ארבעים ותשע אחוז מסמנכ"לי הכספים מעריכים כי עוצמת הפגיעה של המשק ממשבר שער הדולר תהיה גבוהה, אך הרוב עדיין תומכים במדיניותו של הנגיד

מצ"ב תוצאות הסקר.
 
49% מסמנכ"לי הכספים מעריכים כי עוצמת הפגיעה של המשק והחברות ממשבר שער הדולר תהיה גבוהה. כך עולה מסקר שערך  פורום CFOבקרב 600 מסמנכ"לי הכספים של החברות המובילות במשק . לסקר השיבו 107 CFOsומתוכם: 38% המכהנים בחברות ממוקדות יצוא,  9% בחברות ממוקדות יבוא, 12% בחברות הפועלות בשוק המקומי ו-38% בחברות בעלות אופי מעורב. 
 
רמת הפגיעה בחברה הספציפית בה מכהן ה-CFO מושפעת כמובן מאופי החברה. בעוד 41% מכלל המשיבים הביעו דאגה בדבר עוצמת פגיעה גבוהה בחברה בה הם מכהנים,  59% מה-CFOs המכהנים בחברות ממוקדות יצוא חזו עוצמת פגיעה גבוהה בחברה בה הם מכהנים. כל זאת לאחר שריכוך הפגיעה שנובע  מהעלייה בביקושים בשווקים העולמיים מחד והירידה המקבילה בשער היורו-$, מאידך. ניסים מלכי CFOאל על ויו"ר ועדת מימון בפורום, שהיה שותף מוביל בניסוח הסקר, מסביר את התוצאות בהשפעת הייצוא על המשק הישראלי כולו: "התוצאות מצביעות על דאגה רבה בקרב החברות היצואניות. לאורך זמן תהיה לפגיעה בשער החליפין השפעה הרסנית על היצוא הישראלי, וכתוצאה מכך יפגע מאזן התשלומים של מדינת ישראל".

עם זאת, על אף החזות הקשה העולה מהערכות ה-CFOsלפגיעה במשק, רוב המשיבים עדיין חושבים כי נגיד בנק ישראל פועל נכון, תוך התערבות מתונה מאוד ובהמתנה לשינוי הסייקל העולמי. פורום CFOקיים שני סקרים בנדון. האחד בשער ממוצע של 3.8 והשני, שבוע לאחר מכן, בשער ממוצע של 3.6, ממנו עולה כי מבין כלל המשיבים ירדה התמיכה במדיניותו של הנגיד, בצמוד לירידת השער, מ-65% בשער הגבוה ל 58% בשער הנמוך. בסופו של דבר קשה להשפיע על מטבע בשוק גלובלי פתוח ויחסית משוכלל, אומרים בפורום CFO, ישראל לא תוכל להמציא מדיניות שתחלץ אותה לבד מהמשבר העולמי. לכן גם אם יפעל הנגיד אחרת לא בטוח שיהיו לכך תוצאות, אומרים ומוסיפים כי פעילות לשיפור המצב ליצואנים לא חייבת להיעשות אך ורק דרך התערבות של בנק ישראל בשער הדולר, אלא יכולה להיות דרך פעולות עידוד וסיוע של הממשלה במסגרת הקטנת עלויות שכר למשל.
 
את השפעת משבר שער הדולר-שקל חובה לצמצם בהתנהלות הCFOs-בתוך החברות. כ-64% מסמנכ"לי הכספים הודיעו כי החברה בה הם מכהנים נקטה בפעילויות כגון הגנת מטבע וניהול סיכונים על מנת לטפל בהשפעת המשבר בתוך החברה. אך מזהירים כי הגנות מטבע הינן פתרון לטווח הצר והבינוני בלבד. בטווח הארוך עשויה הפגיעה לגבור. 27% השיבו כי אין בידי החברות את הכלים להתמודד באופן משמעותי עם משבר השער, ואילו 9% השיבו כי החברה בה הם מכהנים מבצעת או בוחנת את האפשרות לעבור לשקליזציה מלאה/חלקית.
 
אולם למרות המשבר, מצליח מלכי לראות את האספקט החיובי של ירידת שער הדולר: "הכוח שהשקל מפגין מצביע על חוסנה של הכלכלה הישראלית. ניתן לראות זאת בגידול בצמיחה, גידול ביתרות המט"ח, גידול בהשקעות וקיטון באבטלה. הסכנה כאן היא במינון. אם נחרוג מהמינון הנכון ההשלכות עלולות להיות קשות" סיכם ניסים מלכי.
 
חיים כהן, מנכ"ל כלל ביטוח אשראי ויועץ לועדת מימון בפורום CFO אומר כי "להתחזקות השקל השפעה שלילית על חברות יצואניות. ביצוע הגנות אפשרי גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך, והציפיה הינה שחברות אלה כבר התחילו לרכוש את ההגנות הנדרשות לפני חצי שנה. גם מי שרק מתחיל היום לתכנן הגנות צריך לקחת בחשבון שהדולר יכול להמשיך להחלש ושטווח הירידה שלו בטווח הקצר יכול להגיע אפילו לירידה לרמה של 3.00-3.30 ₪ לדולר. הפער בין הריבית השקלית לדולרית עומד על כ 33% ולכן לכאורה קיים עדיין תמריץ להמרת דולרים ולהפקדתם בשקלים. אין כרגע סימנים של בלימת ההתדרדרות של הדולר ולכן כדאי לנהוג בזהירות רבה בניהול נכסים דולריים (סעיף החייבים במאזן, פקדונות והשקעות). מאידך לווים שנטלו הלוואות דולריות  ומקור ההחזר שקלי נהנים מן התיסוף.
 
מאידך צריכים כל אלה הקוראים להקטנת ריבית בארץ לזכור שההשפעה השלילית שתהיה לעליית האינפלציה על המרכיבים צמודי המדד של החשבונאות הלאומית, דהיינו על הוצאות הממשלה על ריבית והצמדה בגין אגח"ים צמודי מדד, וכן הוצאות המימון של חברות שהנפיקו חוב צמוד למדד או שנטלו הלוואות צמודות מדד תהיה הרסנית. התייחסתם לאינפלציה ברמה של 5% אבל אף אחד לא יכול לערוב לכך שהאינפלציה תיעצר ב 5%.
 
מדיניות הנגיד נראית בשלב הזה מאוזנת ומאופקת וחששו מהתגברות האינפלציה מוצדק. התפתחות מצב של מיתון עולמי מחד ואינפלציה בישראל יהיה גרוע מאד. השנה שלפנינו טומנת בחובה מספר סיכונים שהתממשותם ביחד תהיה קשה. סיכונים פוליטיים וכלכליים שהטיפול המוניטרי בהם יהיה בסופו של דבר באמצעות הריבית ולכן יש עדיין מקום להמתין ולראות מה יקרה. צריך לזכור שקיימים גם אמצעים פיסקאליים אבל השימוש בהם ובאמצעים המוניטריים  צריך להיות מדוד שקול ומאוזן.
 
חברות חייבות להגן על עצמן גם באמצעים תפעוליים ומסחריים ולא רק באמצעות הגנת שער, כמו למשל על ידי צמצום חשיפות וקיצור ימי אשראי, יציאה משווקים מסוכנים, התייעלות תפעולית וחיזוק תשתיות. בתקופות של צמצום אשראי בעולם צריך לחשוב פעמיים על כל השקעה ודרכי מימונה ולא להתפתות לצעדים מימוניים שיסבכו את החברות בעתיד ושישפיעו לרעה על היחסים הפיננסיים ויגרמו להורדת דירוגים ועליית מחירי האשראי".