זהירות! תחרות

לאור ההחמרה בדיני התחרות, גם בממשקים לחיי ה-CFO, ביקשנו את עו"ד נמרוד פראוור, שותף במחלקת הגבלים עסקיים ותחרות בגולדפרב זליגמן – לשיח מבהיל אך אקוטי בנושא.

ראיינה: עו"ד מיכל קורן, מנכ"לית משותפת, פורום CFO

להקלטת מפגש דיני תחרות >>

הפורום מהווה בית ל-CFOs ולכן מוגדר כאיגוד עסקי. איפה המגבלות בשיח שעלינו לחיות לאורן בהקשר של דיני התחרות?
הנקודה החשובה ביותר היא לזהות האם מדובר על שיח בין מתחרים. לפעמים, גם אם לדעתנו אנחנו מדברים עם חברה שאינה מתחרה, החוק רואה בנו כמתחרים. הדוגמה הבולטת ביותר היא למשל כשמדובר בשיח על רכש. חברות שונות שפועלות בתחומים מובחנים, עלולים להיתפס כמתחרים ברכש של תשומות ולכן, שיח על תנאי הליסינג או תנאי עובדים או על פרטי הלוואות ורכישת פוליסת ביטוח – אסור. עם זאת, אין משמעות הדבר שלא ניתן לקבל שום נתון שהוא – כך למשל ניתן לערוך סקר כאשר כל חבר מקבל רק את התוצאות המצרפיות ללא התשובות הפרטניות של כל משתתף (ובהנחה שלא ניתן לבצע הנדסה לאחור).
בנוסף,  היוועצות ביועצים שיודעים לתת מענה על עלויות סבירות או להשיג שיפור בעלויות – מותר (כמובן שיש להיזהר ממצב שתקבלו מהיועץ רשימת לקוחות שלו וכמה כל אחד מהם משלם).
לבסוף, ישנו גילוי דעת מסודר של הרשת שעוסק בשיתוף פעולה מול הרגולטורים –, בהתאם לתנאים המנויים שם, פניה משותפת לרגולטור מותרת(אך יש להקפיד על גבולות השיח ולא ניתן לחרוג, למשל, ולתאם מה תעשה כל חברה בנפרד אם הבקשה לרגולטור לא תיענה).
התחלת באיגוד עסקי ולכן נזכיר שוב שדיני התחרות קובעים גם כי אסור לפורום להמליץ או לקבוע קו פעילות לחבריו, ולחברים אסור לאמץ ולפעול לפי קו פעולה כאמור.

מה השתנה בחוק?
הגדרת מונופול הורחבה מאוד. בנוסף להגדרה שהייתה עד כה, שהיא כמותית – נתח שוק של מעל 50%, עכשיו הצטרפה גם הגדרה מהותית– חברה שיש לה כח שוק משמעותי (היכולת להעלות מחיר או להקטין תפוקה לפרק זמן לא קצר). ההגדרה המהותית יוצרת מצב שבו אתם עלולים שלא לדעת שהחברה היא למעשה מונופול.

מה השתנה בגישת הרשות?
ניתן למנות שורה ארוכה של דוגמאות הנוגעות לגישה דווקנית ונוקשה של הרשות. דוגמה אחת לכך היא עמדת הרשות ביחס להתבטאויות חד צדדיות כניסיון להסדר כובל. הרשות פעלה בנושא באופן אגרסיבי למרות שהאדנים המשפטיים לטענה רופפים.

בחיי התאגיד יש נקודות משמעותיות בהובלת ה-CFO – מה המקומות העיקריים שיש צורך להיות בזהירות בהם?
יצואנים – חוק התחרות לא חל על פעילות בחו"ל כל עוד אינה נוגעת לצרכן הישראלי. אבל, כששני מתחרים יושבים יחד לדבר, גם אם זה על חו"ל, עלול לעבור מידע שכן יפגעו בתחרות בישראל.  לגבי חברות בנות בחו"ל של חברות ישראליות – כן, הרשות יכולה להתערב, ובוודאי תעשה זאת אם לדעתה זה משפיע על הצרכן בישראל.
שיתוף בספקים בתוך קבוצה חברות – כשיש שליטה, זה ודאי מותר. כשאין שליטה (למשל 50%) צריך לבחון כל מקרה לגופו. גם זכיינים שרוכשים ביחד – מותר.
ריבוי הליכי שימוע להטלת עיצומים מנהליים – עד 8% ממחזור המכירות (ועד 100 מיליון ₪) וכן עיצומים אישיים שלא ניתנים לביטוח ושיפוי כנגד מנהלים.
פעילות כנגד CFOs עלולה להיות ככל שה-CFO מעורבים בדבר ההפרה. למשל בנושאים של פיתוח עסקי ובדיקת חברות מועמדות לרכישה. כדאי לדעת שיש גילוי דעת ספציפי של הרשות בנושא של גילוי נאותות אגב עסקת רכישה וראוי להעמיק בו כשנמצאים בתהליכים עסקיים כאלה ולנהוג בהתאם (למשל ע"י בדיקת המידעים הפנימיים של המתחרה המועמד לרכישה, ע"י גורם חיצוני).
אי אפשר להיאבק במונופול באופן מאוחד. הדרך לפעול כנגד מונופול אינה ע"י מונופסון (רכש), לא נלחמים בכח שוק באמצעות יצירת כח שוק נגדי.

דגש לסיום?
חשוב להיות במודעות לכך שאחריות המנהלים בתחום הזה הוחרפה משמעותית בתיקון חוק התחרות. נושא משרה חייב לעשות כל מה שניתן למנוע לא רק מהתאגיד אלא מכל עובד מעובדיו לעבור על חוק התחרות כאשר אי הפיקוח מהווה הפרה עצמאית שדינה מאסר שנה.