PWC

הבטחת המשכיות האסטרטגיה העסקית בעולם של אי ודאות

22/09/2022
הבטחת המשכיות האסטרטגיה העסקית בעולם של אי ודאות (הגדל)

הרצאתה המרתקת של עדי נוב, מנכ"לית בססח הנכנסת, ב-CFO Summit הכנס השנתי של ה-CFOs בכפר בלום.

כולנו חפצים בגידול הפעילות העסקית, ומאידך, חוששים מאד לוודא שרמת הסיכון של הפעילות העסקית תהיה הגיונית וסבירה.

2022: כבר ממבט מאקרו יש סיכונים שעלו. בישראל, מ-2021 גידול משמעותי בבקשות לפשיטות רגל. עסקים נסגרים ותיקי הוצל"פ – ממשיכה מגמת גידול. השנה התחילה בתחושה של אי ודאות משתלטת והאסטרטגיה העסקית צריכה להתייחס לזה.

המלחמה באירופה, המשבר הכלכלי ברוסיה, משבר האנרגיה באירופה, אינפלציה, ריבית, האטה, בעיות אקלים... שנה מאתגרת מבחינת החלטות אסטרטגיות.

אבל בישראל – לא הכל שחור. השינוי שחל בישראל בתל"ג בעשור האחרון – קפצנו למעלה בקרב המדינות המפותחות. עברנו מדינות כמו צרפת ואיטליה. גם נתונים עכשוויים של צמיחת התוצר המקומי הגולמי – מפתיעה לטובה.

אינפלציה – יש סיבה טובה לחשוב שהאינפלציה המיובאת לישראל תפחת. בפרמטרים רכים רואים את עלויות השילוח שיורדות קצת ומתאימות בין סין-ארה"ב לשאר העולם. השפעה חזקה למחירי הנפט שגם הם מתייצבים למטה. התחזקות השקל ביחס לסל המטבעות תשקף לנו ירידה משמעותית באינפלציה.

שוק העבודה הישראלי – בשיאו. אבטלה נמוכה מאד, אבל מתייצבת על מספר וגם קצת עלתה מאז אפריל. השוק מאד הדוק אבל ללא לחץ.

מדדי הצריכה הפרטית בצמיחה עדיין. יש האטה אבל עדיין כלפי מעלה. השקל החזק, שנת 2021 הטובה עדיין ברקע, הקלות של ישראל לגייס כסף בחו"ל...

יחס החוב שלנו מדוד וגם פוחת. מתקרבים ל-60% כמספר שאליו שואפים בתיאוריה.

הדמוגרפיה הישראלית – אנחנו לא במצב של האירופאים והאמריקאים. כשרואים את התפלגות גילאי ישראלים ל-2021, רואים את הביקושים העתידיים שיהיו פה בזכות הגידול המשמעותי באוכלוסייה הצעירה וגם הבוגרת – ימשיך הביקוש לנדל"ן, לדיור מוגן, עליה בצריכה הפרטית תמשך. זה שונה מאד מהשווקים המפותחים האחרים.

בעולם – המשך עליות ריבית מהירות השנה גם על חשבון האינפלציה. נכון שיו"ר הפד אמר שימשיך לפעול באגרסיביות, אבל הוא לא מכליל את האינפלציה הכללית. לא בטוח בכלל שבמצב שארה"ב נמצאת בה היום הוא יוכל להמשיך לאורך זמן להמשיך להתנהל ככה.

שינוי מדיניות אמיתי שנעשה לפני חצי שנה לוקח לו זמן לייצר התייצבות.

בבחינת אירופה – שם יש סיבה לדאגה. יש בעיה עם מלאי האנרגיה כדי לצלוח את החורף. הצורך במלאי גז לא גמיש והם קונים בכל מחיר – זה מתבטא במחיר טס למעלה. משפיע חזק על האינפלציה באירופה וברור שנגיע למיתון אירופאי אמיתי.

אנחנו בישראל באינפלציה שנמוכה ביחס לכל מדינות ה-OECD. השוק מתמחר כבר עליה נוספת בריבית. אנחנו מעריכים שלא נתרחק הרבה מה-2-2.25%.

כשמסתכלים על ההתנהלות העסקית צריך לזכור שבססח היא 50% בבעלות הראל ו-50% בבעלות קבוצת אליאנס העולמית, וזה משפיע על האסטרטגיה שלנו. אנחנו רואים עולם בשינוי עם המון אי ודאות מצד אחד וסוף 2021 חזקה מצד שני. ומתוך כל זה – איך עושים תכנית אסטרטגית?

ההזדמנות - אנחנו מוכרים ביטוח וביטוח נהנה מתקופות של אי ודאות. ההזדמנות היא סביב העובדה שנותר עוד תאבון לסיכון ואסטרטגיית צמיחה בזכות 2021. השוק מאידך עדיין רך. כולם יודעים שצריך לחפש את הפתרון הכי טוב (זול או איכותי). הסיכון - הוא להעריך לא נכון את רמת אי הוודאות – ואז נחטוף גם בצד של התוצאות.

