דיון סוער בפורום בסוגיית העלאת שווי השימוש ברכב

 

תגובות

אנו לא מנכים לעובד מהשכר ברוטו – רוב הרכבים שלנו הם רכבי תקן. במקרה האחד שיש לנו שהרכב הוא "על חשבון העובד" אנו מורידים מהברוטו ללא פגיעה בסוציאליות (הורדה בברוטו גדולה יותר מאשר באם הינו מקטינים סוציאליות) – הסיבה יכולת להשוות בין רמות השכר של העובדים ללא השפעת מרכיבים אישים.

לגבי הגידול הצפוי בשווי – אנו נבחן את הכיוון בשוק. באם המגמה תהיה גילום הגידול או חלקו זה הכיוון שנלך בו.

אנחנו לא משתמשים ב- LEASING

לגבי מנהלים הדבר לא כך ,עד כמה שאני יודע,

מנהלים מחוייבים בשווי המס בלבד

לפי דעתי הכיוון שמוצג בשאלה איננו הכיוון הנכון לתקוף את הנושא, כי בדיוק בגלל המצב המתואר בשאלה מס הכנסה מבקש לתקן.

לטענתו, בגלל זקיפת השווי הנמוכה נעשות עסקאות מסוג זה במשק.

להבנתי, מס הכנסה מתייחס להיבט המס של העובד בלבד ומתעלם מהיבט המס של המעביד.

מס הכנסה אומר שהגדלת שווי הרכב תגדיל את גביית המס מהעובדים בסכום כך וכך, אך מתעלם שבמקביל תפחת גביית המס מהמעבידים.

יש לזכור כי הגדלת שווי הרכב משמעותה מבחינת המעביד הקטנת ההוצאות העודפות בגין רכב וממילא הקטנת ההכנסה החייבת במס.

אמנם לא מדובר בסכומים אחד לאחד (כי התחשיב תלוי במספר הקילומטרג' שעשה הרכב במהלך השנה וכ') אך מדובר במרכיב מהותי שחסר בהערכות שלהם.

בקיצור, אמנם מס הכנסה צודק באומרו שבאמצעות העמדת רכב לעובד יש הטבה שהשווי שנזקף בגינה כיום הנו נמוך שאינו משקף את ההטבה הכלכלית האמיתית שיש בהעמדת הרכב לטובת העובד, אך מנגד צריך להדגיש לפניו שאין מדובר בהטבה הנתבעת כולה ובמלואה כהוצאה מוכרת ע"י המעביד אלא בחלקה בלבד, כך שהחישובים שלהם על חיסכון המס שינבע כתוצאה מכך כנראה לוקים בחסר.

בחברה גדולה, עלות הניהול של שווי רכב גבוהה ביותר. הייתי שמח לו כל העובדים היו עוברים לנסוע ברכביהם הפרטיים או בתחבורה ציבורית.

בהקשר למכתב על שווי השמוש - מזוית נוספת -במרבית החברות מנכים משכר העובד ברוטו את עלות הרכב ,כך יוצא שאם יוגדל שווי השמוש באורח משמעותי, לעובדים שנוסעים את הק"מ הממוצע ומתחת לו,העלות הכוללת תהיה גבוהה מעלות רכישת ואחזקת רכב,מכוניות רבות יוחזרו לחברות הליסינג ,עובדים יעדיפו לנסוע ברכב משומש,ויופר הססטוס-קוו הקיים בענף...אצלנו כבר קיבלתי אינדיקציה ממספר עובדים כי יעברו לשימוש ברכב בבעלותם.

כסמנכ"ל כספים בחברות היי-טק מזה 7 שנים, וכאחד שרוצה שפורום ה CFO ישפיע על החברה והכלכלה בישראל, חסרו לי מספר דברים מהותיים בנייר העמדה על שווי הרכב:

1. כפורום הרואה לנגד עיניו את תועלת הציבור, לא ניתנה בנייר העמדה כל התייחסות לגביי המשמעויות העקיפות של העלאת שווי הרכב. אצלנו בחבר כל עובד המקבל רכב מקבוצה 2 מוותר על 3,000 ₪ + כל התוספות הסוציאליות (ביטוח מנהלים וקרן השתלמות) . במסגרת חישובים רבים שביצעתי, ניתן לראות כי זקיפת שווי הרכב+ ההורדה של 3,000 ₪ כמעט ואינה כדאית לעובד. לעיתים העובד מעדיף לא לקבל רכב. המשמעות הציבורית היא, שעם העלאת שווי הרכב, עובדים רבים יחזרו לנהוג ברכביהם הפרטיים. מן הסתם רכבים אלו יהיו ישנים יותר ולכן יגרמו ליותר זיהום אויר, יהיו פחות בטיחותיים ולכן יהיו יותר תאונות. אחד הדברים הטובים ששוק הליסינג עשה הוא הורדת הגיל הממוצע של מכוניות שנעות על הכביש, ורמת טיפול גבוהה יותר.

