טרנדים חמים בהשקעות. רונן מנחם, כלכלן ראשי בנק מזרחי טפחות

טרנדים חמים בהשקעות

נישות השקעתיות – הטרנד של היום; הליבה של המחר.

לאחרונה התברר לשווקים שהבנק המרכזי של ארה"ב נסוג בו מהעלאת הריבית ויש ציפיות שהריבית אף תרד בשנה הבאה. גם בשווקים המתעוררים חדלו להעלות ריבית. יכול להיות שנישאר בסביבה של נכסים סולידיים יקרים, יחסית, זמן ארוך בהרבה ממה שחשבנו. אם כך יקרה, הדבר יחזיר לכותרות את הטרנד החם של 2017 – השקעות בתחומי נישה.

הכוונה לכלים שחושפים אתכם לשורה ארוכה של תחומים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים, שאין ביניהם כל קשר, אך הם משבי רוח מרעננים, המציתים את דמיונם של המשקיעים. לדוגמא: סייבר, פינטק, רכבים אוטונומיים, צמחי רפואה (קנביס רפואי, לדוגמא), מחשוב ענן, מדפסות תלת ממד, רחפנים, האינטרנט של הדברים (דירות חכמות, לדוגמא), בלוקצ'יין, אנרגיה חלופית, מכשור לביש, דיור מוגן, איכות חיים, שוויון מגדרי ומה לא, בעצם? מי לא קרא ושמע על מאות חברות הזנק (סטרט-אפ) וקרנות טכנולוגיה עילית והון סיכון המשקיעות בהן.

מה גרם להתעניינות ולנהירה של משקיעים לתחומים הללו? שילוב בו זמני, די נדיר, של מספר מגמות עולמיות:

·       גידול בהכנסה הפנויה מכל המקורות של משקי הבית (משוקי ההון והעבודה – לאור עליית השכר, התעסוקה ושוקי ניירות הערך).

·       רצון לגוון את תיק ההשקעות, הן בגלל שהנכסים הסולידיים המסורתיים התייקרו והן כדי שרמת המתאם (קורלציה) בין רכיבי תיק ההשקעות תהייה קטנה יותר (מה שיספק כריות ביטחון אם שוקי ניירות הערך ירדו בחדות).

·       הפיכתו של המשקיע הטיפוסי מקצוען, בקי ובעל תיאבון סיכון גבוה יותר, בעולם של ידע ומידע זמין ונגיש בכל ערוצי המדיה והתקשורת.

·       ההתקדמות הטכנולוגית המהירה, שהשכילה להאיץ, להוזיל להנגיש את התחומים השונים.

·       היכולת להיחשף לפעילויות הללו דרך חברות גדולות, מוכרות וותיקות, המייעדות חלק קטן, יחסית, מפעילותן העסקית לפיתוח הנישות הללו , במקום חברות קטנות יותר, שמתמקדות אך ורק בהן ולכן מסוכנות יותר; הנישות נעשות מתאימות יותר למספר גדל והולך של משקיעים.

·       התרבות ערוצי המסחר המקוון, המקלים על חברות קטנות למסחר ולשווק את רעיונותיהן.

·       יכולת ונכונות ציבור גדל והולך של משקיעים לעשות שימוש באמצעים היברידיים ורובוטיים.

·       ההתפתחות המהירה של תעשיית קרנות הסל (etf's).

·       שיקולי חברה ואיכות סביבה

למעשה, השווקים המסורתיים רשמו עליות נאות בשנים האחרונות, מה שמצריך בחינה בררנית של מניות ואיגרות חוב שעדיין נותר להן מקום לעלות. את המשאבים, המחקר והזמן הנחוץ לכך ניתן להפנות גם להתאמת תחומי הנישה השונים למשקיעים – לאמצעיהם, צרכיהם ופרופילי הסיכון שלהם.

לרוב הנישות גדל הביקוש והיצע ולכן מספרן עולה בהתמדה. היכן שהביקוש גדל מהר יותר – בד"כ בשלבים הראשונים של החשיפה – עולה גם המחיר.

