PWC

אז איך האקלים קשור אלינו?

11/11/2021
אז איך האקלים קשור אלינו? (הגדל)

דורון סדן, שותף מנהל של PwC Israel, שיתף במהלך הרצאתו בכנס אילת כיצד התייחסות מעמיקה של חברה לבעיות האקלים יכולה לא רק לסייע לעולם, אלא גם להוות הזדמנות לשיפור מעמדה והכנסותיה של החברה. סדן ממליץ להפנים שמדדי ה-ESG חיוניים להמשך פעילותה וצמיחתה העסקית של החברה.

 

 

ה-CFO קובע יחד עם המנכ"ל את האסטרטגיה. אסטרטגיה של ארגון נשענת כיום לא רק על טכנולוגיה וכח העבודה העתידי אלא גם על אקלים. לא בהיבט של מחבקי עצים אלא כגורם סיכון והזדמנות אמיתי.

כמות השריפות וההצפות שחווה העולם לאחרונה גדולה מאי פעם, העלות של אירועי אקלים קיצוניים היא מעל 23 טריליון דולר. כל נזקי הטבע הם מעשי ידי אדם וברור שאנחנו צריכים להשתנות. אם לא יקרה שינוי ובקרוב, המחיר הכלכלי יהיה עצום.

אז איך אקלים קשור אלינו?
מחקרים מראים שאנחנו במצב חירום מבחינת מצב האקלים בעולם. העשור הזה שאנו חיים בו כעת - הוא כנראה העשור האחרון שניתן עוד לפעול בזמן כדי להביא לשינוי.
● ב-1980 2% מהאוכלוסייה הייתה חשופה למזג אוויר קיצוני. היום חשופים אליו 30% מאוכלוסיית העולם.
● האנושות צורכת כיום פי 1.75 יותר מהמשאבים הטבעיים העומדים לרשותה
● פליטת הגז כתוצאה משליחת 20 אימיילים ביום במשך שנה  = 1,000 ק"מ של מכונית
● 5 השנים האחרונות היו החמות ביותר אי פעם
●  40% מהערים בארה"ב סבלו ממזג אויר קיצוני ב-2018, לעומת 20% על פני כל המאה העשרים

כמה זה מסוכן?
 30% מאוכלוסיית העולם חשופה לעומס חום קיצוני לפחות 20 יום בשנה. 75% מהערים הגדולות בעולם נמצאות על חופי הים. המשמעות היא שהם החזית המיידית שתיפגע מהתחממות כדור הארץ והתמוססות קרחונים.
והמחיר הכלכלי?
 עד 2030 צפוי נזק כלכלי הגבוה מ 3% מהתוצר הגולמי העולמי כל שנה (כיום 1.6%) וכן התחממות גלובלית של 1.5 מעלות עד שנת 2100  צפויה ליצור הפסד בעלות של עד 2.4 טריליון דולר מדי שנה

למה זה עולה לכותרות דווקא עכשיו?
✔ כי הקורונה לימדה אותנו כמה גורם אקסוגני טבעי משפיע על כל העולם באופן כלכלי הרסני. 
✔ כי יש פתרונות טכנולוגיים יותר טובים ורבים מבעבר. יש צמיחה של אנרגיות חלופיות, קלינטק, רכבים חשמליים.
✔ כי רואים שינוי התנהגותי – עבודה מהבית מקטינה פליטה, יש גופים שהופכים ל - PAPERLESS. רשת PwC התחייבה פומבית להגיע ל-0% פליטה עד 2030. רואים נכונות למעבר לרכבים היברידיים ושימוש בתחבורה ציבורית.
✔ וכי מתחילה להיות הפנמה של נקודת האל חזור.

יש "שינוי אקלים" ביחס לאקלים.

יש החלטה להוריד 45% מהפליטה העולמית של גזי חממה – עם קנס למי שלא יעמוד בזה. האיחוד האירופי דורש התאמה בין הנזק האקלימי שנוצר למוצרים שנכנסים לאיחוד. יהיה יחס ישיר בין מה שנעשה כחברות למס שנצטרך לשלם. ועידת האקלים שתהיה בסוף אוקטובר בגלאזגו לראשונה תהיה עם מסר יותר אופרטיבי. מדוע? כי טראמפ התחלף בביידן והוא מחויב מאד לנושא., מחוייבות גוברת של האיחוד האירופי, אנחנו רואים אימוץ וולונטרי של חברות את המדידה של נושאי האקלים –  כמעט 90% מהחברות במדד S&P500 התחייבו לבצע יישום וולונטרי של המדדים.