לדעתי, הפורום נדרש לנסח מכתב עמדה בפרספקטיבה רחבה יותר שתכלול את כל האספקטים השליליים שיפגעו בחברה הישראלית בעקבות ייקור שווי הרכב.

2. הפורום צריך לתת את דעתו גם על האספקטים של הפערים החברתיים. מה שיקרה הוא: לעובדים בכירים שווי הרכב יגולם ובין כה וכו לא ייפגע הנטו שלהם (לאלו מכם שעד היום לא קיבלו גילום של שווי הרכב....) וכמובן שהעובדים הזוטרים יותר לא יזכו להטבה כמו גילום שווי רכב. הדבר יביא להגדלת פער ההכנסות בחברה.

3. אני לא מסכים עם הקביעה כי "שווי הרכב אינו ריאלי" . אני חושב ששווי הרכב הוא יותר מריאלי. אם משהוא ימציא נתונים כמותיים על רמת השימוש לצרכי עבודה מול רמת השימוש לצרכים פרטיים, תמצאו ששווי הרכב הוא יותר מריאלי. האם אנו כאנשי כספים יכולים להציג מודל כלכלי אמיתי שיראה האם שווי הרכב ריאלי וכמה? אצלי בחברה, השימוש לצרכי עבודה הוא כ 50% ויותר מסך השימוש ברכב.

4. בעיית התחבורה הציבורית- התחבורה ציבורית בישראל אינה במיטבה מבחינת תדירות והגעה למקומות. לדוגמא אנו יושבים באזור התעשייה עתיר ידע בכפר סבא ששום תחבורה ציבורית לא מגיעה אליו. לעובד שאין רכב, יש בעיה להגיע לעבודה. יש לו גם בעיה להישאר בעבודה אחרי שעה מסוימת. כחברת היי-טק אנו רוצים שהעובדים יעבדו כמה שיותר שעות ובגמישות המירבית. מה נעשה כאשר העובד יחליט שלא משתלם לו להחזיק רכב חברה? מין הסתם נתחיל לראות עזיבות של עובדים, ונתחיל לשלם מוניות או נארגן הסעות. הדבר ייפגע מיידית בחברה, בביצועים שלה ומן הסתם בהכנסות שלה. העובד יתחיל להיות טרוד באייך הוא חוזר הביתה, במקום להיות מרוכז במשימות ובאתגרים העומדים לפניו בעבודה. ממשלת ישראל ורשויות המס הצהירו כי הם שמים להן למטרה להתמודד עם הביקוש הקשיח לדלק של העובדים המקבלים רכב צמוד מהחברה. הדרך שלהם היא ליצור מצב שלא ישתלם לקבל רכב צמוד. אך מה האלטרנטיבה שהממשלה מציעה? שיפור התחבורה הציבורית? הוזלתה? בניית רכבות תחתיות או רכבות פרברים מהירות?...... כלום! . ראוי שנצא בדרישה לממשלת ישראל שקודם כל תשקיע בתשתיות שיאפשרו לעובד אלטרנטיבה להגעה לעבודה. כאשר אין אלטרנטיבה, העובד צריך רכב!

5. האם נעשתה בדיקת הביקוש לרכבי ליסינג מול עקומת הגמישות של שווי הרכב? לדעתי, כמו שציינתי לעיל, העלאת שווי הרכב תקטין את כמות הרכבים הצמודים. הדבר יביא להקטנת ההכנסות של חברות הליסינג ולהקטנת ההכנסות של היבואנים. תשאלו את גיל אגמון מדלק ואת שמלצר מניו-קופל. תראו מה שמאזדה ( הרכב הכי צמוד במדינת ישראל) עשתה לשתי החברות האלו ולהכנסות ממיסי הכנסה למדינת ישראל. הייתי רוצה לראות מודל המראה את סך המשוואה.

6. מה הסיבה שמורידים את מס ההכנסה לחברות ומעלים את המיסוי על הכנסה מעבודה? כל בוגר מבוא לכלכלה שנה א' כבר יודע שבטווח הארוך העלאת מיסים מביאה להקטנת ההכנסות של המדינה (עקב אי כדאיות העבודה וירידה בתוצר) .. האם נושא זה נבדק אמפירית?

