את הכנס פתח משה חורב, מנכ"ל אורקל ישראל, אשר התייחס לשינוי במעמדו של ה-CFOבעולם העסקים ובחברת אורקל בפרט: "תחום ניהול הכספים בחברות בינלאומיות עבר, כידוע, תהליך של גלובליזציה – חברת אורקל עברה בעצמה תהליך מרתק ומורכב של מעבר לפעילות עסקית גלובלית אחידה. ערך גדול נמצא בשימוש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, בתהליכי התייעלות ארגונית ובשימוש בגישות ושיטות גלובליות - בעיקר בכל הקשור לחסכון משמעותי בעלויות ובזמן. מדובר בשינוי בתפקידו ובמעמדו של ה-CFOוהפיכתו לשותף עסקי מלא ובעל חשיבות". חורב התייחס גם לנתונים אותם הציגה חברת אורקל ברבעון האחרון: "בימים אלה סיימנו את הרבעון השלישי ואני שמח לשתף אתכם כי היה זה רבעון מצוין: הגידול בהכנסות היה בסך 21%, הכנסות כוללות של 5.3 מיליארד דולר, הגידול ברווחיות של 30% ל-1.3 מיליארד דולר, ערך המניה עלה במהלך הרבעון, אבל עם פרסום התוצאות - ירד ב-7%. ההסבר לתופעה זו, טמון בציפיות האנליסטים". בהמשך הכנס, הציגו בכירים במערך הכספים של חברות שני נושאים מקצועיים – קריטיים לניהולם של חברות בעידן התחרות הגלובלי: איחוד דו"חות כספיים ותכנון תקציב.
קובי אלטמן, החשב הראשי בטבע, הסביר את העקרונות המנחים של החברה ביישום כלי ניהול מתקדמים לאיחוד דו"חות כספיים. העיקרון הראשון הוא פשטות. ככל שהפתרון קל יותר להבנה ולשימוש, כך יוטמע בקרב העובדים בקלות רבה יותר. לטבע כ-400 חברות בנות, מתוכם כ-250 פעילות, חלקן בהיקפים גדולים מאוד. מערכת מורכבת מדי תעשה את פעולת האיחוד לבלתי אפשרית. על החברה, כמו גם על המערכת, להיות גמישים לשינויים, כאשר מטרת העל היא לסגור את הדו"חות בזמן קצר. העיקרון השני הוא שפה אחת ואמת אירגונית אחת. על כל המידע להיות בשפה אחידה על מנת להקל על ניתוחים ודוחות. על הנתונים להיות אמינים, זמינים ומעודכנים. לכלי חייבת להיות יכולת לשיתוף ידע וקבצים בחברה, ולשינוי, עדכון והטמעה מהירה של מיזוגים ורכישות. כמו כן על הכלי לתת פיתרון לצרכי הדיווח העיסקי בחברה כגון חטיבות, מטות גיאוגרפיים, מרכזי שירותים ולסייע ביישום תקנות ה-SOX. על פי אלטמן, טבע החליטה לאמץ את הטכנולוגיה החדשה לאיחוד הדו"חות הכספיים בפרויקט שימשך שנה. לדבריו, תהליך קצר מזה, יגרום ללחץ מיותר בחברה, יביא לקיצורי דרך ולפתרון שאינו ממצה באופן אופטימלי את הצרכים של טבע.
אלון לוי, שותף ומנהל קבוצת ניהול סיכונים וייעוץ עסקי ב-Y&E, טען כי תפקידו המרכזי של אגף הכספים, כיום, הינו לאזן בין ביצועי הארגון ומדידת הסיכון, בין הגנה על נכסי החברה לבין יצירת ערך לחברה ולבעלי מניותיה. בחברה צומחת השמירה על האיזון הכרחית, שכן יש עסקאות חדשות ותהליכים חדשים אותם יש למדוד כל הזמן. לאור כך, אנו מוצאים עליה ניכרת במספר תפקידים אותם מבצע ה-CFOמול ירידה בתפקידים הפשוטים הקשורים לרישום החשבונאי. ה-CFOנדרש לתשומת לב מרובה יותר בבנייה ותכנון תהליכים אסטרטגיים, ניהול מיזוגים ורכישות, קידום פרויקטים פיננסיים וניהול סיכונים, דיווח להנהלה ולדירקטוריון ומתן פירוש והסבר הפעילויות הנעשות בחברה. לצורך ביצוע יעיל של התפקידים המורכבים להם נדרש, על ה-CFOלבנות את מודל האופרציה הנכון, בעזרת כלי ניהול מתקדמים. מערכת זו, לדברי לוי, חוסכת את זמן הדיון בהתאמות הדוחות הניהוליים והדוחות הסטטוטוריים שבאחריות ה-CFO.
