מנורה מבטחים

ראיון עם ירון נוידרפר מנכ"ל הכספים (ו"איש הברזל") של הסוכנות היהודית

ירון נוידרפר, מנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית בחמש וחצי השנים האחרונות, מתמודד במיומנות ובתחושת שליחות עם אתגרים מורכבים החל משימור האיזון התקציבי וכלה בשימור העם היהודי. נוידרפר מסביר בראיון כיצד ניתן להטמיע תהליכים וחשיבה עסקיים בארגון חברתי. להסבר על הכותרת יש להגיע לסוף הכתבה.
22/06/2011
הגדל

 

ירון נוידרפר מכהן כמנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית מזה כחמש וחצי שנים, מאז ספטמבר 2005. כאשר נוידרפר מתאר את עבודתו, ובעיקר את עבודתה של הסוכנות, הוא מתקשה להסתיר את הניצוץ בעיניו: "הסוכנות היא ארגון מרתק לעבוד בו. אני זוכר תמיד שאני עובד בארגון שממנו קמה מדינת ישראל." אך הוא ממהר להבהיר ש"למרות הותק והתדמית המיושנת, הסוכנות כל הזמן ממציאה את עצמה מחדש בהתאם לאתגרי העם היהודי. זהו השולחן היחידי שבו נפגשים כל הזרמים והנציגים של העם היהודי: עולים מרוסיה ואתיופיה לצד ותיקים, תנועות נוער לצד מבוגרים, רפורמים לצד אורתודוקסים ועוד. אנחנו למעשה שולחן קבלת ההחלטות של העם היהודי.. אנחנו עושים דברים מדהימים. הסוכנות הקימה למעלה מ-900 ישובים בארץ והביאה לישראל מיליוני עולים. היום אנו ניצבים בפני האתגר הבא – החלשות הזהות היהודית ועלייה בקצב ההתבוללות בקרב יהדות העולם. מטרתנו היא לדאוג להמשכיות העם היהודי באמצעות העמדת ישראל במרכז, כשאת עיקר המשאבים שלנו אנו מפנים לצעירים. גם בארץ אנו מובילים מגוון רחב של פרויקטים: סיוע לפריפריה, סיוע לנוער בסיכון, הפעלת כפרי נוער, תוכנית לקידום נוער מצטיין."

 גם מבחינה כספית יש לסוכנות אתגרים ייחודים: נוידרפר מסביר שתקציב הסוכנות השנתי עומד כיום על כ-400 מיליון דולר. כאשר כל התקציב מגיע מתרומות ומהכנסות עצמאיות: לא מדובר בזרוע של המדינה, המתוקצבת על ידה, אלא במוסד לאומי המוכר כך על פי חוק", הוא מבהיר. חבר הנאמנים של הסוכנות מחייב את הארגון לסיים כל שנה בתקציב מאוזן, וזוהי מטלה לא פשוטה כאשר מחד יש התחייבויות רב-שנתיות לפרויקטים אסטרטגיים ולעובדים אשר רבים מהם יצאו במיוחד לשליחויות בחו"ל, ומאידך יש תנודתיות רבה בתחום גיוס כספי התרומות, במיוחד בעיתות משבר כלכלי. 


הכנסת חשיבה עסקית לארגון חברתי

נוידרפר מודע היטב לאתגרים הרבים והמורכבים עימם מתמודדת הסוכנות היהודית: "קודם כל, יש דור חדש של תורמים, שרואים בעצמם משקיעים. הם דורשים ממש לראות לאן הולך כספם ואיזה שימוש עושים בו. יותר מזאת, הם דורשים מדדים כמותיים לבחינת הצלחת השקעתם. אם לדוגמא יש קורס העשרה בקריאה לילדים בפריפריה, אז הם רוצים לראות שיפור בתוצאות הקריאה של משתתפי הקורס ולא רק כמה השתתפו. בשל כך, אנו מקימים מערכות איסוף נתונים, מדידה ודיווח שלא היו מביישות שום עסק. אני היום יודע לפלח תוצאות לעומק ולדעת בדיוק איפה ניתן להשקיע פחות או איפה צריך להשקיע יותר. בשביל להצליח היה על הסוכנות לעבור תהליך לא פשוט של הטמעת חשיבה עסקית בתוך גוף שרגיל לחשוב חברתית. הדיווחים שלי לתורמים דומים במהותם לדיווחים של חברה ציבורית לבעל מניות, ותורם שירגיש שהוא לא מקבל תמורה פשוט יפסיק לתרום."

"שנית, למרות הגידול הכללי בעולם הפילנתרופיה, התחרות על המשאבים הולכת וגדלה בקצב יותר מהיר. יש תחרות גדולה בין שימושים מקומיים, בעיקר בקהילות ובמדינות התורמים, לבין תרומות לישראל, במיוחד לאור כך שישראל כבר נתפסת כמדינה מבוססת. גם כאן, היינו צריכים להטמיע חשיבה עסקית, שכן ארגון חברתי שלא ייתן את הערך המוסף הגבוה והיעיל ביותר על הדולר השולי – לא יהיה בתחרות. אנו גם כל הזמן צריכים לחפש שווקים חדשים לתרומה – בדיוק כמו עסק המחפש צרכנים."