לסיכום, רצוי וכדאי, שאנו חברי פורום ה CFO נדרוש מהאוצר להציג בפנינו את הנתונים האמפיריים (אם ישנם בכלל) שהביאו אותו למסכנה שדרושה העלאה בשווי הרכב. רק לאחר ניתוח הנתונים הללו נוכל לקבוע עמדה כוללת את כל האספקטים החברתיים כלכליים (כמו שאנחנו עושים מידי יום במקום עבודתנו.... ) .

הערה לענין מסוי הוצאות רכב - כאשר החברה מחשבת את ההוצאה הפרטית לפי 9000 ק"מ לעובד נוצר אבסורד כאשר מדובר בשני בני זוג עובדים, כאשר כל אחד מקבל רכב ממקום עבודתו. הרי לא יתכן שמשפחה שיש לה רכב אחד תיסע באופן פרטי 9000 ק"מ ומשפחה המשתמשת בשני רכבים תיסע 18000 ק"מ האם בני המשפחה נוסעים לטייל – רכב לצד רכב?? כלומר במצבים כאלו צריך להחליט ולהצהיר כיצד מתחלק 9000 ק"מ בין שני הרכבים.

העלאת שווי השימוש ל 4,000 ₪ הינה דרמטית ביותר ותפגע קשות בעובדים באחת משתי הדרכים ( המיסוי הנ"ל אינו פרוגרסיבי ויפגע הרבה יותר בבעלי שכר נמוך ובינוני) -

o עובדים ששווי השימוש אינו מגולם - יפגעו מיידית מהגדלת המס הדרמטית

o עובדים ששווי השימוש מגולם – להערכתי מרבית המעסיקים לא יסכימו לשלם את תוספת המס הדרמטית וחייבו את העובדים בתוספת המס ( משמע לא יסכימו לגלם סכומים כה גבוהים)

הבעיה" ..........שאתם מבלבלים בין נטו לברוטו

ברוטו הוא אכן סופג את מלוא העלות ,אך נטו ודאי שלא

יש להתייחס לנושא מכמה היבטים:

1. שכירים מול עצמאים

נכון להיום, עצמאי התובע הוצאות רכב, "נקנס" רק על מרכיב ההוצאות הלא-מוכרות, ואין כל מרכיב שווי הנאה/הטבה הנזקף להכנסתו.

הנקודה הפשוטה היא ש"נטפלים" לשכירים כי מהם קל ביותר לגבות את המס.

2. שכירים "עשירים"

שכירים בהכנסות גבוהות יהיו די אדישים לשינוי. חלקם אף זוכים לגלום השווי.

3. שכירים מהשורה

שכירים עם הכנסות בינוניות, הם אלו שייצאו ניזוקים הכי הרבה. רובם משתמשים ברכב גם לצורכי עבודה (ולא רק לנסיעות לעבודה וחזרה) ולאלו אין זה נכון לחשב את מלוא ההנאה כהטבה. ההטבה היא חלקית בלבד, בשל השימוש המעורב ולעניות דעתי, השווי דהיום משקף זאת בצורה סבירה.

עלות של 4000 שח לרכב משפחתי הינה שווה ואף גבוהה לעלות ליסינג תפעולי + דלק

משמע הרכב הינו לצרכים הפרטיים של העובד בלבד וכלל לא לעבודה

מה שבפועל כלל לא נכון במרבית המקרים

לדעתי מאחר חיוב העובד הוא מהברוטו ולא מהנטו זה לא פותר את הבעיה

כך למשל עניין החיוב בפלאפון, במידה והעובד מחויב בנטו מעל גובה השווי לא מחויב בשווי הטבה לצרכי מס,

רוצה לאמור שכשם שהעובד מחויב בברוטו היום בסך 3,000 ₪ עדיין מחויב במלוא השווי לפי הקבוצה אליה שייך ואין הבחנה לצרכי מס בין עובד שמשתתף בעלות עם המעביד לבין עובד שלא,

זו תהיה הטענה גם לגבי שווי הטבה גבוה מ 1,300 ₪ ככל שיקבע.

יש עניין אחר מאחר והמעביד מתאם את הוצאת הרכב הרי לא ייתכן כי מחד תראה כהנסת עבודה מלא ההוצאה ומאידך לא תותר בניכוי כהוצאה

לפיכך ניתן לטעון כי גובה השווי לא יעלה על כ 60% מההטבה המחושבת שכן זה מהווה את היחס בין החלק הלא מוכר (9,900 ק"מ) לבין הסכם ליסינג מייצג של כ 25,000 קמ בשנה (ניתן לבדוק את המקובל בענף)

לחילופין להתיר למעביד לתבוע מלוא ההוצאה ללא תאום.

