עידן חדש? – הזווית החשבונאית על שינויים טקטוניים בגביית המיסים בארץ ובעולם

עידן חדש? – הזווית החשבונאית על שינויים טקטוניים בגביית המסים בארץ ובעולם
"אנחנו בעין הסערה המושלמת," רו"ח שרון שולמן, שותף ומנהל מחלקת מסים ב-EY ישראל, בניסיון לפקוח את עינינו לאור השיניים הדרמטיים באופן גביית המיסים במדינות ה-OECD. שינוים קונסטרוקטיביים וקליטתם המהירה בישראל, מהווים רעידת אדמה באופי הניהולי של גביית מס בחברות גלובליות. במהלך הכנס השנתי 2019, הציג    את החידושים הללו, וכיצד זה פוגש חברות רב לאומיות.

רותם לוי
"עד כה, חברות רב לאומיות פעלו תחת רגולציה של שנות ה-60. הרגולציה התוותה מבנה אחיד לחברות – מבנה Cost Plus ללא מוסד קבע, עם עקרונות מחירי העברה זהים. היה ניתן להעביר את כל הרווח השיורי של חברה אמריקאית לברמודה למשל, כך שאף לא משולם עליו מס בארה"ב (כל עוד לא מועבר דיבידנד לחברת האם בארה"ב). מבנה זה השתנה לחלוטין בעקבות  ה-BEPS, חקיקה שעוררה שרשרת חקיקות ששינו את מבנה החברות הרב לאומיות בכל העולם. אנו עומדים בעין הסערה של שרשרת חקיקות זו, כאשר רבות מהן נכנסו לתוקף במהירות ורבות אחרות עתידות לבוא."

מתוך אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר: רפורמת BEPS הינה תוכנית שיזם פורום ה-20G בשיתוף ה-OECD, אשר מטרתה מאבק בתכנוני המס. המאבק בתכנוני המס כוללים הימנעות של תאגידים רב-לאומיים מתשלומי מס ע"י שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס, תופעה גלובלית שמאיימת על היקף ההכנסות ממסים ועל הוגנות תשלומי המס במדינות רבות. הצורך בתוכנית מיוחדת התעצם בשל תנועת ההון החופשית והתרחבות הכלכלה הדיגיטאלית, שיצרו פערים בחקיקת המס אותם ניתן לנצל להימנעות ממס. הפרויקט כולל תכנית פעולה מקיפה, שתספק מידע, ניתוח, דרכי פעולה והמלצות להתמודדות עם התופעה. שרשרת פעולות אשר תכנית ה-BEPS מובילה: טיפול באתגרי המס של הכלכלה הדיגיטלית, נטרול השפעות הסכמים היברידיים, עיצוב כללים אפקטיביים של CFC, הגבלת שחיקת המס, התמודדות עם משטרי מס מזיקים, מניעת מתן הטבות אמנה בנסיבות לא ראויות, מניעת הימנעות מלאכותית מסטטוס מוסד קבע, התאמת תוצאות "מחירי העברה" עם יצירת ערך, ועוד

מה-OECD ועד לרשות המיסים בישראל – מהפכות בעקבות רפורמת ה-BEPS

"מאז רפורמת ה-BEPS שנלחמת בתכנוני המס של החברות הרב לאומיות, קצב השינויים בתחום המיסוי מסחרר,מעתה, את ה-OECD מעניין רק היכן יושבים מקבלי ההחלטות, ושם מיוחס הרווח. כלומר, פתיחת חברה בברמודה שאין לה עובדים אינה רלוונטית גם אם לקחה היא סיכון חוזי. לאור העובדה שמדינות לא יכולות לראות את התמונה השלמה, נכנס עקרון ה-"Country by Country Reporting", שיאפשר לחברות המס לדעת מה קורה בחברות אלו."

"בנוסף, ה-OECD קבע שניתן לתת הטבות ל-IP רק אם המו"פ נעשה בתחומי המדינה. כל אמנות המס בעולם מעודכנות בהתאם. אלו שינויים דרמטיים הנוגעים לכל חברה רב לאומית בעולם."

"מיד אח"כ הגיעה רפורמת טראמפ – ממשל טראמפ הגיע למסקנה שרפורמת ה-BEPS תפריע לחברות אמריקאיות, בעיקר לאלו שיש אינטרס אירופי למסות, כך שהרפורמה תעניש בעיקר אותן בלי שהאמריקאים ירוויחו מזה משהו. לכן הוביל טראמפ רפורמה מדהימה של עידוד חברות אמריקאיות כנגד חברות זרות - הפחתת שיעורי המס, פטור מס על דיבידנדים מחברות זרות, פחת מואץ, מס חד פעמי על רווחי חברות זרות, מס מינימלי על חברי חברות בנות GILTI וכך גם ה-BEAT."

"האיחוד האירופי אימץ במהרה את רפורמת טראמפ, ובאופן מהיר ונרחב גם את המלצות רפורמת ה-BEPS: ההשלכות המרכזיות הן שומות עתק נגד החברות האמריקאיות, הוראות אנטי תכנוניות והוראות דיווחי ושקיפות עם קנסות כבדים."

"בלחץ האיחוד האירופי, גם מדינות ה-"Off Shore" החילו על עצמן כללי דיווח מקיפים, עם סנקציות משמעותיות של סגירת החברות ופירוקן במידת הצורך. מדובר במהפכת ענק."

"על כל אלו נוספה מהפכת מכסים אגרסיבית וחובקת עולם. כמו כן, ה-OECD כבר הודיע שימליץ בהקדם על חקיקה חדשה לגבי מיסוי כלכלה דיגיטלית (מכירה באינטרנט). זו, הסערה המושלמת."

איפה זה פוגש אותנו בישראל?

"ישראל היא המדינה הראשונה בעולם לאמץ את כל התקנות לפני שהדבר אף נחקק במדינות אחרות. רשות המיסים יושבת בוועדות השונות של ה-OECD והביאו את התקנות ליישום מידי. יושם חוזר כלכלה דיגיטלית אגרסיבי עוד לפני שהעולם התקדם עם זה מילימטר, במטרה לעודד הבאת חברות IP לישראל. התקנות מבוססות על המלצות ה-OECD ומקובלות עליו. אלו שינויים משמעותיים שחייבים להיות מודעים להם ולהיערך אליהם. לרשות המיסים קשר חזק עם ה-OECD, וגם בבית המשפט הרשות מנצחת במרבית המקרים."

"הבעיה הבסיסית בנושא זה היא שחוקי המס בישראל משאירים מקום למרחב פרשני, ובאופן טבעי הנישום ימתח את הגבול אליו. בצורה צינית, הרשות מותחת את הגבול לצד השני, והפערים מונעים התכנסות של הדיון לכדי הכרעה. במקרים אלו צריך "מבוגר אחראי" שיגיע לפשרה – כלומר, שופט. בעיניי, זו לא התנהלות תקינה של מדינה. נוסף על כך, השופטים נוטים לצד הרשות באופן חד משמעי. אנו רואים ביטויים של אתגרים כאלו בחברות כבר היום. לצערי, אני חושב שהאנשים ברשות נתונים ללחץ גביה, ומה שאנחנו חווים כיום הוא כאין וכאפס לעומת המצב שיהיה לאחר שייבחר שר אוצר."

"בעקבות השינויים, אני שוקל יחד עם מנהל המחלקה המקצועית, לדון בשאלה מתי חברת Cost Plus צריכה לעבור ל-Profit Split. זו דרמה ברומו של עולם."