המדינה לא מנהלת את עצמה, אז איך היא רוצה לפקח על עסקים?

זה כבר הפך לעניין שבשגרה. שנה אחרי שנה ממחיש הדו"ח השנתי של פורום סמנכ"לי הכספים (CFO), כמה מנותקים הרגולטורים וגופי הממשל השונים, מהצמרת העסקית במדינת ישראל.
הדו"ח נועד לאמוד את תפקוד גופי הממשל בסביבה העסקית. ומסתבר כי גם ב-2007 נמשכה מגמת הירידה בהערכת סמנכ"לי הכספים לקובעי המדיניות הכלכלית.
הסקר בודק שלוש שאלות מרכזיות: האם לגופי הממשל יש מדיניות? מהי תרומת המדיניות למשק? ומהי הרמה הביצועית של המדיניות של אותו הגוף? הציון הכולל לכל הגופים היה 0.12, מתוך סקאלה שנעה ממינוס 2 עד 2. ירידה של 0.43 מאז שיא ההערכה בנובמבר 2005.
זו השנה השנייה ברציפות שבה ההערכה למשרד האוצר נמצאת בירידה. הירידה החדה ביותר היתה בהערכת המדיניות ובתרומת המדיניות למשק.
מבין גופי הממשל זוכה רשות ניירות ערך לציון הגבוה ביותר. אלא שגם ההערכה אליה ירדה מ-1.1 ב-2006 ל-0.6 ב-2007. שאר הגופים, פשוט ירדו יותר. המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר.
ישבנו עם חמישה סמנכ"לי כספים: רגינה אונגר, סמנכ"לית שרם פודים ויו"ר ועדת הדיווחים בפורום, ניסים מלכי - סמנכ"ל הכספים של אל על ויו"ר ועדת המימון של הפורום, קובי שרון - מנכ"ל ולשעבר סמנכ"ל כספים בלונדבק שמשמש כיו"ר ועדת מסים בפורום, יוסי טנא - סמנכ"ל כספים באורמת ויו"ר ועדת מיסוי בינ"ל בפורום ונגה קינן, יו"ר פורום ה-CFO, לבדוק, מדוע ההערכה למנהלי הכספים ולגופי הממשל כה נמוכה.
לרגולטורים הרי אין כוונות רעות, אז איפה זה מתפספס?
מלכי: "אם נהיה כנים, המדינה הרי לא מנהלת את עצמה, אז איך היא רוצה לפקח על העסקים? אין תוכנית ארוכת טווח, התרבות היא של אכול וחטוף ככל יכולתך, כל מנהל משרד ממשלתי עושה ככל העולה על רוחו. יש אופורטוניסטיות יתר של נושאי משרה. מהרשות להגבלים עסקיים ועד משרד האוצר - פקידים מחליטים לא לבצע החלטות שהמדינה אישרה - ואיש כטוב בעיניו יעשה.
"מהסקר עולה שמנהלי הכספים של החברות הגדולות במדינה לא מאמינים להנהגה. אפילו בנק ישראל, שקיבל ציון טוב בקביעת המדיניות קיבל ציון גרוע ביישום. יש לו תוכנית, אבל היא מנותקת מהמציאות - וזה הכי גרוע".
שרון: "אין הסתכלות מערכתית על הדברים. כל אחד בא עם אג'נדה משלו וזה הופך למדיניות של תגובה לאירועים שקורים, לדוגמה מצב השווקים, או מעילה, הכל מתנהל מעצמו וכך חשים הלקוחות רק שמשרדי הממשלה לא תמיד מבינים שאנחנו הלקוחות שלהם".
קינן: "מהסקר עולה שברוב הגופים רמת המקצועיות גבוהה מרמת השירות, יש בזה אמירה מסוימת של הגופים - לא מעניין אותנו השירות שאנחנו נותנים לציבור".
טנא: "אם נסתכל על התוצאות בסקר לאורך השנים, בתקופת נתניהו ההערכה לגופי הממשל היתה בשיאה. אני לא יודע אם הוא היה טוב או לא מבחינה פוליטית, אבל היתה לו אג'נדה. היו לו רפורמות, בעיקר בתחום המסים. הוא ידע לאן הוא רוצה ללכת ואיך לעשות את זה, וזה התבטא בסקר שלנו. כיום הכל חייב להיות בטווח הקצר. לדוגמה, האימוץ של התקנה הבינלאומית החדשה, ה-IFRS, היה סיוט לא קטן בכלל. אבל ראש רשות ני"ע הקודם משה טרי ידע שהוא עוזב, ורצה שהרפורמה תירשם על שמו, אז הוא הכניס את החברות לטירוף, ויצר בעיות מיותרות שניתן היה למנוע".
