נייר העמדה של הפורום – קווים למדיניות כלכלית

כל משבר, ומלחמה בכלל זה, הוא הזדמנות טובה לשידוד מערכות גורף. בממשלה הקודמת ידע האוצר לנצל את המשבר הכלכלי בו הייתה נתונה ישראל למנוף כלכלי. כך, ואפילו יותר מכך, ניתן כיום לנצל את המשבר ליתרון. בכדי להשיג זאת מציע פורום ה-CFOלמנף את ששת הרפורמות המוצעות במסמך זה.

להלן נייר העמדה כפי שנשלח 20.8.06:

הנדון:  נייר העמדה של הפורום – קווים למדיניות כלכלית

 

 

אברהם שלום,

 

 

הריני להעביר אליך בזאת את נייר העמדה של פורום CFOבנוגע למדיניות הכלכלית הנדרשת כיום. נייר העמדה, כפי שתראה להלן מתבסס על המדיניות שיש לנקוט בכדי להחזיר את היקף הצמיחה המקסימלי של המשק כמו גם לממן את הוצאות המלחמה.

 

ה-CFOsהינם הדרג המקצועי הבכיר ביותר בחברות בתחומי כלכלה, מימון וניהול משאבים. חוות דעתם היא הקובעת במקרים רבים את הצלחתן, צמיחתן והתפתחותן של החברות המובילות.

 

כל משבר, ומלחמה בכלל זה, הוא הזדמנות טובה לשידוד מערכות גורף. בממשלה הקודמת ידע האוצר לנצל את המשבר הכלכלי בו הייתה נתונה ישראל למנוף כלכלי. כך, ואפילו יותר מכך, ניתן כיום לנצל את המשבר ליתרון. בכדי להשיג זאת מציע פורום ה-CFOלמנף את ששת הרפורמות המוצעות במסמך זה.

 

אנו מקוים כי נייר עמדה זה יהיה לך לעזר.

 

 

לנצל את המשבר ליתרון כלכלי

 קווי יסוד לצמיחה ותעסוקה בישראל שלאחר המלחמה

נייר העמדה של פורום CFO

 

 

פורום CFO, המאגד את סמנכ"לי הכספים של החברות המובילות במשק, על ענפיהן השונים, מציג את התוכנית הכלכלית להגדלת הצמיחה ולמימון הוצאות המלחמה. ה-CFOsהינם הדרג המקצועי הבכיר ביותר בחברות בתחומי כלכלה, מימון וניהול משאבים. חוות דעתם היא הקובעת במקרים רבים את הצלחתן, צמיחתן והתפתחותן של החברות המובילות.

 

שתי שאלות כלכליות נפרדות עומדות כרגע על הפרק. השאלה הראשונה היא מימון הוצאות המלחמה. השאלה השניה היא המלחמה על הצמיחה. בין שתי שאלות אלו יש יחס גומלין ממנו יש להיזהר.

 

כך פתרונות של קיצוצים בתקציב המדינה והעלאת המיסים יתנו אמנם מענה למימון הוצאות המלחמה אך עלולים לגרום למיתון או למצער - יפגעו בצמיחה. קיצוצים בתקציב, ובוודאי קיצוצי רוחב לא ממוקדים היא אמצעי בעייתי, שכן, דווקא לאחר שחלק מהמשק היה משותק כ-5 שבועות, יגבירו את האבטלה ויפגעו גם במפעלים שבצפון שיפסידו הזמנות הקשורות בסקטור הממשלתי. יש לנקוט כיום מדיניות מרחיבה ולא מצמצמת. קיצוצים בתקציב יגבירו את פער ההכנסות במשק ויפגעו קודם כל בשכבות החלשות הניזונות, בין השאר, ממקורות תקציביים ומעבודה עבור הסקטור הציבורי. העלאת מיסים, היא אמצעי בעייתי לא פחות שכן תחזיר את הליברליזציה במשק שנים אחורה ותפגע ברפורמות הכלכליות המוצלחות מהשנים האחרונות. יש להדגיש כי הדבר אמור גם לגבי העלאת מיסים עקיפה, כמו העלאת שווי רכב. כל הגדלה במיסוי תגרור חוסר אימון וירידה בהשקעות ובצריכה הפרטית. 

