בססח

שרונה נובק: "פז גאה להיות החברה התעשייתית הראשונה שמעניקה מניות לעובדים"

7/08/2017
שרונה נובק: "פז גאה להיות החברה התעשייתית הראשונה שמעניקה מניות לעובדים" (הגדל)

שרונה נובק CFO קבוצת פז, חלקה בכנס השנתי של פורום CFO את המהלכים שהכינו את החברה לפרידה מבעל השליטה וכן את אתגרי ניהול החברה לאחריה

עו"ד מיכל קורן

קבוצת פז היא חברת האנרגיה הגדולה בישראל. הקבוצה המורכבת משלושה מגזרים: מגזר הקמעונאות והמסחר עם 420 מיליון שקל רווח תפעולי ו-1.1 מיליארד שקל רווח גולמי ב-2016. לפז 273 תחנות דלק ורשת של 241 חנויות נוחות Yellow עם מחזור מכירות של 790 מיליון שקל ב-2016. בתוך המגזר פועל גם השיווק הישיר במסגרתו פז מוכרת ישירות לחברות ולרשות הפלסטינית כ-50% מהדלקים הנצרכים ברשות. המגזר כולל את פעילות פזומט, שמספקת התקנים לציי רכב וחברת פזמוביל שמובילה ומפיצה דלקים, את מרבית מוצרי ה- Yellow ומחזיקה במרלו"ג.

המגזר השני הוא מגזר הזיקוק - בית הזיקוק באשדוד הוא אחד משני בתי הזיקוק הפועלים בישראל, שרכשה החברה בסוף שנת 2006, וזאת בכדי לייצר שרשרת ערך מלאה בקבוצה וסינרגיה ורטיקלית. כך סיפרה שרונה נובק CFO פז, בכנס השנתי של פורום CFO. לדבריה "ממועד הרכישה השקענו למעלה מ-2 מיליארד שקל להתאמת בית הזיקוק לשוק המקומי ולהפיכתו למתקדם טכנולוגית, בדגש על בנזין וסולר".

"מגזר הזיקוק מרתק בעיני", הוסיפה והסבירה: "אמנם אין לנו השפעה על המחיר הבינלאומי של הבנזין והסולר. אבל יש לנו שליטה על תפעול בית הזיקוק המייצר בנזין, סולר, דלק סילוני, גפ"מ ומזוט. בנזין וסולר הם המוצרים הכי רווחיים ולכן בית הזיקוק מתרכז בלהפיק מקסימום ממוצרים אלו מכל חבית".

המגזר השלישי - מגזר התעשיות. למגזר 270 מיליון שקל רווח תפעולי ב-2016 והוא כולל את פזגז, המשווקת גפ"מ לבתים, לתעשייה ולרשות הפלסטינית, פז שירותי תעופה ופז נכסי תעופה הפועלת בתחום הדלק הסילוני, חברת האיטום והתשתיות פזקר ואת פז שמנים.

פז נסחרת במדד ת"א 35 וממומנת באג"ח ציבורי. ריבית הקבוצה נמוכה מאד - כ-2% בשנת 2016 וזאת גם הודות לדירוג הגבוה ויוצא הדופן לחברת אנרגיה בישראל AA -. המנייה עלתה ב-60% בחמש השנים האחרונות ונסחרת ב-6 מיליארד שקל שווי שוק. נובק הדגישה כי "כל העסקים שלנו רווחיים וצומחים והביקוש קשיח וגדל. לחברה 11 מיליארד שקל הכנסות ב-2016, רווח גולמי 1.8 מיליארד שקל, מעל מיליארד שקל תזרים מפעילות שוטפת ו- EBITDA מתואם של 1.234 מיליארד שקל. בצד המאזן ישנם עודפים של 2.2 מיליארד שקל עם רווחים ראויים לחלוקה של 1.4 מיליארד שקל".

"בסוף 2016", סיפרה נובק, "כשצדיק בינו נפרד מהחברה בעקבות חוק הריכוזיות, אימצנו מדיניות דיבידנד. כך שהחל מינואר 2017, לפי המדיניות 70% מהרווח הנקי המדווח יחולק".

