קובי אלטמן: "לחברות גדולות יש לא מעט יתרונות, אבל גם חסרונות שנחשפתי אליהם - שיתעצמו עם השינויים בעולם"

האם לחברה גדולה בישראל קל יותר לשגשג? קובי אלטמן CFO כי"ל, בחן עם משתתפי כנס פורום CFO השנתי באילת את נכונות התיאוריה הזו, לאור הקריירה שלו באמדוקס, טבע וכי"ל

עו"ד מיכל קורן

"אני רואה את שקיעת התעשיה הישראלית המסורתית כבר תקופה ארוכה ואת הגירת החברות הגדולות החוצה מישראל," כך אמר קובי אלטמן CFO כי"ל בכנס השנתי שלפורום CFO, שנערך באילת לא מכבר. לדבריו, "המדינה מנסה להאט מהלכים אלה, אבל אם לומר ביושר - די הרמנו ידיים. התעשיינים מקימים קווי ייצור בחו"ל והמרחק מהשווקים מכתיב גידול מתמיד בנוכחות של החברות בחו"ל עד להגירה - רשמית או לא רשמית".

אלטמן אף סקר את השינויים הטכנולוגיים והמקרו גלובליים שמשנים דרמטית את דרך פעולת החברות בכל העולם. למשל בחקלאות - רוב ההשקיה בעולם עדיין נעשית בהצפה למרות המחסור במים, רוב הקטיף נעשה ידנית. לטענתו, טכנולוגיות חדשות ישנו זאת.

בהמשך התייחס לפעילות של חברות גדולות, כפי שהוא רואה זאת מניסיונו האישי באמדוקס, טבע וכי"ל. "לחברות גדולות יש לא מעט יתרונות, אבל גם חסרונות שנחשפתי אליהם - שיתעצמו עם השינויים בעולם. הדגים הגדולים נתפשים ברשת, הקטנים בורחים - זה נכון בהיבטים של רגולציה, מיסוי ואפילו במבנה פנימי של חברות ענק", הוא אומר. "חסרון נוסף לגודל הוא אובדן הקשר האישי של המנכ"ל וההנהלה עם הלקוחות והעובדים. בחברה בינונית ומטה, מספיק מוצר מנצח או רעיון עסקי מרכזי כדי להוביל את החברה לצמיחה. בחברה גדולה זה כבר לא כך.

"אלמנט נוסף הוא תרבות וערכים. בחברה גדולה, הכישורים שנדרשים ממנכ"ל והנהלה הם חשיבה לטווח ארוך, הנעת המונים, היכרות עם מסגרות גדולות ותהליכים מורכבים. למנהלים ישראלים, כמעט בהגדרה, אין בתי ספר טובים כדי לפתח את הכישורים האלה. בנוסף, האופי הישראלי מתחבר יותר לעבודה בצוותים קטנים - עם גמישות לשינויים, רצון לכבוש את העולם והגעה להישגים מהירים וכדומה.

"בנוסף וכפי שציינתי, מהפכת הטכנולוגיה מגיעה לחקלאות המסורתית ותשפיע דרמטית על שוק העבודה; גם התעשיה תעבור שינוי עצום עם כניסת האינטרנט של הדברים. ב-2022 טריליון מכשירים יהיו מחוברים לאינטרנט. אנחנו נדע על תקלות צפויות לפני שהן יקרו; מכוניות אוטונומיות יחסכו נהגים; כמות כוח האדם בתחזוקה תרד והרוב יעברו להעניק שירותים. אני צופה שיידרש כוח אדם רב בתחומי היזמות, החדשנות והפיתוח.

"ביחס לעולם השירותים, נאלצתי לעבור מהפך מחשבתי, כמעט מהפך ערכי. גדלתי כילד בקיבוץ על ערכי תנועת עבודה, וכל הקריירה שלי עברה בחברות תעשייתיות. אולם לדעתי, כאמור, כמות כוח האדם שהעולמות האלו יצטרכו תקטן משמעותית ובוודאי לעבודות כפיים. עולם היזמות והשירות האישי ימשיך לספק הזדמנויות תעסוקה יציבות יותר מאשר התעשייה והחקלאות. צריך לתת על כך את הדעת".

לדברי אלטמן, "לחברות קטנות ובינוניות יהיה קל יותר להגיע לצרכנים רבים בזכות חברות הפועלות להנגשת מוצרים ושירותים ע"י פלטפורמות פתוחות (קוד פתוח ועוד - מ.ק.) - היום יצרן קטן יכול להשתמש באמזון כדי להציע מוצרים לצרכן הסופי. זה מייצר אתגר לא פשוט למודלים עסקיים של חברות גדולות. לכן אני חושב שנכון לישראל לטפח חברות בגודל בינוני. מעבר לכך, הן גם כנראה ירכשו על ידי חברות הענק בעולם. הרגולטור חייב להקל על חברות קטנות ובינוניות לשגשג.

"אז איך עושים את זה? למשל, על ידי 'פלטפורמות רגולטוריות' שיקלו על החברות - העיקרון של פלטפורמה הוא שאם אתה מוכן לעבוד במודל עבודה אחיד - תהנה מהיתרונות לגודל של השימוש בה. אלו באים לידי ביטוי במונחים של חסכון בזמן ובעלויות ופשטות הליכים. לדוגמה, פלטפורמה שתסייע ברישוי עסקים, סוגי ביטוחים שונים, ערבויות, גישה לטכנולוגיות צבאיות שכבר אינן סודיות, עידוד שיתופי פעולה, הנגשת ידע וכו'".