 

בכדי לממן את הוצאות הממשלה, בלא לפגוע בצמיחה יש להשתמש בשלושה מקורות: הראשון - ניצול הרזרבות, הן אלו הנובעות מעודפי גביית המס, והן אלו הנובעות מאי ביצוע של משרדי הממשלה. המקור השני - גיוס כספים שיכול להתבסס על יתרת הערבויות האמריקאיות. והשלישי, במידה והשניים הקודמים אינם מספיקים, הגדלת הגרעון, בכפוף למגבלת הגירעון המירבי של אמנות הגוש האירופי. יש לזכור כי הגידול בפעילות הכלכלית שיבוא כתוצאה מהמלחמה (השלמת המלאים של אמל"ח שנוצל, תיקון נזקי המלחמה בעורף וכו'), יביא גידול בסכומי המס שיגבו. כל אלו הינם מקורות ראויים למימון נכון של הוצאות המלחמה.

 

צמיחתה של מדינה בעיתות מלחמה, מחייבת הקטנה מודגשת של המיסים, גם אם לתקופת ביניים, שמטרתה הגדלת הפעילות העסקית ומשיכת משקיעים. צמיחתה של מדינה בזמנים אלו מחייבת הגדלה ממוקדת של הוצאות הממשלה באותם תחומים ונושאים מקדמי צמיחה.

 

כל משבר, ומלחמה בכלל זה, הוא הזדמנות טובה לשידוד מערכות גורף. בממשלה הקודמת ידע האוצר לנצל את המשבר הכלכלי בו הייתה נתונה ישראל למנוף כלכלי. כך, ואפילו יותר מכך, ניתן כיום לנצל את המשבר ליתרון. בכדי להשיג זאת מציע פורום ה-CFOלמנף את ששת הרפורמות המוצעות להלן:

 

1. אין לפגוע באמון המשק בממשלה ע"י שינוי לרעה במדיניות.לאור כך – אין לשנות לרעה את תוואי הרפורמה במס, לא לגבי יחידים ולא לגבי מס חברות. אמון בתוכניותיה ארוכות הטווח של הממשלה הוא קריטי. מאידך, שיפור לטובה הוא גורם מושך ואטרקטיבי. אין "להקפיא" החלטות של הפחתת שיעורי המס, הואיל ולא מדובר בהקפאה אלא בשינוי החוק המחייב אישור הכנסת. הדבר עלול ליצור תקדים מסוכן בו התחייבות חוקית של המדינה הצופה פני העתיד אינה התחייבות, ולגרור משבר אמון של הציבור במדיניות בממשלה. להיפך - עתה - זוהי ההזדמנות הנאותה לשקול את זירוזן של רפורמות אלו.

 

2. יש לקדם את מעמדה התחרותי של ישראל בעולם.מלחמה מקטינה את האטרקטיביות של המדינה בעיני משקיעים  - לכן, בעיתות מלחמה יש לכפר על כך בהגדלת הטבות המס למשקיעים שייצרו כאן צמיחה ועבודה:

§         זהו הזמן לוודא שהמס המוטל על משקיעים, המרחיבים את השקעותיהם בישראל, להגדלת הצמיחה והתעסוקה, ימצאו בטבלאות האקסל שלהם כי השקעה בישראל אטרקטיבית בהרבה מהשקעה באירלנד (עם 12.5% מס) או בסינגפור (עם מס 0 עד הבית). כך למשל יש להפוך את הפטור למשקיעי חוץ הקבוע היום בהוראת שעה לחוק סופי ללא סייגים ותנאים.

§         זהו הזמן להגדלת התמיכה בפרוייקטי מו"פ למענק מתחרה במימון האירופי (50% מענק ללא תמלוגים).

זהו הזמן להפוך את "הכלה" – ישראל – ל"מיס עולם" נחשקת.

