מאת: רו"ח ארז סופר, יועץ לתא ארגונים ציבוריים בפורום CFO*
השינויים המבניים המשמעותיים שהתרחשו בשוק ההון טשטשו, כידוע, את הגבולות בין המוסדות הפיננסיים, והפכו את חברות הביטוח וחלק מבתי ההשקעות לתאגידים הפועלים בענפים התחרותיים ביותר בשוק ההון - קופות גמל, קרנות נאמנות וקרנות פנסיה.
כאשר מדברים על ניהול סיכונים בגופים פיננסיים - אין ספק שמדובר באתגר גדול בהרבה מזה של ניהול סיכונים של כל תאגיד אחר. רמת הסיכונים אליהם חשופים הגופים הפיננסיים גבוהה, ולמעשה מקיפה את כל התחומים : סיכון תפעולי, שוק, אשראי וכו' . זאת ועוד- עוצמות הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מתחזוק מערך לניהול סיכונים לקוי הן בדרך כלל קשות בהרבה מאלה של תאגידים אחרים.
בשנים האחרונות משקיעים הגופים הפיננסיים משאבים רבים בכל תחום ניהול הסיכונים לרבות זמן ניהולי יקר (עד כדי כך ששמעתי לאחרונה מדירקטור באחת החברות הללו, שכל כך הרבה מהזמן מוקדש לניהול הסיכונים, לבקרות ולמעקב אחר כל אילו - עד שכמעט שלא נותר זמן לדון בעסקים עצמם).
גם הרגולאטורים בעולם ובארץ עוסקים רבות בתחום זה, במסגרת תפקידם להגן על כספי המשקיעים וכספי הציבור המנוהלים על ידי הגופים הפיננסיים.
ראוי גם להזכיר בהקשר זה את הנחיות באזל 2 אשר מטרותיהן בין השאר להגדיר דרישות הון רגולאטורי בבנקים תוך התייחסות לרמת הסיכונים בתחומי האשראי, סיכוני השוק והסיכונים התפעוליים. עם יישום ההנחיות החדשות ידרשו הבנקים לנהל את הסיכונים האמורים, להעריכם וכמו כן לקיים בקרה על אותם הסיכונים. הוראות באזל 2 יחולו על מערכת הבנקאות בישראל בשנת 2009.
בנושא ניהול הסיכונים נראה כי אין חולק כי למערכת הבנקאית יתרון היסטורי משמעותי, שהגופים האחרים בשוק ההון צריכים להתמודד עימו: בבנקים התפתחה עם השנים מתודולוגיה סדורה ומשוכללת של בקרה וניהול סיכונים, כזו שטרם התפתחה עדיין בגופים המוסדיים. לדוגמא סקרי מעילות והונאות, הנערכים במערכת הבנקאות הישראלית מזה שנים רבות באופן תקופתי החלו לחלחל רק לאחרונה להיות מיושמים בגופים האחרים הפועלים בשוק ההון. הערכות מערכת הבנקאות ליישום הנחיות באזל 2 ויישומן תגדיל את היתרון האמור.
יש לזכור כי רמת הבקרה הגבוהה בבנקים, לעומת זו של הגופים האחרים הפועלים בשוק ההון, התחזקה גם הודות למערכות המחשוב המשוכללות שפיתחה המערכת הבנקאית. למערכת הבנקאית מסורת ארוכת שנים של השקעות אדירות ומתמשכות בטכנולוגית המידע שלה- הן עקב סדרי הגודל בהם טיפלה, הן בגלל המגע הישיר עם ציבור הלקוחות והן בשל התחרות המתמשכת בענף. היום ידוע שבגופים פיננסיים גדולים בארץ ובעולם נושא הפיקוח והבקרה תלוי מאד ברמת המחשוב עד לרמה שהוא יכול לנסוק או להתרסק סביב רמת המחשוב.
בחברות הביטוח, היסטורית, התקיים עיקר הקשר מול הסוכן ולא ישירות מול הציבור, ולכן לא התפתחה תשתית מיכונית וטכנולוגית ברמה מקבילה.
בכל מקרה, על הרגולאטורים לתת דעתם לעובדה שעלות תחזוק מערך ניהול סיכונים ברמה נאותה היא עצומה, ומכאן להעלות את השאלה המתבקשת: האם לכל הגופים הפועלים כיום בשוק קיימת יכולת לתחזק מערך ראוי של ניהול סיכונים?
כדוגמא ניתן להזכיר שלקראת סוף שנות התשעים הועדות השונות אשר דנו בריכוזיות מערכת הבנקאות בישראל גרסו שיש להפריד את הבנקים הקטנים מן הקבוצות הבנקאיות הגדולות. גישה זו השתנתה בשלב מסוים, בין השאר, כתוצאה מכך שהניסיון לימד כי עלויות החזקת מערך בקרה וסיכונים ברמה נאותה הן עצומות, וגופים קטנים לעיתים אינם מסוגלים לתחזק מערכת נאותה באמצעים דלים.
האפשרות שניתנה לאחרונה לצרכן לשלוט (באופן יחסי כמובן) בכספים הפנסיוניים שלו, ובאפשרות לניודם בין מנהלי ההשקעות השונים תביא לכך כי מודעותו של הצרכן הסופי לנושא הסיכון תחדד בעתיד. כעת, על הגופים הפועלים בשוק זה לעמוד ישירות מול הלקוח, על כל המשתמע מכך.
איני בטוח כי בכל עומס המידע הקיים כיום בדיווחים התקופתיים, יכול קורא הדוחות ללמוד או להעריך ברמה סבירה את רמת הסיכון בו מצויה השקעתו- למרות שלעיתים השקעתו זו מהווה את כל עתידו לעת זקנה. לא שהמידע אינו מצוי בדיווחים -אולם קשה עד מאד לכמת ולעבד את המידע לצורך הסקת מסקנות.
נתון בדבר רמת הסיכון של מנהל ההשקעות עצמו- לו היה זמין, היה מהווה פרמטר חשוב נוסף במסגרת שיקול דעתו של הצרכן. אולי בעתיד יקח גוף זה או אחר על עצמו לפרסם מדד סיכון השוואתי אשר יכמת גם את מרכיב הסיכון האמור בו יוכל הצרכן להיעזר- אם כי ברור ששקלול מדד שכזה אינו משימה קלה.
אין ספק כי בעתיד הלא רחוק יפנימו הלקוחות את ההכרה כי ניהול כספם כרוך לא רק בתשואות טובות, אלא גם בניהול סיכונים ראוי, ו"יצביעו ברגליים" למול חברות שלא יעמדו בסטנדרטים ראויים. אין ספק שגוף אשר ישכיל לתחזק מערך חזק של ניהול סיכונים, ויהיה שקוף לצרכן, יזכה באמון הצרכנים, ובדרך זו יוכל לשמר את לקוחותיו ולזכות בלקוחות חדשים.
הכותב הינו משנה לשותף מנהל וראש אשכול פיננסיים בפירמת ראיית החשבון, BDO זיו האפט