סלין קאן: "גיוון תעסוקתי תורם מהותית לצמיחת החברה"

עו"ד דנה טל צדוק

מה השפעת הגיוון התעסוקתי על הארגון והתוצאות העסקיות בישראל?

לטעמי, גיוון אינו מהלך של אחריות חברתית או סוג של DO GOOD. מדובר ביוזמה עסקית לכל דבר. חברת מקינזי בוחנת את נושא הגיוון במקומות העבודה כבר זמן רב וב-2014 פרסמה דו"ח המוכיח מעל כל ספק שגיוון הוא גורם מבדל המשפיע לטובה על הצמיחה של החברה. לחברות עם כוח אדם מגוון מבחינת אתנית יש סיכוי גבוה ב-35% להשיג תשואה פיננסית מעל הממוצע בתעשייה.

גישה מכילה יותר כלפי מגזרי הערבים-והחרדים, היא חלק מהמאמץ ליצור תרבות ארגונית ועסקית בה נכלל מגוון הדעות בארגון. ראינו גם השפעה חיובית על המורל של העובדים – למשל כשנסעו לבקר בבית של אחת העובדות, נוכחנו בהתרגשות שנובעת מהמפגשים הבין תרבותיים החדשים שנוצרים.

מהי תוכנית הגיוון בתעסוקה של פרוקטר אנד גמבל וכיצד יושמה?

המשרד הישראלי של פרוקטר אנד גמבל התבלט מימיו הראשונים בגיוון המגדרי בין העובדים: נשים מהוות לפחות 50% מהעובדים שלנו ולא פחות חשוב - אנו מקפידים ומוודאים שיש שכר שווה לנשים ולגברים.

במהלך 14 שנות הפעילות בישראל הבנו שהצוות שלנו אינו משקף את הרבדים של החברה הישראלית. זה לא חריג למשק בישראל, עם פחות מאחוז אחד של עובדים מגוונים במשרות ניהוליות במשק. אני שמחה מאוד שבשנתיים האחרונות 10% מהעובדים שלנו במשרות ניהוליות שייכים למגזר החרדי והערבי.

מהי מעורבות מחלקת הכספים בגיוון תעסוקתי?

בעיני יש טעות רווחת והיא לראות את הגיוון כ"פרויקט" של משאבי אנוש. יצירת תרבות מכילה היא מניע עסקי-כלכלי חשוב. ככל שאנחנו מסוגלים להבין את קהל הצרכנים שלנו טוב יותר, כך העסק גדל מהר יותר. אינני מתכוונת למינוי של חרדי שינהל את השוק החרדי.

הדרך היעילה ביותר (מבחינת עלות וזמן) לתת מענה לקהל לקוחות מגוון היא באמצעות ארגון מכיל – מבחינה מגדרית, עדתית, דתית וגם מבחינת השקפות. זהו ארגון המפיק תועלת מהגיוון הקולקטיבי של כלל עובדיו; ארגון שבו כל העובדים יכולים להביע ולבטא את עצמם באופן מלא מבחינת דעות, תרבות ורעיונות.

כיצד את רואה את מעורבות מנהלי הכספים ביוזמות כאלו? אילו עצות יש לך לעמיתייך בתחום הכספים?

הרבה חברות עסקיות מדברות היום על גיוון והכלה, כולם חיוביים כלפי זה - אבל גם בנושא הזה אני חושבת שצריך לשים יעדים ברורים ומדידים. בדיוק כמו צמיחה במכירות או בפרודוקטיביות,  אני ממליצה להוסיף את הגיוון ללוח התוצאות הארגוני ולקבוע אותו כיעד. וזה לא מסתכם רק מבחינת אחוז מגדרי או אחוז עובדים ממוצא מסוים אלא גם תרבות של "דיבור גלוי (straight talk)" ולהתייחס ליעד הזה כמו אל כל יעד אחר של יעילות או צמיחה עסקית. רק ארגונים שמודדים את עצמם מסוגלים להשיג התקדמות ולראות את ההשפעה העסקית של היוזמה. זהו המקום שבו נכנסת לתמונה התרומה של מחלקת הכספים.

שמענו על יוזמה שאתם מקדמים בשתוף עם הקהילה לקידום מדידת הגיוון וההכלה. מה יוצא לחברות מההשתפות בכך?

בסופו של דבר מספר העובדים בישראל קטן וברור שבאמצעות גודל לא נצליח לחולל את השינוי שאנו רוצים לחולל בכלכלת ישראל. הענקנו לסטודנטים ממגוון מגזרים הזדמנויות קריירה יוצאות דופן, ועם זאת, ההיקף שלנו מוגבל. לכן החלטנו להרחיב את היעד אל מחוץ לכותלי החברה שלנו  ולשתף אותו עם חברות עסקיות, תעשייתיות, יצרניות נוספות.

אני קוראת למנהלי כספים בישראל להצטרף ליוזמה. בשנה האחרונה שיתפנו את המודל העסקי שלנו עם יותר מ-100 חברות בפורומים שונים. אנו שואפים להקים קואליציית חברות המעוניינות לצאת למסע הזה אתנו ולהציב לעצמן את היעדים האלה.

ובנימה אישית - כאשה וכעולה חדשה מה הפרספקטיבה שלך על  מקומן של נשים בעולם העסקים?  ומה מקומם של מגזרים שונים?

עבדתי בישראל עם כמה מהנשים החזקות והמקצועיות ביותר שפגשתי, והן מובילות עכשיו קריירות בכירות בתפקידים בינלאומיים. בעיני ישראל היא ארץ של הזדמנויות עבור כל אחד שרוצה ומאמין בכך. לגיוון תעסוקתי יש השפעה אדירה על הצמיחה הכלכלה וצריך למנף את זה. אני חושבת שאנחנו צריכים להיות כמו שיותר מודעים להטיות ולנסות לבחון את הדברים בעיניים יותר "רעננות". זה נכון במיוחד עבורנו מנהלי כספים, שיכולים לכמת את ההשפעה של גיוון על הצמיחה הכלכלית, ובכך לעזור להאיץ את התהליך הזה מהר יותר.