הדובר הראשון, רוני מיכאלי, הציג מחקר בנושא מדיניות חלוקת דיווידנד וקניה חוזרת של מניות. האבחנה הראשונה אותה הציג מיכלאי היא כי עד אמצע שנות השמונים קניה חוזרת של מניות הייתה הליך בלתי משמעותי. מאז, הצטרף הליך זה לחלוקת דיווידנד כאמצעי להשגת ערך למשקיעים. הפרופיל של חברות הממוקדות בהשגת ערך למשקיעים היא היותן חברות גדולות, בעלות שיעור צמיחה נמוך, רמת סיכונים נמוכה, אחזקות גבוהות של משקיעים מוסדיות וכאלו המוערכות יחסית נמוך משווין האמיתי. המחקר מפרט את המניעים המרכזיים בהחלטה בין שתי הדרכים להשיב ערך למשקיעים.
הדובר השני, מרק זנר, מנכ"ל הקבוצה של אסטרטגיה פיננסית ב-Citigroup, הציג אף הוא את האסטרטגיות של השבת ערך למשקיעים כשבנוסף לנ"ל הציג גם את הדיווידנד המיוחד – כאופציה רלוונטית לחברות. זנר הציג, בין השאר, את הנעשה בישראל, בגרף המורה צמיחה משמעותית של היקפי הדיווידנד המחולק בישראל מאז שנת 2002. פרופ' אמיר ברנע, טען לעומתו כי המספרים אינם מייצגים את המציאות באשר הם מכילים ספירה כפולה ואף משולשת של העברת דיווידנדים מחברות בנות לחברות האם.
מסקנת המפגש הייתה הצורך בעריכת מחקרים מסוג זה בנוגע לשוק הישראלי, בכדי שהחברות יוכלו להתאים מדיניות השבת ערך למשקיעים בהתייחס למאפיינים המיוחדים כאן.
.gif?BannerID=218 "קשרי ממשל")