בבניית תוכניות העבודה השנתיות והרב שנתיות דרוש אוסף הנחות עבודה מורכבות. נובק חלקה כמה מהשיקולים סביב קווי העסקים השונים: "אנו משערים מה יהיה שער חבית הנפט שמשפיע על כל המגזרים - הוא מהווה מרכיב בעלות הייצור בבית זיקוק, משפיע על הכמויות שנמכרות בתחנות הדלק וגם על מגזר התעשיות; שער החליפין - אנחנו מעדיפים שער גבוה, היות שההכנסות בבית הזיקוק הן בדולרים בעוד שההוצאות התפעוליות רובן בשקלים; אנו משערים את כמות ימי הגשם מאחר וזהו נתון המשפיע על הכמויות שימכרו בפזגז בכל הארץ, ובעיקר באזורים קרים כמו רמת הגולן וירושלים; גם מספר יחידות הבנייה החדשות שייצאו לשוק משפיע על פזגז ופזקר; כמו כן, היקף ההכנסה הפנויה של הישראלים חשוב להנחות הצמיחה ברשת הנוחות Yellow ועוד ועוד".

שנת 2016 היתה מרתקת במיוחד

נובק מספרת על הפרידה מבעל השליטה הקודם,צדיק בינו: "ב-2016 עברנו שינוי בעלות. ב-2013 התקבל חוק הריכוזיות שאילץ את צדיק בינו להיפרד מהחזקותיו בבינלאומי או בפז. עכשיו, אחרי עשור, בינו מכר את מרבית החזקותיו בפז ונשאר עם כ-5%".

"היו מתעניינים מקומיים וזרים ברכישת החברה. אולם בינו באופן אישי החזיק את היתר שליטה על בית הזיקוק – המהווה נכס אסטרטגי של ישראל, כלומר שלמכירתו נדרש אישור ממשלה. כך שגם אם פז היא 100% בעלים בבתי הזיקוק - ההיתר ניתן אישית לבעל השליטה", הסבירה נובק: "החשש שלנו היה שאם צדיק בינו ימכור את מניותיו בבורסה וירד מגרעין השליטה - נהיה בהפרה מול המדינה. פנינו לממשלה לתיקון העיוות ואכן בסוף 2016 ניתן אישור שאם בינו ימכור מניות בבורסה, היתר השליטה יעבור לפז".

"בהיבט המכירה של מניותיו של בינו - לרוב המשקיעים הזרים יש פעילות במדינות ערב ונדרש הון עצמי משמעותי עבור הרכישה. צדיק בחר בפתרון של למכור בבורסה ותוך חודשים בודדים מכר את מרבית מניותיו. עכשיו פז 100% בידי הציבור והציבור נהנה מביצועי החברה".

נובק אף חלקה כמה מחשבות על השינויים העסקיים: "בקמעונאות, החל משנת 2000 אנו מחוללים שינוי - תחנות דלק נקיות, בטוחות, המהוות מתחם קמעונאי ובו חנויות Yellow , בתי קפה ועוד. אנו מתמודדים עם הטרנספורמציה הדיגיטלית, אין דרך לתדלק באונליין כך שבעלי הרכבים עדיין נדרשים להגיע לתחנה. אולם זיהינו הזדמנות בתחום איסוף חבילות: רכשנו לוקרים שמשמשים הן עבור מסירות של חברות שילוח, הן מול אתרים בחו"ל שחברת פזמוביל תטפל עבורם בשחרור מהמכס ובהפצה והן למכירות דרך האתר שלנו, שנאספות בתחנות".

"מבחינת הניהול הפיננסי, יש לנו אג"ח מ-2009 לפרעון בולט ב-2019 בהיקף של 3.1 מיליארד שקל. חשבנו כיצד נכון להתמודד עם פרעון סכום משמעותי כל כך. BUY BACK במקרה שלנו נראה מאד יקר, בסוף 2015 עשינו מחזור ע"י גיוס ויצירת פקדון מיועד עבור האג"ח, בריביות טובות. במהלך 2016 המשכנו להשטיח את הפרעון בעיקר ע"י גיוס ויצירת פיקדון נוסף ומעט BUY BACK וכך הורדנו את הסכום לפרעון ב-2019 ל-1.2 מיליארד שקל. בשני הגיוסים הגיעו ביקושים אדירים והודות לכך גייסנו בריביות מצוינות".

"התמודדות נוספת היא בניהול האנשים. בתקופה בה היה גרעין שליטה לא יכולנו להשתמש במניות באוצר כי נדרשנו לשמור על האחוזים לגרעין השליטה. היות שפז היום היא חברה ציבורית ללא גרעין שליטה החלטנו להשתמש בנכס ויצרנו באמצעותו תגמול משתף לטווח ארוך לעובדים - במאי הכרזנו שנעניק לכ-1600 עובדים מניות חסומות בהיקף 20 מיליון שקל. זה מייצר שותפות מלאה מול העובדים וזהות אינטרסים בין ההנהלה לעובדים בכל הקשור לשגשוג החברה. מדובר במהלך חדשני בתעשייה בישראל. ואנו גאים להוביל אותו".

עבור לתוכן העמוד