"האתגר השלישי הוא ההתייעלות הפנימית בתוך הארגון. כמו בכל עסק, צריך לדעת להפחית תקורות בשביל להיות תחרותי בשוק. ב-2008 עשינו קיצוצים תקציביים בעשרות מיליוני דולרים, וזאת למרות שיש לנו מעט גמישות תפעולית."


המשבר הכלכלי כהזדמנות להתייעלות

על המשבר הכלכלי העולמי מסביר נוידרפר כי היו בו שני גלים גדולים: "הראשון היא ב-2008 במשבר עצמו, ואחר כך היה את משבר מיידוף שהשפיע עלינו מאוד, למרות שלא היינו מושקעים בו כמובן באופן ישיר. סה"כ נאלצנו לקזז מאות מיליוני שקלים מתוך תקציב שנתי של 400 מיליון דולר – דבר לא פשוט בכלל, אך עמדנו בו בהצלחה מבלי לפגוע במרבית פעילויות הליבה. צריך לזכור שבתקופת משבר כלכלי הפילנתרופיה היא הראשונה שנפגעת והאחרונה שחוזרת. גם עכשיו עוד לא חזרנו לרמת התרומות שלפני המשבר. אנשים תורמים על פי תפיסת העושר, לא על פי נתונים אובייקטיביים, כך שגם אנשים שנותרו עשירים במונחים אוביקטיביים מצמצמים מאוד את תרומתם. בנוסף לכל זאת, יש לנו גם חשיפה גבוהה לשער המטבע, שכן יש לנו הכנסות דולריות והוצאות שקליות, אך בהיבט זה אני שמח שהצלחנו לגדר את סיכוני המט"ח בצורה כמעט מושלמת."

לנוידרפר חשוב להעביר את המסר שהמשבר הוא ההזדמנות הכי טובה עבור  CFO כדי לייעל את הארגון. הוא מסביר כיצד המשבר יכול להיות מנוצל להפחתת הוצאות הנהלה, לניצול נכסים באופן חכם יותר ולמעבר למודלים של cost-effectiveness בכל פעילות הארגון. בסוכנות היהודית פעילות זו באה לידי ביטוי במרכוז פעילויות מבוזרות, כגון סגירת כל חטיבות הכספים העצמאיות והעברתן להנהלה הראשית, בתמחור מחדש של פרויקטים והעמסת עלויות עקיפות עליהם, ובעיקר בהתמקדות בנושאים שקרובים לערכי הליבה בדגש על עידוד עלייה. לצד זאת, הסוכנות היהודית אישרה תוכנית אסטרטגית חדשה, וכל פרויקט עובר בחינת התאמה לתוכנית זו.

דגש על שקיפות ואמינות

את הישגו הגדול ביותר רואה נוידרפר בהשבת האמון של התורמים וההנהלה, אשר נפגע בעבר,  במערך הניהול הכספי. נוידרפר גאה באומרו שהסוכנות כיום היא אחד המלכ"רים השקופים ביותר בעולם, המתנהל על פי רמות דיווח שאינו נופלות מסטנדרט ה-SEC. נוידרפר מספר שהוא מוציא דו"חות רבעוניים באורח וולונטרי!, ושהוא עובד בצמוד לועדת הביקורת של הסוכנות בראשות יוסי בכר. הוא מסביר שהוא עושה זאת על מנת לשמר את היתרון התחרותי המאפשר לתורמים לדעת בדיוק לאן כספם הולך.

"החברות בפורום תורמת לי מקצועית ואישית", אומר ירון. "המפגשים המקצועיים מעשירים מחד והמפגשים הבינאישיים יוצרים קבוצת התייחסות מקצועית להחלפת דעות, רעיונות ואולי גם שיתופי פעולה".

את דרכו המקצועית החל נוידרפר במשרד האוצר באגף החשב הכללי ובנציגות משרד האוצר בניו-יורק, שם הוא פעל בתקופת שיא המשבר הכלכלי והאינתיפאדה בתחילת שנות ה-2000 כחוליה המקשרת לוול-סטריט ולשווקי האשראי והאג"ח בארה"ב. לפני כן סיים נוידרפר תואר ראשון בכלכלה וראיית חשבון באוניברסיטה העברית ותואר שני בממשל באוניברסיטת הרווארד. למרות שעבודתו מחייבת אותו בשעות ארוכות במיוחד בשל הצורך להיות בקשר עם מדינות שונות בכל רחבי העולם, נוידרפר מוצא באורח פלא זמן להתאמן לתחרות איש הברזל שתערך החודש באוסטריה, הכוללת 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה על אופניים ולקינוח ריצת מרתון של 42 ק"מ – הכל ברצף כמובן. נוידרפר נשוי ואב לשני ילדים וגר בת"א.

 

 

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד