על מפגש הפורום בנושא ניהול סיכונים

את המפגש הנחה אלי אשרף לשעבר CFO מכתשים אגן אשר הביע אופטימיות זהירה באשר לעתיד המשק. בעניין המשבר ציין אשרף כי קיימות שתי שאלות חשובות שלא ניתן לענות עליהן כעת – עד מתי ימשך המשבר ולאן יתרחב "עדיף משבר קצר מאשר שיהיה ארוך כך שהתחלת היציאה ממנו תהיה בעוד שנה ולא בעוד חמש. ה-CFOs צריכים להיות חבר בכיר מאוד בצוות שמשקם את החברה. לחברי צוות זה יש את היכולות לעשות את זה יותר טוב". למצגת.

גיל בר שותף במחלקת ניהול בארנסט אנד יאנג סקר את עשרת הסיכונים המובילים בחברות אותם יש לקחת בחשבון. "זמן משבר הוא הזמן הטוב ביותר לדבר על ניהול סיכונים – חייבים לדבר על איך ארגונים נערכים להתמודד עם סיכונים ואיך החברות מטפלות בסיכון. זהו הזמן לדבר על כך שכן כולנו בעולם חשנו מהי משמעותו של סיכון. האירועים שקרו בשנה החולפת יכולים לחזור על עצמם – ויש לזכור זאת" עוד ציין בר כי יש לזכור שקיצוץ לא מבוקר הוא סיכון בפני עצמו. בר התייחס להערכות לשנת 2009 ואמר כי: "יש להסתכל רחוק ולא לטפל בסיכונים הקלים, צריך להפוך לאקטיביים  ולשנות את צורת חשיבה". למצגת.

מיכאל בן שבת מנכ"ל Business&decision: "סמנכ"ל הכספים צריך לעקוב אחרי המדדים שלו וכן להיערך לזמן משבר. על החברות לזהות משבר ולהגיב בזמן אמת. המטרה היא לבודד את הבעיות ולהגיע לתוצאות הרבה יותר מהירות. הדבר דורש פונקציה של CFO שמכיר את הארגון ואת הנהלים שלו. יש ליצור תהליך בתוך הארגון ולהטמיע כללים עסקיים בהם בודקים תקציב מראש. מערכות התכנון הן לא עוד מערכת לבניית תקציב. יש לבחון כיצד עושים זאת ואיך משמרים את הנחות העבודה שבנית לאורך התקציב, מה קורה אם יש חשיפה, אם הדולר יורד או השקל עולה. משברים כאלה קורים תמיד לאורך השנים". למצגת.

רונית ציטיאט, ראש תחום תשלומים וסליקה בבנק ישראל: "אני רוצה להציע כלי חדש לשימוש ה-CFOs: מערכת תשלומים חדשה. המערכת מבצעת סליקה של מטבע ישראלי בלבד. בנק CLS מאפשר המרה בין  מטבעות שונים ומאפשר הפחתת סיכוני המרה. בישראל היו מספר גופים שביצעו המרות מטבע דרך המערכת עם ליהמן ברדרס וכל ההמרות בוצעו בצורה בטוחה ללא סיכון. המערכת מאפשרת הקטנת סיכון שכן משך הזמן בין מתן ההוראה עד לביצועה הסופי צומצם בצורה משמעותית". עוד הוסיפה ציטיאט כי בנק ישראל לא רואה מצב משברי במערכת הבנקאית בישראל.למצגת.

יגאל טולדנו, שותף BDO זיו האפט: "סיכונים קיימים מאז ומתמיד, לאורך השנים, מתחלפים הסיכונים כאשר בימנו הסיכונים הם מורכבים יותר . על ה-CFOs לאתר את הסיכונים, למדוד אותם, להעריך אותם, ולבחון הקצאת משאבים לתעדוף הסיכונים. המלחמה בסיכונים היא לא דבר חד פעמי יש צורך בשיטה קונסיסטנטית ובפיקוח". בהתייחסו לרגולציות הממשל התאגידי ציין טולדנו כי: "המימד החסר שלא מכוסה בהנחיות הוא המימד האנושי ובו חייבים להתקיים ארבעת אלה: 'אחריותיות' (המצב בו אדם מרגיש כי הוא חייב בדיווח למרות שלא קיימת חובת דיווח), יכולת, שקיפות, פיקוח והרתעה". טולדנו הדגיש כי יש צורך ב"חזרה לבסיס" ובהשקעה באנשים מקצועיים ובעלי יכולות גבוהות.

במסגרת המפגש נערך פאנל מומחים של IBI בית השקעות. את הפאנל הנחתה אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי והשתתפו בו לאונור טרקיאלטאוב, מנהלת מחלקת מט"ח, חנה הולנדר, מנהלת מחלקת אג"ח לא סחיר ואייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים בינלאומיים. למצגת.

קליין התייחס ללקחי ניהול הסיכונים במשבר הנוכחי ואמר כי: "אין להתסמך בעיוורון מוחלט על חברת האם. ההנחה שאם חברת האם חזקה אז הכל יסתדר הוכחה כלא נכונה. לקח נוסף הינו כי אין דבר כזה גדול מדי בכדי ליפול (לדוגמא ליהמן ברדרס).הממשלה לא תמיד מצילה את מחזיקי האג"ח ועל כן בעולם החדש יש להיערך מוקדם לפדיון חוב. תמיד יש לבחור בעוד שניים שלושה בנקים כדי להיות בטוחים". עוד הוסיף קליין כי "המסקנה עיקרית היא לא להיכנס להשקעות שלא ניתן לצאת מהן. לא לגעת בכלים מסובכים שלא מבינים עד הסוף. צריך להבין את הכלי עד הסוף אם זה משהו מסובך מאוד ולא מרגישים בטוחים עדיף לא להיכנס לזה בכלל מאשר אח"כ לתת הסברים למה חשבתם על הכלי הזה".

קליין התייחס גם לקבלת ההחלטות בזמן זה: "אם קודם היינו צריכים להסתכל על תשואה לעומת סיכון, הנתונים האובייקטיביים כיום הם בעיקר הדירוג, המגלם את הסיכון בתוכו. שוק ההון לא מאמין כיום רק לדירוג. היום בשוק ההון יש מחלקות אשראי שבוחנות כל חברה בפני עצמה ועל סמך כך קונים חברות. ההזדמנות לקנות אג"ח בתשואה גבוהה לאורך זמן היא אטרקטיבית יותר. הזדמנות מדהימה לקנות אגרות חוב בזול".

הולנדר התייחסה לנושא התמחור ודירוג של אג"חים: "הדבר הראשון הוא נושא התמחור. אחד הפרמטרים החשובים ביותר בשוק האג"ח הקונצרני הוא תמחור נכון של האג"ח. אם נסתכל על השוק לפני שנה וחצי היו מוכנים לקבל כמעט כל סיכון. תוספת הסיכון שהסכימו לקבל הייתה גבוהה וזה לא היה נכון. יש להבחין בין חוב להון. החוב נחות ביחס להון. היום שוק ההון רואה זאת כמשהו שיותר קרוב למניה. הדבר השני הוא נושא הדירוג. זהו אחד הכישלונות הבולטים של המשבר והיום ההסתמכות על הדירוג פחתה". עוד הוסיפה כי קיימים מספר כללי אצבע לבניה נכונה של תיק אג"ח קונצרני: פיזור, דרישות בטחונות (היום קשה לגייס שכן השוק ידרוש יותר בטחונות ובפרמיות המתאימות), ניצול הזדמנויות (למצוא אג"ח זולות ביחס ליחס המתואם), דרישת פרמיות סיכון אשראי מתאימות, אבחנה בין הון לחוב (יש להבחין בין אג"ח שהיא עם חוב לבין אג"ח שהיא דומה להון והיא נחותה יותר).

טרקיאלטאוב התייחסה לניהול מדיניות הגידור והסיכונים בתקופת משבר: "צריך לקחת בחשבון את הסיכון הכרוך בעסקאות, ולהתמקד בכל עסקה ועסקה מבלי להתייחס לדלתא. כמו כן, יש לקחת בחשבון גם את התזרים לעומת העסקאות הפיננסיות, ולהפסיק את העסקה הפיננסית למרות שנראית טובה, במטרה לנהל את החשיפה של החברה. ניתן להתאים את עצמנו למכשירים הקיימים. מדובר בעסקאות פשוטות ולא צריך לפחד מה שכן הן יכולות לתת מענה טוב למה שיקרה בשווקים".

אלקלעי ציינה כי אי עשייה עלולה לפגוע בדיוק כמו עשייה: "צריך לקחת את הדברים לנקודות הקיצון. עלות הביטוח עדיין זולה, ועל כן יש לבטח את הסיכונים הצפויים. אי הוודאות שמקפיאה את כולם אכן גורמת לאנשים לא לעשות דבר. כל אחד צריך לקחת זאת בחשבון בסביבה העסקית שלו".

דני קולר, מנהל חטיבת ניהול סיכונים בבנק הפועלים ציין כי הלקחים שהופקו במשבר בניהול סיכונים במוסדות פיננסיים יכולים להעניק תובנות שניתן להחילן גם על חברות אחרות. לאחר שהציבור נחשף למכשירי אשראי מסוכנים ניתן לראות היום את המגמה ההפוכה בה השקעות הציבור הפכו לסולידיות ולבטוחות ביותר.למצגת.

קולר ציין כי על מנת לנהל סיכונים ברמה יעילה בתאגידים יש צורך בזיהוי וניתוח סיכונים אפקטיבי ברמת התאגיד, יישום עקבי של הליכי שערוך עצמאיים ברמת התאגיד, ניהול אפקטיבי של הנזילות, ההון והמאזן, התאמת מדדי הסיכון, דיווחי ההנהלה והתהליכים למצב המשתנה.למצגת.

חזי דימנט, מנכ"לCompuHedge, סקר את חשיבות התוכנה לניהול סיכונים בהיבט הניהולי והחשבונאי. בהיבט הניהולי מטפלים בסיכון עם סיכון ולכן חשוב לשלוט לא רק על הסיכון עצמו אלא גם על הכלים שמטפלים בו. ישנה מורכבות גבוהה בעלויות, במסמכים ובתיעוד בזמן אמת כך שהדברים הללו משנים את אופי החשיבה. מהי המערכת האידיאלית עבור סמנכ"ל הכספים? יכולת שליטה ובקרה בזמן אמת, פתרון חכם וידידותי להפקת הדוחות הרגולטוריים לאישור רואי חשבון, מערכת שמפיקה דוחות תמציתיים להנהלה ולדירקטוריון. ל- CompuHedge יש אפשרות להפיק דוחות אלה בלחיצת כפתור. יש גם דוחות PDF שיוצאים למבקר אשר יוצאים מיחידות שונות במערכת. היתרון של הדוח הוא שהוא מקל הן על רוה"ח והן על החברה. כל הנתונים מרוכזים במקום אחד. המערכת מאפשרת גם מניעת טעויות וחשוב מכך, זוהי מערכת ללא ניירת. וידוא יישום וביצוע של מדיניות ניהול סיכונים דינאמית – מוריד מה-CFO את הניהול השוטף ומאפשר להפיק בלחיצת כפתור את הדוחות לביקורות. למצגת.

את המפגש סגרו יואב יפה, מנהל תחום קוגנוס IBM ישראל, ועומר בן פזי, סמנכ"ל בכיר באגף כספים, כלל ביטוח, אשר דיברו על מערכת FPM ככלי לניהול סיכונים יעיל. מדובר על בסיס נתונים רב מימדי, המאפשר את הרגולציה החדשה שנכנסה בעקבות יישום השלכות הממשל התאגידי בישראל הכוללים בין השאר את הפקת לקחי סרבנס אוקסלי (SOX), חשיפה למבטחי משנה ועוד. המערכת עוזרת לפתירת הבעיות האופייניות לשימוש בגיליונות אלקטרוניים כגון: הגנה על נתונים ונוסחאות, סנכרון נתונים, תיעוד פנימי או חיצוני, הגנות על הגישה ושמירת היסטוריה. יתרונות המערכת הם: רב מימדיות, קישור לגיליונות אלקטרונים, ידידותית, ממשקים נוחים, יישום מהיר, בסיס נתונים פשוט ונוח לשליפה, מידור ואבטחת מידע ועוד.למצגת.