הוחלט לכן על מדיניות צמיחה משמעותית ל-2022, למרות ההבנה שהרווחיות לא תהיה כמו בשנה שעברה, בעיקר בגלל שוק ההון... לגבי תוצאות הפעילות לא הערכנו שתהיה שנה כמו 2021, אלא שנה ממוצעת.

ואז הגיע פברואר והמלחמה באוקראינה.

אוקראינה היא לא שותפת סחר משמעותית לישראל. רואים אותה בעיקר בנושא של מחירי החיטה ובנושא של מהנדסי תוכנה ומתכנתים. אבל רוסיה היא שותף עסקי משמעותי ואסטרטגי של ישראל. יש לנו שם גם אינטרסים בטחוניים וגם אינטרסים כלכליים.

הסנקציות הן כלי מערבי להשפיע על מדיניות ולהעניש מדינות שלא פועלות לפי הכללים הבינלאומיים. בד"כ מדובר על האירופאים כגוש אחד והאמריקאים כגוש שני. האמריקאים תופסים את עצמם כשוטר של העולם וסנקציות זה דבר מדבק מבחינתם – כל חברה שקשורה איכשהו לאיזה גוף שהוטלו עליו סנקציות, אפילו אדם פרטי כמו אוליגרך רוסי – מושפעות מהסנקציות שמוטלות על הקשור. אנחנו חלק מחברה בינלאומית, שיש לה פעילות גלובלית ולכן רגישים מאוד ל"הדבקה" כזו.

מדיניות הקבוצה – חברות בינלאומיות רבות פשוט עזבו את רוסיה – איקאה, מקדונלדס, M&H, פשוט לא לוקחים את סיכון המוניטין על עצמן. חברות אחרות עדיין עובדות ברוסיה בזהירות, כמו פרוקטר אנד גמבל. קבוצת אליאנס שמחזיקה בנו 50%, בחרה לא להמשיך לעבוד ברוסיה. היא אינה לבד, ככלל אי אפשר לקבל כיום כיסוי לפעילות יבוא / יצוא / העברת אנשים עם רוסיה. הסיבה היא בעיקר מוניטין. את נושא הסנקציות אפשר לנהל, אבל את ההשלכות על המוניטין...

מצד שני, מנקודת המבט המקומית, לקוחות ישראלים שלנו שעובדים ברוסיה רואים הזדמנות מדהימה – יש ביקושים ללא היצע מאירופה, כי הם לא נערכו שהמלחמה תיקח זמן רב כל כך. מבחינת הכלכלה הרוסית, הרוסים עם המנוף על האירופאים (בייחוד הגרמנים) בזכות הגז, מצליחים להחזיק את שער המטבע שלהם ומצליחים איכשהו לתחזק את הכלכלה שלהם. כלומר מהצד שלנו, אולי אפשר לעשות עסקים טובים עם הרוסים.

ועכשיו – מה חושב הרגולטור הישראלי? בחר שלא לבחור ... כל המוסדות הפיננסיים שצריכים לעשות משהו לגבי הסנקציות החליטו להמשיך לפעול במשנה זהירות. כשזה הגיע לבית המשפט – דוד דוידוביץ שהוקפאו לו חשבונות בבנק הפועלים, הפסיקה הזמנית היתה שזכותו של הבנק להגן על הסיכון שלו, ומאידך לא ניתן להקפיא את כל הנכסים.

אז מה עושים?

בססח החליטה בימים האחרונים, ללכת בין הטיפות, וזה לא פשוט.  אבל אלו התובנות העיקריות:

Ø      כשיש כזה משבר, לא לקבל החלטות זו לא אופציה. ראינו אצל לקוחות שהעדר מדיניות ברורה ומוחלטת גורמת נזק ומתפוצצת בפרצוף. התעלמות היא מסוכנת. חייבים להחליט ולתפור את ההחלטות לרמה הביצועית. למשל להחליט שלא לוקחים יותר סיכון ברוסיה. אבל מה עושים עם לקוח גרמני שכל העבודה שלו עם רוסיה? צריך ממש לפרוט לפרטים את החלטה הביצועית של איפה לעצור ואיפה לא.

Ø      מדיניות של ניהול ובקרה שוטפת.

Ø      הישענות על שותפים – כמו הקבוצה הבינלאומית שאנחנו מגובים בה.

אנחנו כן צופים המשך עליה ברמת הסיכון, אי ודאות כמו שעכשיו, תמשך.

בססח היא חברת ביטוח אשראי, שחוגגת 65 שנים, הפעילות מחציתה בישראל ומחציתה גלובלית, סה"כ מבטחת בשנה עסקאות בכ 17 מיליארד דולר. כ-600-700 לקוחות מהשורה הראשונה במשק הישראלי. פעילות משמעותית בתחום התשתיות. דירוג בינלאומי A2.

בתקופות כאלה שיש בהן הרבה הזדמנויות אחד האתגרים הוא מימון ההון החוזר וביטוח אשראי הוא דרך משמעותית למנף זאת.

 

למצגת הרצאתה>>


 

עבור לתוכן העמוד