האופן שבו חברות אלה מחייבות את העובדים בשווי שגוי מיסודו, אך זוהי בדיוק לשון החוק.

יש לפעול מול רשות המסים לאימוץ הכללים שנקבעו לצורך חיוב העובד בשווי שימוש ברדיו טלפון נייד, לפיהם יש לחייב את העובד בשווי בניכוי ההוצאה החודשית ששילם העובד בשל השימוש.

במצב הקיים עובד שמשלם השתתפות מלאה של עלות הרכב מחויב בשווי שימוש זהה לחברו שאינו משלם השתתפות כלל.

היום המצב הזה עוד נסבל כי שווי השימוש נמוך יחסית לשווי המלא אבל כל דיון בהעלאת השווי חייב לקחת בחשבון את השתתפות העובד.

This tax reform will change completely the issue of leased cars. No more can business offer the cars to employees at a cost of NIS 3K and have the employee pay tax at say 80% of the “real value”. Even though there are managers who are entitled to company cars, the move is to make 2 offers to all employees from GM down. This means that in fact the employee is paying the real value for the car, but the tax man is not getting his full share. The tax man probably would prefer that we increase the employee’s salary; this means more tax revenue for him with fewer cars on the road, a win win situation for him.

This reform is going to have a very negative impact on the high tech industry situated far from the city centers like Migdal Haemek where we are situated. The tax reform will just make it easier for all those employees living and working in the main centers where their commute is short or they are on the train line. We, in Migdal Haemek, have a tough time in hiring people because of our geographic situation. This reform is going to make our life a lot harder so I recommend that we push back as much as we can.

עלות רכב סטנדרטי (1600 אוטומטי) כולל קצובת דלק של כ- 700 ש"ח לחודש הנה כ3,600 ש"ח לחודש.

כאשר מנכים מהעובד 3000 ש"ח מהברוטו (ובהנחה ששיעור המס השולי שלו הנו 49%) העובד משלם 1,530 ש"ח נטו עבור הרכב. חלק ניכר מההטבה הנו השימוש ב Pre Tax Money עבור הרכב. שווי שימוש של כ4000 ש"ח יביאו את עלות הרכב לעובד לעלות המעסיק במונחי נטו, דבר ההופך את רכב החברה להטבה לא אטרקטיבית.

ברור שעלינו לעשות את המירב כדי שההטבה הזו תישאר, אולם צריך להיות מאד זהירים בנושא בגלל רגישות הענין והשימוש בשכר ברוטו למימון עלות הרכב.

יש להתנגד לנושא מאחר והסכומים המוצעים הינם מופרזים.

הטיעון שלך לא תופס לעניין רכב בבעלות חברה אך ניתן לתקנו ולטעון כי בכל מיקרה עלות העובד הכוללת נמדדת כאשר עלות הרכב הינה חלק מימנה.

מאידך מבחינת מיסוי הרי שבמצב שתיארת משולם פחות מס ועל כך מלין מס הכנסה. לפיכך הבעיה צריכה להיפתר אך ורק דרך חישוב נכון של שווי השימוש הכלכלי.

הוא סופג את כל עלות הרכב בברוטו ומשלם כ לפי אחוז המס השולי

אצלנו לא מחייבים את העובד בעלות הרכב.

יחד עם זאת, העלאת שווי השימוש תיצור פגיעה בהכנסה נטו של העובד, ומן הסתם אנו צפויים לראות עובדים רבים מבקשים תוספות שכר כנגד זה.

לפיכך, אנו בהחלט נגד המגמה המסתמנת, שעלולה לפגוע ברווחיות חברות רבות, וזוהי פעולה שאינה מעודדת צמיחה, אלא נהפוך הוא.

Actually the cost of the car that we calculated was not just the payment to the leasing company. We also added the gas and some more (small) expenses. The goal was/is not to subsidize the cost. Then we reduced the social benefits savings for the same reason (and

As you said).As to the Shovi: it really needs to be more to reflect the real cost. However, I heard they want to make it2000 and not 4000.

One nmore comment is that your math of 3000+1300 is not accurate because you ignored the gross vs net. The3000 is a salary deduction from the gross. The employee saves almost/up to half (depends on the tax bracket...hi tech is high tax anyway, so saving is

High). Therefore your math should be that the cost is half the gross "payment" plus the shovi. Remember aso that there is another factor to be part of the cost of the car to the company. It's the non allowed expenses advance (mikdama beshel hotzaot odfot). Losing companies (common in the hi tech) have to pay it,can;t deduct it. when the shovi is higher

The burden to the employee will be higher; to the company will be lower. But in the hi tech who cares about the burden to the company, right? Well...I think

It begun to care in many companies.

Will be glad to elaborate more if needed.