כסקר שנערך בין גופי ההשקעה הגדולים הם אמרו שישקיעו סכומי עתק בחברות שמדווחות ESG. ה ESG הופך להיות סטנדרט עולמי של דיווח על ידי חברות.

הנושא הזה מגיע גם אלינו כמנהלי חברות – ההשפעה של שינויי האקלים והצורך בשמירה על איכות הסביבה מתחברת ישירות לפעילות העסקית, אסטרטגית והמימונית של החברה. אנו נראה השפעה על איכות המימון והדירוג של החברות, והבנקים יעלו ריבית על מימון למי שלא יהיה בכיוון הנכון. ההשפעה תתבטא גם בשינויים בתהליכי הייצור – כי אם משיתים מס כולל על הספקים של הארגון, ההתייעלות וההתכוננות היא תוצר בלתי נמנע. מדובר על מונחים של התייעלות אנרגטית ותפעולית. וכל אלו ירכיבו את המוניטין של החברות, דבר שמן הסתם גם ישפיע גם על היכולת של החברות לגייס עובדים.

הסקטורים המזהמים הם לאו דווקא הברורים מאליהם. אנו יודעים כיום ש - 20% מצריכת החשמל ב-2020 הגיע מ-Data Centers וזה נתון מדהים לכל הדעות. האיחוד האירופי מסתכל על הייטק ופיננסים – אלה הגופים שצורכים הכי הרבה Data Centers ועם הכי פחות רגולציות איכות סביבה שהם כפופים להן (ודאי בהשוואה לתעשיות הפיזיות).

איפה זה פוגש אותנו?
1. מיסוי תעריפי לפי רמות זיהום בייצור
2. היכולת לגייס כסף – תתחזק בתעשיות הנקיות
3. השקעה משמעותית להפחתת זיהומים. ב-3-5 שנים הקרובות זה יהיה אחד המקומות בהם תהיה ההשקעה הגדולה ביותר.
4. גידול חד בשווי חברות קלינטק

30% מההשקעות בעולם ינותבו להשקעות ב ESG. וחברות יצטרכו להעביר דיווחים בנושא באופן יזום ומסודר. זה עניין שמצריך היערכות כבר מהיום. זה יתחיל בחברות הגלובליות הגדולות ובארה"ב אבל זה בסוף, ומהר מאד, יגיע גם לחברות הקטנות ולישראל. מחקרים מראים ש - 2/3 מהמשקיעים מאמינים שהדיווח של ה ESG יהפוך להיותסטנדרטי, בעיקר כי רואים שלמרות שזה עדיין וולונטרי, 90% מהחברות באירופה מיישמות אותו בפועל כבר היום. בנוסף, 89% מהמשקיעים שינו את מדיניות ההשקעות שלהן כך שתהיה יותר קשובה לסיכוני ה-ESG.

ובישראל?

אנחנו עדיין לא שם. יש פער עצום מול העולם אבל יש בהחלט תנועה לכיוון הנכון של רשות ני"ע ומוסדיים שמתחילים לדבר על הנושא, ועדיין רק 17% מהחברות בישראל מדווחות.

מה אפשר לעשות מחר בבוקר?

ראשית - הפנמה. המצב הוא כזה שאין ברירה, כולנו צריכים להיערך ולדווח. כבר כעת. ולא לחכות לרגולציה. שנית- גייסו את ההנהלה והדירקטוריון לפעולה. כשהמסר מגיע מה -CFO, זה אחרת -  יקשיבו לכם. שלישית - צריך לעבוד על דיווחי ESG כדוגמא, ולקחת בחשבון שלוקח זמן להיערך לדיווחים אלו. צריך להבין שכדי להצליח בענין דרושה השקעה כספית.

IT IS MORE THAN EPS  - הנושא הזה  הוא מעבר לרק מה שמעניין את בעלי המניות והוא פונה ורלבנטי לכלל ה Stakeholders של החברה.

תייצרו מדדי הצלחה מוכווני אנרגיה הפחתת זיהומים. למשל -  שיעור הירידה בפליטה תוך קביעת דד ליין לעמידה ביעד.

מנו פונקצייה\נאמן איכות סביבה בחברה.

הכניסו את דירוג ESG כפרקטיקה שהיא Must ולא רק Nice to Have.

אמצו שקיפות - כערך מחייב בכלל ובפרט בנושא איכות הסביבה.

עבור לתוכן העמוד