חושבים לטווח הקצר
מלכי: "אין ביטחון במהלכים ארוכי טווח, כל שר או רגולטור, שלא משלים מהלך, חושש שהבאים אחריו יסרסו אותו או יקלקלו אותו. זה מצב עקום אפילו בטלוויזיה, בסדרה הבריטית "יס מיניסטר", השר מתחלף, אבל המהלכים ממשיכים הלאה - ואילו כאן זה לא ככה".
הביקורת נגד הסקר שלכם היא שאתם באים בדרישות לאותם רגולטורים, ואם הם לא מאשרים לכם את בקשותיכם, אתם מדרגים אותם נמוך.
אונגר: "נכון שאנחנו מקבלים שירותים מאותם רגולטורים, אבל בסקר שלנו לא הכל שחור, ויש גופים טובים יותר וטובים פחות. הדירוג משתנה על ציר הזמן, לאורך השנים. תחרות בין רגולטורים מצד מי שמקבלים מהם שירותים היא עניין חשוב".
מלכי: "יש פיזור רחב בין הרבה CFO מחברות שונות, ויש התקדמות בקרב הגופים על ציר הזמן והנסיגה, כך שמי שטוען שבגלל שהוא אישר או לא אישר בקשה מסוימת לחברה מסויימת, הוא קיבל דירוג נמוך, טומן את ראשו בחול".
בואו ניקח גופים שונים שעלו בסקר. אילו בעיות וצדדים חיוביים יש לכל אחד מהם?
מלכי: "מבין כל הגופים בסקר עיניינו נשואות לבנק ישראל, שיכוון את הראיה ארוכת הטווח של המדינה. אבל האכזבה הכי גדולה מהבנק היא מהשפעת המדיניות על המשק. סטנלי פישר נאם לא מזמן בפני יצואנים שאמרו לו 'אנחנו עומדים להתמוטט, אנחנו קורסים בגלל הדולר, תעשה משהו', אז הוא ענה להם שלפי האינדיקטורים שלו הכל בסדר אצלם. על מה האינדיקטורים שלו מבוססים בדיוק? הוא מנותק מהמשק. העולם שלו חד ממדי וכרגע בנק ישראל מתמקד באינפלציה, ורק באינפלציה. ואולם בכלכלה יש עוד שיקולים, אבטלה, צמיחה, מאזן התשלומים. המדיניות הכלכלית לא יכולה לבחון רק את האינפלציה. אולי צריך לשנות את חוק בנק ישראל כך שלנגיד תהיה הסתכלות כוללת על המשק".
שרון: "יש בעיות במשרד האוצר, שמעמדו הידרדר מאוד בסקר האחרון. באגף התקציבים במיוחד. הם חולשים על חלק גדול מהפעילות הכלכלית ואיזון הכוחות בינם לשאר המערכת לא נכון. האגף יכול לשתק משרדים שונים - כמו למשל בהליך אישור סל התרופות. הבעיה שאגף התקציבים לא תמיד רואה את כל התמונה, יש לו זוית מאוד מסוימת ולא בהכרח מלאה. יש פחד ממשרד האוצר ויש פחד במשרד האוצר - שאר המשרדים לא יודעים להתנהל וזה נותן להם המון כוח".
קינן: "בקשר למשרד האוצר צריך לציין שבסקר האחרון ניכר שיפור בהערכה של ועדות הכספים והכלכלה - על אף שהיא עדיין שלילית. אם מגמת השיפור תימשך, אולי ישתנה משהו באיזון מול משרד האוצר".
בעיית רשות המסים
אונגר: "השנה בלטה רשות המסים לרעה. לא יכול להיות, שתקופה כל כך ארוכה גוף מקצועי עם אחריות כל כך גדולה, משותק. ברמה המקצועית יש שם אנשים טובים, אבל הם משותקים. הפרה רולינגס - החלטות מקדמיות של רשות המסים בבקשות של חברות - משותקים כי אף אחד לא רוצה לקחת אחריות, התגובות שלהם אטיות ואפילו על פקידי השומה זה משפיע. לא רק השנה אלא באופן כמעט קבוע.
"המוסד לביטוח לאומי הוא כמו חור שחור, שם צריך רפורמה מקיפה מהתחלה עד הסוף, באופן קבוע זה המוסד שמקבל את הציונים הכי נמוכים אצלינו בסקר".
טנא: "הבעיה ברשות המסים היא שאין כיום קובעי מדיניות ברשות ויש חשש שהרפורמות במסים - בעיקר במיסוי חברות - ייעצרו. חייבים המשכיות ורפורמות נוספות גם בתחום המיסוי ליחידים".
קינן: "משרד התמ"ת בכללותו היה ונשאר הגוף עם הציונים הכי גרועים, על אף שלגופים ספציפים מתוכו, כמו רשות ההגבלים העסקיים והמדען הראשי, יש ציונים טובים. הנסקרים פשוט לא מבינים מה המדיניות שלו, מהי התרומה שלו לכלכלה ולמה הוא מכוון, וזו החמצה".
