מנורה מבטחים

יהודה בן אסאייג: "דרושה הקלה של טבעת הרגולציה העסקית המקשה"

21/03/2017
יהודה בן אסאייג: "דרושה הקלה של טבעת  הרגולציה העסקית המקשה" (הגדל)

יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה, סוקר את המגמות הצפויות ב-2017 בשוק ההון והפנסיה, "בפני הרגולטורים עומדים בעתיד קשיים משמעותיים ביכולת להתניע את ההשקעות בארץ"

עו"ד דנה טל צדוק

בסקירתו פירט יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה את הערכת המגמות המרכזיות לשנת 2017, לדבריו "היציבות באינפלציה נובעת מתנודות  מתונות במחירי חומרי הגלם והנפט שמתאזנות עם רמות ביקוש יציבות במרבית הענפים  ויוצרים סביבה נוחה לשמירה המגמה האינפלציונית הנמוכה גם לעתיד הקרוב. הסיבות לצמיחה שלנו ב-2016 וכנראה גם ב-2017 הן בעיקר הצריכה הפרטית והציבורית. לא סתם כבישי הארץ מתפוקקים במכוניות חדשות והשקעות התשתית של המדינה מגדילות את התל"ג. זה יציב בינתיים. המדדים הקרובים יישארו נמוכים ואת הקפיצה הקטנה מעלה נראה כנראה באפריל-מאי.

להערכת בן אסאייג - מה שמנחה את בנק ישראל, הוא הקשר הנדרש בין שינויי הריבית ובין רמת האינפלציה. זה מלווה את בנק ישראל במדיניות הריבית שלו  בהחלטות  המוניטריות שלו כמו החשש מה-VICIOUS CIRCLE של הרבית – היא נמוכה, ולמרות זאת אנשים חוסכים הון ומקבעים את הריבית הנמוכה לעוד שנים קדימה. זה קרה ביפן למשל ויש לזה משמעויות לאפשרויות צמיחה ומשק כלכלי טוב. מזה חושש בנק ישראל. אין כרגע סימנים לקפיצה בריבית. אפקט טראמפ העלה את התשואות במניות , אבל זה נעצר בשלב זה. אם למגמה יהיה המשך חיובי לאיזה משך זמן אחרי כניסתו לתפקיד ? קשה לדעת .הערכתינו לגבי ריבית בנק ישראל בסוף שנת 2017  0.25% .  

לדבריו, "במצב הנוכחי, המוסדיים נדרשים לחשב  תשואה עתידית של מיל4% לכל שנה. בפועל היום, אין אפיק סולידי שיכול לתת את זה. לכן , מגדילים עוד יותר את מרכיבי הסיכון בתיק ההשקעות כדי לנסות להגיע  ל 4% תשואה לחוסכים. זה משפיע דרמטית על עתיד החיסכון שנעשה מסוכן הרבה יותר ."

בחוק ההסדרים האחרון נכנס מרכיב חדש נוסף של הגדלת מיסוי פיצויי פיטורים, וניכר כי המחוקק מנסה מבלי לתת על כך את הדעת גורם  לשכבות מיסוי בחיסכון הפנסיוני היוצרות סרבול תפעולי ותהליכי עצום של המנגנונים אצלנו וברשות המיסים שספק רב אם העלויות הדרושות לביצועיהם שוות את התוצאה שהיא די עלובה כתוספת לתקציב המדינה. הכוונות הן טובות אך הבעיות והקשיים ולעיתים גם התוצאה לא מגיעים למקום הרצוי, על כן דרוש כאן שחרור של הרגולציה העסקית המקשה וחונקת."

