ועכשיו הזמן ל-Cfo 5.0

אני מיכל קורן, מנכ״ל הפורום, שמחה ונרגשת להכניס אותנו אל חגיגות עשרים וחמש שנות קולגיאליות ופירגון ולכבוד יהיה לי להוביל את הפורום אל השנים הבאות.

זכות מיוחדת יש לי, לפתוח את הערב הזה, ולקחת את כולנו למסע של פרגון והוקרה לאיכות ולמצוינות ה-CFOs ותרומתם לחברות ולמשק בישראל.

ונעצור לרגע כדי לומר מילה על המתרחש בשבועות האחרונים. מדינת ישראל ידעה זמנים מורכבים וקשים. באותה נחישות נעמוד גם בתקופה זו בהצלחה.

ומה עכשיו?

השם הנרדף לשנתיים האחרונות היה "תמרון בחוסר ודאות מוחלט", ואפילו בתקופה הזו, ה-CFOs מביאים ומביאות לשולחן ההנהלה את הודאות והביטחון.
ועכשיו הזמן ל-Cfo 5.0, שיביא את השאלה "למה" כביטוי לסקרנות.
מבלי להפוך למדענים המטורפים, אני מציעה לנו לאמץ את הסקרנות ולהשתמש בה כמנוע להוביל קדימה. להבין טוב יותר את מרכיבי החברה. ההנהלה, העובדים, התהליכים, השוק, התחרות והרגולציה, הכשלונות וההצלחות. להיות סקרנים. זה הכלי הבא להתמודדות עם אי הוודאות. זה סטנדרט המצוינות העתידי.

ה-CFO צריך ויכול להוביל את הסקרנות העסקית. יש לפנות זמן לזה, לקדם סקרנות בצוות ובקרב חברי ההנהלה ולחפש אותה כתכונת מפתח במרואיינים שלכם.
יש כאלה המשתמשים בפלטפורמות הפורום השונות כדי למצוא נקודות נוספות להסתקרן לגביהן. למשל, מה שואלים בקבוצות? על מה עונים הרבה ומיד? ועל מה אין מענה כלל?

ה-CFOs תמיד היו בחוסר זמן, אך בשנתיים האחרונות חוסר הזמן הפך אקוטי במקום רק כרוני. חוסר בזמן שנובע מעומס מטורף ואינסופי במהלך היום, שנלווה לעובדה שכל המשימות הפכו מחשובות לאקוטיות, ללא כל סיבה נראית לעין. חוסר הזמן מייצר חוסר יכולת לתכנן.

אם כך, בנוסף לסקרנות, אני ממליצה להוסיף ללו"ז "רגעי זמן": לפנות "זמן מחשבה" שבו אסור לקבוע פגישות, מדי יום, כדי להצליח להרים ראש וגם לבצע חשיבה עתידית. כמו כן לפנות "זמן לדאגות", 10 דקות ביום שבהן מתרכזים במה שמדאיג, ובשאר הזמן מקדמים ולא דואגים. לקבוע לעצמכם השתתפות במפגשי פורום כאתנחתא להתקדמות מקצועית. כדאי מאד מאד לקבוע זמן ביומן to rethink – אנחנו יודעים מחקרית שאנשי התחזיות הטובים ביותר בעולם משנים ארבע פעמים בממוצע את מה שהם חוזים.
וכמו שמלמד אותנו מלקולם גלדוול, חובתי להיות מסוגלת ומוכנה לשקול את מה שחשבתי. מחובתנו המוסרית לשמור על ראש פתוח.

וכן, כדאי כמו בדיקה תקופתית אצל הרופא, לקבוע זמן גם לבדיקת קריירה פעם בשנה. חשוב.

ובנוסף לסקרנות ול"רגעי זמן ביומן", פרופ' דניאל כהנמן מבקש שתישנו על זה.
כשאנחנו "ישנים על זה" אנחנו מעניקים לעצמנו את ההזדמנות ל-Second Opinion. מחקרים מראים לנו שבפעם השניה שמבקשים ממישהו הערכה, היא מדויקת יותר ביחס לפעם הראשונה, והממוצע בין שתי הפעמים מדויק אפילו עוד יותר, במיוחד כשעובר זמן בין שתי הפעמים.

ואם אחרי הסקרנות, רגעי הזמן ואפילו חוות דעת עצמית שניה, עדיין עשינו החלטה בעייתית?
הדרך לצאת מהחלטות גרועות, כלומר לא ללכת אחרי העלות השקועה במהלך מיותר של escalation of commitment, היא להפריד את ההחלטה העכשווית מהמחליט המקורי. וזאת, גם אם צריך להיעזר ביועץ חיצוני נקי ממעורבות רגשית. התייעצו עם חבר או חברת פורום שעברו תהליך דומה, הביאו יועצים שחברי פורום המליצו עליהם כדי להוות לכם Devil’s Advocate.

ולסיום אני רוצה להביא לשיח את אדם גרנט.
גרנט מדבר על הקושי להיות במצב שהקורונה הדביקה בו רבים – Languishing. לא מדובר ממש בדיכאון, אלא מעין הרגשה של סתמיות מתמשכת. בניגוד למצב הנעים, יעיל ומקדם של להיות במומנטום.
אז איך להיות ב-FLOW, במומנטום? M, M ועוד M אחד:
Mastery – תפתחו ותשארו באזורי המומחיות שלכם, ועדיף כזו שאפשר להרגיש גם בצעדים קטנים, SMALL QUICK WINS.
Mindfulness - תהיו בפוקוס מלא על משימה אחת. בממוצע אנחנו בודקים את המייל 74 ביום ומחליפים משימות כל 10 דקות זה גורם לTIME CONFETTY - , אנחנו לוקחים רגעים משמעותיים וגורסים אותם לחתיכות קטנות ולא שימושיות זה הופך את הזמן שלנו ללא יעיל, גוזל אנרגיה ומרחיק ממצוינות.
במחקר בחנו חברה בפורצ'ן 500 שבחנה הנהגת "זמן ללא הפרעות", שלושה ימים בשבוע עד 12 בצהריים. 47% פריון גבוה יותר נרשם בקרוב המהנדסים. וכשזה הפך למדיניות רשמית, הם הגיעו ל-65% פרודוקטיביות מעל הממוצע הקודם. 
וה-M האחרון - Mattering – דעו שאתם עושים הבדל בחיים של אחרים. תחשבו על האנשים שהיה להם קשה יותר אם לא הייתם עושים את עבודתכם.

זו הסתכלות חדשה על הבריאות שלנו - זה שאני לא בדכאון לא אומר שאני לא מתקשה. זה שאני לא גמורה לא אומר שאני בהתלהבות. חשוב שנדע לאתר בעצמנו ובסביבתנו את הרגעים האלה לפני שזה הופך לדכאון ולהעלות את עצמנו על דרך שלושת ה-M.

אז אנחנו לא בראש השנה, אבל אפשר בהחלט לנצל את הערב הזה לקבל החלטות לשנה הקרובה ומעבר לה, למען החברה ולמעננו.