הרפורמה ארוכת הטווח הבאה אמורה להפוך את מדינת ישראל למרכז פיננסי בינלאומי. מה דעתכם על רפורמת בכר שקדמה לה?
אונגר: "הכספים עברו לחברות ביטוח ובתי השקעות. כרגע לפחות, הם לא עושים עבודה טובה בשמירה על הכספים, והרגולציה לא עושה עבודה טובה בפיקוח על הגופים האלה. הבנקים אולי נתנו תשואה נמוכה יותר, אבל בגלל תרבות העבודה שם הכספים היו יותר בטוחים. ולראיה, איפה שיש כספים נזילים בקרנות ובקופות - פודים אותם".
שרון: "עדיין מוקדם לשפוט את הרפורמה הזאת. המטרה שלה היתה להגביר את התחרות, הניידות ויכולת הבחירה. השוק עדיין לא שם מהבחינה הזאת, וכיום האסטרטגיה מכתיבה לנסות להשיג מקסימום תשואה בלי למדוד כלל את הסיכון. אחד הפספוסים הגדולים של הרפורמה הוא שלא התפתחה תחרות על דמי ניהול והלקוח ישלם יותר, אני לא מאמין שאפשר לתקן את זה".
מלכי: "לא מזמן שמעתי הרצאה של אביגדור קפלן, כיום יו"ר כלל, ושאלתי אותו איך אתם מחליטים למי לתת אשראי ולפי איזה קריטריונים. הוא אמר לי שלוקחים אנשים מהבנקים, ומעתיקים את שיטות העבודה שיש שם. זה מה שבכר בחר? במקום שיהיו שני בנקים שנותנים אשראי יהיו שמונה שפועלים בדיוק באותה שיטה? זה לא שוק משני אמיתי וזה לא עובד כך בארה"ב ובאירופה.
"בתחום החיסכון יש אנדרלמוסיה. המעבר היה נכון, אבל לא נבנו לו תשתיות מתאימות, אין חינוך של הציבור, ועכשיו עובדים שלי, שצריכים לקבל אחריות על החיסכון שלהם, סובלים מבלבול מוחלט".
רשות המסים: "עברה עלינו שנה קשה"
מרשות המסים נמסר בתגובה: "אכן שנה קשה עברה על רשות המסים, פקידי השומה משקיעים מאמצים רבים להנהיג את משרדיהם במסירות ואחריות.בעניין הרולינג, השנה חל גידול של 54% ברולינגים שניתנו, על כן הממצאים בתחום מפתיעים".
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "אנו רואים חשיבות רבה במתן שירות טוב, הוגן ואיכותי לכלל האוכלוסייה - וכמובן, גם לציבור המעסיקים, שחלק ממנו מיוצג על ידי חברי ה-CFO. המנכ"לית הנכנסת אסתר דומיניסיני, רואה בשיפור השירות מטרה אסטרטגית עליונה ולכן נבדוק לעומק את הממצאים וננקוט צעדים לשיפור המצב היכן שיידרש".
רשות ני"ע מובילה, ביטוח לאומי בתחתית
הסקר השנתי של פורום ה-CFO בודק את הערכת סמנכ"לי הכספים לגבי תפקוד גופי הממשל בסביבה העסקית. הסקר בודק את בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד התמ"ת על פי הקריטריונים הבאים: באיזו מידה יש מדיניות כלכלית מגובשת, מהי תרומתה למשק וביצוע המדיניות.
בנק ישראל הוא עדיין הגוף המוערך ביותר, אם כי חלה ירידה תלולה בהערכה למדיניות המגובשת של המשרד. ה-CFO ממליץ לשר האוצר לתכנן מדיניות ארוכת טווח, להחזיר יציבות ניהולית למשרד - בראש ובראשונה על ידי מינוי ראש רשות מסים, להקפיד על שקיפות ופשטות, להקטין את ההתערבות הרגולטורית במקומות בהם היא מכבידה ולממש רפורמות יותר ביעילות ובמהירות.
כמו כן בודק הסקר את גופי הממשל הכלכליים: ועדת הכלכלה, ועדת הכספים, החשב הכללי ואגף התקציבים. מוערכת מדיניות הגופים, וכן את המוסד לביטוח לאומי, מרכז ההשקעות, המדען הראשי, רשות המסים, רשות ההגבלים העסקים ורשות ניירות ערך. בנוסף למדיניות נבדקת בגופים אלהרמת השירות, הרמה המקצועית, יעילות השירות והוגנות השירות.
הרמה המקצועית הגבוהה ביותר מיוחסת לרשות לני"ע והשלילית ביותר לביטוח הלאומי, בקשר ליעילות - הערכה חיובית קיימת כלפי הרשות לני"ע ורשות ההגבלים העסקיים, ולציון הנמוך ביותר זוכה המוסד לביטוח לאומי. בקשר להוגנות השירות, ההערכה הגבוהה ביותר היא לרשות לני"ע, והשליליות לרשות המסים ולמוסד לביטוח לאומי.