"הבורסה הישראלית לצערי הולכת ,מתמעטת ומדשדשת, חייבים לציין כי זוהי מגמה כלל עולמית. זוהי תולדה של שתי תופעות – ריבית נמוכה ואלטרנטיבות חיצוניות מפתות לשוק ההון. , וכן טבעת החנק הרגולטורית שמביאה חברות רבות לצאת מהבורסה או לא להכניס כלל את החברה לסטטוס הציבורי. לכן מה שנותר  על המדף בארץ יקר והאפשרות להשקיע בארץ במשהו סביר, הולכות וקטנות

יחד עם זאת עדיין רמת המכפילים אצלנו נמוכה ביחס לעולם. אבל אפקט טראמפ יצר תוצאה הפוכה מזו שחששו ממנה. בשוק המניות הישראלי וגם בחו"ל, מרווחי הזמן בין שפל לגאות הולכים ומתקצרים עד כדי שבועות/ימים  ומשברונים בשוק ההון מתאדים כהרף עין. זה רלוונטי לבחירת וניהול ההשקעות – היום בשונה מבעבר גם מניות עושות עבודה לא רעה בטווח הקצר. התקצרות המרווחים בין גאות לשפל מוחקת דיי במהירות תופעות של ירידה חדה ורואים מיד  מגמה חוזרת טבעית של שוק ההון – עליה. האם יבוא ברבור שחור נוסף לטרוף את הקלפים ? – זה ייתכן כמובן. כל המשברים מאז 2008 נמחקו תוך זמן קצר מאד. גם המשבר ההוא תוקן תוך שנתיים. ההסבר לכך טמון כנראה בהתפתחות הטכנולוגיה, התקשורת ויכולת העברת המידע והכספים המהירה. למשבר נדל"ן אמריקאי פעם נדרשו  שנים כדי להתחזק חזרה היום בתקופה מהירה מאד הוא נגמר", מסביר בן אסאייג.

עוד הוסיף, כי "לפני חודש דיווחנו שוויתרנו על כל ניהול החיסכון קצר הטווח בקבוצה. אבדנו עניין בניהול משהו שהרווחיות שלו מוטלת בספק. כמונו יש עוד שחקנים בשוק שלנו והמגמה של מיזוג פעילויות תמשך. זה עושה מחד יתרונות לגודל בניהול כספים. מאידך השוק נהיה פחות תחרותי. הרגולטור צריך להבין ללכת בין שתי המגמות האלה.

ב-2017 אנו נמשיך לנסותם להשקיע בארץ כי זה עדיין זול יותר מאשר בחו"ל. עקב המשבר בפארמה ננסה לכוון למניות בודדות ולא רק במדדים. באג"ח נפנה יותר  לאג"ח בריבית משתנה. תהליך הבדיקה שלנו להשקעה  הוא ארוך וקפדני  ומתחיל בבדיקה ראשונית ואם יש נכונות ראשונה  מתחילים לבדוק רשימה ארוכה של פרמטרים רגולטורים ופרטניים. כאשר ועדת השקעות היא זו שמאשרת בסוף את ההשקעה ואם יש צורך בגלל היקף או חדשנות ההשקעה – גם הדירקטוריון. הדרך ארוכה אבל מי שרוכש את אמוננו בד"כ זוכה לאמון שמתמשך שנים רבות ועד היום לא התאכזבנו או אכזבנו."

לסיכום סקר בן אסאייג את המגמות העיקריות בחיסכון הפנסיוני, לדבריו, " כל עובד יצטרך בסופו של דבר להצטרף באופן אקטיבי לקרן פנסיה , יצטרף ויחתום על טופס הצטרפות לפי בחירתו ולשם יועברו כספי החיסכון שלו, בגיבוי ממשק מעסיקים החדש שאינו  עובד עדיין חלק אבל הולך ומשתפר.. טופס ההצטרפות חייב להיות נגיש וקל למילוי עבור כל עובד. כמו כן, חל גידול של מכשירי ההשקעה בשנה האחרונה, נולד חסכון לכל ילד מתחת לגיל 21, הפקדת סכום שאינו מוגבל בהיקפו לפי תיקון 190,  וקופ"ג להשקעה.

כאשר הגידול בהיקפי הנכסים יוצר קושי אדיר במציאת אפיקי השקעה טובים –מוזר לי  שצוותים שלנו מסתובבים בעולם ומחפשים מקומות השקעה טובים כאשר אנו עושים כל מאמץ מנסים למצוא בארץ  פרויקטים לאומיים טובים להביא לזירוז הקמתם תוך שימוש בכסף המוסדי שלנו – כמו שעשו בעיר הבה"דים, כביש חוצה ישראל, מכוני התפלת מים, הרכבת הקלה ועוד.

עבור לתוכן העמוד