אמנם, תיק השקעות טיפוסי יתובל בחשיפות למספר נישות מצומצם והן לא תהווינה את ליבת התיק, אך ככל שהתיק גדל ופרופיל הסיכון גבוה יותר, ניתן לשלב נישות נוספות.

קרנות הסל, בארץ ובחו"ל, מאפשרות למשקיעים להיחשף למאות מדדים, או חלקי מדדים אובייקטיביים, המתמקדים בנישות שונות. מן הסתם, דמי הניהול של הקרנות הללו אינם נמוכים ומצריכים בחינה השוואתית ומדוקדקת, ויש גם את שיקולי המטבע, ומגבלות הרגולציה (כך, לדוגמא, החשיפה לחברות הקנאביס הרפואי הישראליות היו מסוכנות במיוחד כל עוד לא ניתן להן אישור של הרגולטור לייצוא) אך היות ורובן מפוזרות היטב ונזילות, הן מקלות על המשקיעים בשלבי ההיכרות והחשיפה הראשונים.

כאמור, המבחר גדול, ולצורך מאמר זו נאיר זרקור על שתיים מהחלופות.

1.     אנרגיה נקייה – החברות בתחום זה שייכות, בין השאר, לתעשיות ביו-דלקים, אתנול, גאותרמיה (הפקת חום מהקרקע לצורך הסקה/חימום, או מקור אנרגיה), הידרו-חשמל, רוח ושמש. החברות עוסקות, פרט להפקת האנרגיה מהמקורות הללו, שהם חלופה לגורמי יצור מזהמים יותר וידידותיים פחות לסביבה, גם בפיתוח יכולות טכנולוגיות, מכונות וציוד, המשמשים לצורך כך. כך הן משלבות יכולות טכנולוגיות עם רעיונות סביבתיים וחברתיים. קרן סל אחת לדוגמא, המאפשרת חשיפה לחברות הללו, הנה iShares Global Clean Energy ETF (ICLN), העוקבת אחר 30 מהחברות הנזילות ביותר, שעסקיהן נוגעים לתחומי הפעילות הללו. ביניהן, חברות כמו Companhia Energetica de Minas Gerais CEMIG, Vestas Wind Systems, Gamesa Corporation Tecnologica SA ואחרות. כ-30% מהחברות הן מארה"ב וכ-12% מסין. שלושת הענפים המובילים של קרן הסל הנם מוליכים למחצה וציודם, תשתיות חשמל וציוד חשמלי.

2.     עיבוד ושירותי תשלומים -  החברות בתחום זה מייצגות נישה די צרה, של תשלומים באמצעות מכשירים ניידים. חברות כרטיסי אשראי גדולות וידועות שם מוציאות כספים רבים על מנת לפתח את יכולותיהן בתחום ולכן הן מהוות חלק מהחשיפה לנישה זו. חברות נוספות מפתחות תשתיות לנושא, מציעות שירותים בתחום, מתמחות בעיבוד נתוני תשלומים ומציעות פתרונות שונים. קרן סל לדוגמא הנה  ETFMG Prime Mobile Payments ( IPAY), העוקבת אחר חברות בתחום, לרבות MasterCard, PayPal Holdings, Visa Inc, American Express, Fiserv Inc, Fidelity National Information Services Inc ואחרות.

חשוב לציין, כי הן קרנות הסל והן החברות הוזכרו כאן לצורך הדגמה בלבד; יש דרכים נוספות לחשיפות ישירות ועקיפות, בודדות ומפוזרות, לנישות הללו, כמו גם לשורה ארוכה ומכובדת של נישות אחרות. על מנת להבדיל ביניהם, יש צורך בהיכרות מעמיקה של התחומים השונים וייעוץ מקצועי בגינם, תוך התאמתם למאפייני וצרכי הלקוח, לרבות פרופיל הסיכון שלו. משכך, אין בעצם אזכורם המלצה כלשהי.

בשורה התחתונה – כל נישה כובשת את הדמיון ולכולן פוטנציאל התפתחותי רב. ניתן למצוא בהן מענה למגוון צרכים כלכליים, טכנולוגיים, חברתיים ותרבותיים. לא כל אחת מהן מתאימה לכל סוג של לקוח, אך בעולם של היום – ראוי שיימצא להן מקום בתיקי ההשקעות המודרניים.