שינויים בהרגלי הצמיחה

"מה מאפיין את התקופה הנוכחית מבחינה כלכלית? אנחנו במשבר או במציאות כלכלית חדשה?

לכאורה, מה זה משנה? משבר מאופיין בזה שהם תחומים בזמן. יש להם סוף, גם אם קצר או ארוך. אבל מציאות חדשה IS HERE TO STAY."

דבריו החשובים של דורון סדן, שותף מנהל PwC Israel מתוך הכנס השנתי של פורום CFO בכפר בלום, נותנים אפשרות לנווט בתוך המציאות הכלכלית החדשה.

"שינויים – אינפלציה, ריבית עולה, תחזית צמיחה יורדת, דה-גלובליזציה, שינוי בהרכב הנכסים, תחזיות שלא שוות כלום, אוכלוסיה משתנה ועולם התעסוקה בכאוס מוחלט.

היינו שנים בסביבה שאין בה אינפלציה. ועכשיו?! הריביות עולות בכל העולם. יש כאלה שאומרים שהיתה קורונה, היו בעיות בשרשרת האספקה ומתישהו זה יסתדר.  יש כאלה שאומרים שהכל נובע ממשבר האנרגיה שנובע מהמלחמה באוקראינה. אבל הרבה כלכלנים חושבים ששיעורי אינפלציה גבוהים יימשכו הרבה שנים.

הרבה שנים דיברנו על גלובליזציה. עבודה זולה במזרח. הקורונה גרמה לחברות לגלות שיש להן בעיה בשרשרת האספקה. תלות מוחלטת. הגרמנים גילו שלא ידועים לייצר מכוניות כי חסרים להם צ'יפים. הם הולכים לכיוון של הגבלות משמעותיות בצריכת חשמל – הדלקת אור וחימום. הם גם לא יוכלו לייצר בגרמניה והם מעבירים ייצור למקומות בהם יש אספקת גז.

שינוי ביחס בין הנכסים המוחשיים לבלתי מוחשיים. P&S500 – 90% נכסים בלתי מוחשיים. אלה נכסים שיותר קשה להתממן איתם. חברות צריכות איפה לחזק את ה-CAPEX.

קרן המטבע הבינלאומית נתנה תחזית עולמית של 3.5% ותיקנה ל 3.2% ותיקנה שוב ל 2.9%. גם המומחים לא יודעים מה יקרה בשאלות הבסיסיות ביותר.

למה חסר כח אדם? אף אחד לא יודע להסביר. גלובלית, האוכלוסיה מתבגרת ומתכווצת. כלומר יהיו פחות ידיים עובדות וצרכנים שיקנו. מאידך נצטרך פחות תשתיות וכנראה שלא תהיה בעיית אבטלה.

בסקר עולמי של PWC עלה שמתוך 700 החברות הגדולות, 14% אמרו שיצמצמו את כמויות כח האדם. בישראל יש אבטלה נמוכה מאד. 2/3 מהמנהלים בחברות צופים עליית שכר.  איך נסביר את העובדות הסותרות האלה? חברות חלשות יצטרכו להתייעל ויצמצמו כ"א. חברות חזקות רואות בתקופה הזו הזדמנות אדירה לצמיחה ויהיו גיוסים והעלאות שכר. שיעור האבטלה יישאר נמוך.

אז זה משבר או מציאות שונה? מציאות שונה שתשאר פה תקופה ארוכה לא רק בפרמטרים כלכליים כמו אינפלציה.

אז איך מנהל חי בתקופה של מגמות הפוכות? איזון בין התייעלות לבין צמיחה ופיתוח.

חזר לבמה מושג ישן – רווח. אנחנו ראינו חברות שביקשו שלא נראה את שורת הרווח. אז עכשיו, הרווח חוזר לבמה. גם ה-DCF חוזר לבמה. אחרי שנים שהיו רק מכפילים.

אנחנו עוסקים הרבה בחיזוק המאזן. נתמקד הרבה יותר בתרחישים שונים בעולם של אי ודאות. צריכה להיות תכנית ארוכת טווח בתרחישים שיאפשרו לנו יותר גמישות.

הצורך בהתייעלות חייב להיות כזה שלא מקריבים את העתיד בשביל ההווה. התייעלות חכמה מבלי לאבד נכסים מהותיים שישפיעו על המשך קיומן. הצמיחה צריכה להיות מסוג יציב לאורך זמן.

צמיחה לרוחב – בתקופה כזו צריך להיות גיוון. כניסה לתחומים חדשים, בעיקר בשרשרת האספקה. נראה חברות שרוכשות חלקים שלמים בשרשרת האספקה שלהן כדי שתהיה להן היציבות הנדרשת.

צמיחה במקורות האשראי – גיוון שיאפשר להגיע ליום הדין מוכנים.

זו בניית תרחישים והתכוננות אליהם על ידי בניית גמישות. אבל אנחנו גם רואים עסקאות מיזוגים ורכישות שהרווחיות בו נמוכה אולי אך מבטיחה את המשך הקיום של העסק – רכישות של ספקים בשרשרת האספקה, עסקים משלימים לפעילות הקיימת כדי לבסס ולחזק אותה.

אנחנו לא אי קטן ומבודד. אנחנו מדינת ייצוא. כשבארה"ב ואירופה כח הקנייה ייפגע זה ישליך על החברות הישראליות, על המשק הישראלי, העובדים והתעסוקה ... חייבים כל הזמן להיות במודעות לחו"ל. נקבל את האפטר שוק לשיעור התעסוקה בארה"ב כאן בישראל.

הנהלות ישראליות חייבות להפנים את המצב ושהוא לא יחלוף תוך חודשיים. תתכוננו כמו שצריך, תייצרו גמישות ותעשו תרחישים שאתם מסוגלים לעמוד בהם. לא "יהיה בסדר" ישראלי רגיל. חברות גדולות זה לא ילך. חייבים להיערך.

תתייעצו כי בעולם שבו תחזיות לא שוות כלום – זו הדרך לעשות החלטות מושכלות. ותתקשרו את הדברים – לעובדים, לספקים, לבעלי המניות..."

למצגת הרצאתו>>