ממצוינות בתפעול למצוינות בניהול
תומס אוסטריך, מנהל בכיר למדידת ביצועי ניהול, תכנון ואסטרטגיה, מחברת אורקל העולמית, הגיע לארץ לרגל הכנס. אוסטריך מתאר את המגמה הגלובלית, של המעבר ממצוינות בתפעול למצוינות בניהול: "השאלה הגדולה היא איזה תוכנות וכלים עומדים לרשות החברות בבואן להביא את הניהול למצוינות?" לדבריו, מחקרים מוכיחים כי חברות בסדר גודל בינלאומי מחזיקות צוות כספים מצומצם יותר יחסית מאשר חברות בסדר גודל בינוני וקטן. דבר זה ייתכן אודות ליכולתן של חברות גדולות להתנהל בצורה יעילה יותר, לאסוף נתונים מעמיקים יותר ולדווח באופן מהיר יותר. כלי הניהול החדשים מאפשרים לחברות הבינלאומית ליצור אסטרטגיה אינטראקטיבית מתוכננת מראש. כלים אלו מאפשרים סטנדרטיזציה, הצבת יעדים ומדידתם למצוינות בניהול. חברה שתדע להיות גמישה ולהסתגל במהירות לשינויים בשווקים, תוכל לצמצם את צוות הכספים שלה ועדיין לשמור על יעילותה.
אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI, סקרה בכנס פורום CFO את מצב השווקים ומספר עקרונות הנובעים מהמחקר המתפתח בתחום של "התנהגות פיננסית": "השווקים הפיננסים והגלובליים בימים אלה דומים לשדה מוקשים. הממוצעים המשמשים אותנו בניבוי התנהגות השוק כיום, בעלי ערך מוגבל מאוד. גם שימוש בקווי מגמה, עלול להיות לוקה ברמת הניבוי שהוא מציע. על פי אלקלעי, ניתן לנצל את חוסר הוודאות לתועלתו של המשקיע הישראלי: "המידע אותו אנו לא יודעים הוא בעל משמעות רבה יותר למציאות העסקית שלנו מאשר המידע אותו אנחנו יודעים. זה שלא ניתן לחזות משהו, לא אומר שאי אפשר לעשות מזה כסף".
אלקלעי סקרה את הערכת האנליסטים של בית ההשקעות IBI לשווקים השונים. בארה"ב ההערכה היא שמחירי הנדל"ן עדיין גבוהים ועוד לא התייצבו סופית. הסיכונים בשוק זה עדיין מאוד משמעותיים, נוסף על כך, גם שוק התעסוקה המתכווץ שם מוסיף לאי וודאות. הממשל האמריקאי בזבז חלק ניכר מהתחמושת המוניטארית וניצב להמשך הקרב עם מעט מאוד כלים מוניטאריים. כמו כן, קיימת ירידה בתפיסת העושר האישי עשויה להשפיע בחדות על הצריכה הפרטית המהווה 2/3 מהתל"ג. בצד האופטימי חשוב לציין כי נראה שחלק גדול מהפחד ממשבר נזילות מתמשך יצא מהמשוואה, התגובה המהירה, המשך צמיחה בשווקים המתעוררים והייתרון המתמשך שיש לייצואניות האמריקאיות בהינתן הדולר הנמוך עשויים לאפשר למשק האמריקאי לחוות משבר קצר בלבד. אירופה מתקשה לייצר סינרגיה פנימית. הכלכלה האירופאית מושפעת מאוד מכלכלת ארה"ב ומהדולר הנמוך בתחרות על הייצוא. כמו כן, ניתן לראות גם את השפעתם של מחירי חומרי הגלם הגבוהים.
בישראל תמונת המצב לוקה באי וודאות. הכלכלה הישראלית מושפעת רבות מהכלכלה האמריקאית, אולם היא מבוזרת ותלויה במגוון רחב של ענפים ומדינות ברחבי העולם. מחקר שפרסם השבוע העיתון "אקונומיסט" מצביע על שורה ארוכה של ליקויים בינהם העדר תקציבי מחקר ופיתוח. תקציב המחקר הממשלתי של שבע האוניברסיטאות הגדולות מגיע ל– 100 מליון $ בהשוואה לתקציב המחקר של MIT לבד המגיע ל–950 מליון $ בשנה. על פי אלקלעי, היקף ההשקעות הזרות שזורמות למשק הישראלי, מאזן את המשוואה ומאפשר לתעשיה ולמשק להמשיך ולהתפתח למרות חוסר האחריות שמפגינה הממשלה.
נגה קינן,יו"ר פורום CFO, התייחסה בדבריה לאי וודאות בו נמצא המשק הישראלי: "אנו נמצאים בפתחה של תקופה. השווקים הבינלאומיים בכלל והאמריקאים בפרט זזו, ואנו שואלים מה תהיה ההשפעה על החברות כמו גם על המשק הישראלי. נושאים כמו זהירות, ניהול סיכונים וחיסכון בעלויות יהיו חלק מתוכנית העבודה של הפורום לתקופה הקרובה".