "כשרוכבים על חמורים אין תאונות חמורות – בישראל אין מכשירים פיננסיים מתקדמים, ולכן אנו מוגנים, אך חסרונם של מכשירים פיננסיים מורכבים יוצר עלות הון יקרה" |
|||
19/03/2013 | |||
הגורם הדומיננטי בצמיחה העולמית הוא הסחר העולמי. לפני המשבר הסחר העולמי צמח בשיעורים של 8-9%, וכך הייצוא הישראלי צמח אף הוא. כרגע ב-2013 תהיה פחות מ-3% צמיחה בסחר העולמי. העולם אולי יחזור ב-2014 לשיעורי צמיחה של 4%. העולם המתפתח צומח אך עדיין נמוך ממה שהיה לפני המשבר העולמי. הסכנה המשמעותית עדיין היא אירופה. המספר החדש של האבטלה – 6.5% הוא מספר נמוך גם היסטורית וגם בינלאומית. הצפי הוא שב-2013 נחזור ל-7% עקב הירידה בצמיחה. בארה"ב האבטלה בקו ירידה עם צפי ל-6.5% בסוף 2015. גם באירופה מכת האבטלה צפויה להתחיל להתכווץ רק ב-2015. כל דרום אירופה מהווה את הסיכון הפיננסי והריאלי המשמעותי ביותר בעולם. הפריון בישראל נמוך משמעותית ובעיקר בתעשיות המסורתיות. לזה נוסף שיעור תעסוקה נמוך. הקטר של הצמיחה הוא ייצוא ואליו נוספת התעסוקה. שיעורי התעסוקה בישראל צומחים לאחרונה באחוז יותר מגידול האוכלוסייה. זה גידול משמעותי אבל עדיין יש פיגור של 5-6% אחרי המדינות המובילות באירופה. אחד השינויים הקרובים במשק הישראלי הוא שהאוכלוסייה הרלוונטית לתעסוקה תרד באחוז שלם בתקופה הקרובה. וההרכב של האוכלוסייה שמצטרף עכשיו שונה בצורה דרמטית. בעבר האוכלוסייה העובדת גדלה בכ-1.5%, עכשיו הגידול יהיה 0.6%. הגידול באוכלוסייה הוא בקבוצות הלא עובדות ושאינן מוכשרות לצאת לעבוד. לפחות עד כינונה של הממשלה החדשה, המדיניות פיסקאלית שמרנית ואמינה. החוב-תוצר של המדינה ירד מ-100% במשבר 2003, ונמצא היום בירידה על 74%. חוב נמוך יחסית לעולם, אם נעמוד בגרעון של 3%. אם הממשלה החדשה תצליח לעמוד ביעדיה היא תקטין את הגרעון ל-3%, ואז הממשלה תגדיל את הוצאותיה ריאלית ב-4.8%. התקציב הוא למעשה מרחיב. הממשלה הבטיחה כפול ממה שהיא חתמה לעצמה בחוק שהיא יכולה לגדול. תידרש התאמה של 12-16 מיליארד ש"ח של הקטנה בהתחייבויות שניתנו. לכן יהיה צורך להעלות מסים ב-10%. זה לא אפשרי בלי לפגוע במעמד הביניים. אני מעריך שהממשלה תעמוד בזה ולכן אנו צפויים ליציבות במערכת החוב-תוצר ובהוצאות הממשלה. מאזן התשלומים נמצא במצב טוב – 35-40% מהתל"ג הוא יצוא-יבוא שנמצאים באיזון. בהיבט הזה אנו מאוזנים במאזן התשלומים עם אפילו עודף קטן בייצוא. כלומר מ-2003, יש יציבות והשנה יהיה עודף קטן בזכות הגז. תהליך זה יצור לחץ להתחזקות השקל. הכלים למדיניות מוניטארית הם ריבית והתערבות בשוק המט"ח. פערי הריבית בהתערבות המט"ח גבוהים מאד בישראל 2% בערך, ולכן זה כלי יקר מאד (בשוויץ הפער הוא 0%). האינפלציה חוזרת למרכז היעד – לאורך כל המשבר עד 2011, האינפלציה היתה מעל הקו העליון ובדיעבד זה הקל על המשק הישראלי. עכשיו אנחנו במקום אחר. הריבית הריאלית אינה האינפלציה בפועל אלא לפי הציפיות. הציפיות התמקמו מ-2009 על הגבול העליון. בנק ישראל לא התרגש יותר מדי אבל העלאות הרבית ב-2009-2010 היו בגלל חריגות בציפיות. היום אנחנו בציפיות של 2.5% לשנים הקרובות. הריבית אצלנו ירדה עקב ירידה בצמיחה, חשש מאבטלה וירידת אינפלציה. כמו כן, החשש מבועת נדלן ירד מעל. לא נראה שארה"ב ואנגליה הולכות להעלות ריבית לפני תחילת 2015, עד שהאינפלציה תעלה או שהאבטלה תרד. באירופה יעלו אולי עוד רבע אחוז. האמריקאים היום קונים אג"ח ממשלתיות והם יפסיקו בתחילת 2014 ורק אז תהיה העלאת ריבית. מדידת שער החליפין מול שותפות הסחר שלנו מתקרבת לשיעורים הנמוכים ביותר שהיו בתקופת ההתערבות של בנק ישראל בשער. השקל חזק והצפי הוא שימשיך להתחזק. מה יעשה בנק ישראל לשער הריבית? הדיון בבנק ישראל הוא לפי הנקודות הכלכליות ללא פוליטיקה כלל. דיון מקצועי נקי: אינפלציה, מצב הפעילות במשק והתעסוקה, שער החליפין והשפעתו על המשק ושוק הנדלן. כשהיעדים הם יציבות מחירים, צמיחה ותעסוקה ויציבות פיננסית. הנגיד פישר אמר "אי אפשר לכבול את כל המשק לשוק הנדל"ן".
|
|||
|
|||