 

3. עורף חזק פירושו כלכלה חזקה.יש לחזק ולאמץ תהליכים של מחוייבות לעבודה. תקנות פיצויי המלחמה לחודש יולי הדגישו את העמדה ההפוכה, לפיה ניתן לא להגיע לעבודה ולא להיפגע בשכר. זוהי עמדה לא מוסרית, לא אתית ולא כלכלית. זהו בדיוק הזמן לשינוי ערכים. המשק הישראלי הוא משק עני שלא יכול להרשות לעצמו את החגיגה של יום בטלה בזמן בחירות, שבועיים של חופש עם המשפחה בזמן מלחמה וכו'. יש לוודא כי כל מקומות העבודה ערוכים לעבודה בזמן חירום, כי שירותי החינוך ערוכים לטפל בילדים הרחק מהסכנה וכי נעשה המקסימום לאפשר עבודה בבטחה לעובדים. אנחנו חייבים לעבוד לעבוד לעבוד – כדי להתפרנס. כך ברמה האישית. כך ברמה הלאומית.

 

4. שירותי הממשל חייבים להנתן מתוך תחושת מחוייבות בעת שלום כמו בעת מלחמה.אין, ולא הייתה כל הצדקה לסגירתם של שירותי הבריאות, התחבורה, החינוך והרווחה בעת מלחמה. להיפך, העובדים בשירותים אלו היו חייבים לעבוד בצו חירום ולספק את צרכי התושבים והמשק. עובדים אלו היו צריכים להוות דוגמא ומופת לעובדים בסקטור הפרטי.

 

5. קיצוץ בהוצאות הממשלה צריך שיהא ממוקד ולאחר בדיקה.קיצוץ רוחב בתקציבי הממשלה, הוא קיצוץ תמיד באותם נושאים של פיתוח והשקעות. רובם המוחלט של תקציבי הממשלה הם שכ"ע, (הטייס האוטומטי), ובהיעדר כוונה לפטר עובדי מדינה, הקיצוץ הוא ביתרת התקציבים בלבד. כך לא ניתן לפתח שירותים טובים, יעילים וזולים יותר בעתיד.

 

6.       תכנון וניהול – הם המפתח. יצירתיות ואלתור הם התוספת המביאה ערך.אם יש לקח חשוב מהמלחמה הזאת הוא השינוי הנדרש בתפיסת העולם שלנו. אנחנו אלופי העולם ביצירתיות ובאלתור העוזרים לנו לכפר על כשל מתמיד בתכנון וניהול. כך בצבא. כך בשירותי העורף. ברמה העסקית נוכחנו כי חברות להן הייתה תוכנית מראש לניהול אסון והבראה ממנו (disaster & recovery plans) נפגעו פחות מחברות להן לא הייתה תוכנית כזאת. תוכניות לניהול אסון והבראה הם בבחינת הכרח בחברות האמריקאיות שלאחר אסון מגדלי התאומים ובחברות הנסחרות בבורסה בארה"ב לפי תקנות ה-SOX. יש לדאוג כי תוכניות כאלו יאומצו ע"י החברות הישראליות, כמו גם ע"י הממשל המרכזי והאזורי. אזי – נמנע את המצבים הקשים של חברות שנסגרו, שירותים שנעלמו ואנשים הלכודים במקלטים ללא תרופות או מזון.  תוכניות לניהול אסון והבראה ברמה העסקית כוללת ניהול מלאים וקווי ייצור מקבילים במקומות שונים בארץ ובעולם. יש לעדכן לכן את תקנות המדען הראשי כמו גם החוק לעידוד השקעות הון שיתירו קיומם של אתרים חליפיים.

 

בדיקת איכות התשובות הכלכליות תהא כמובן בצמיחה, בתעסוקה, בדירוג האשראי של ישראל ע"י חברות הדירוג העולמיות ובהיקף ההשקעות בישראל – הן השקעות ישירות והן השקעות פיננסיות. אנו מאמינים כי אימוצם של הרפורמות שתוארו מעלה, יביא לשיפור במדדים שצוינו ולהזדמנות חדשה לפריצה במשק הישראלי.

להורדת ניר העמדה