קרמבולה

"שילוב שיקולים עסקיים והשפעה קהילתית ייעל את מערכת הבריאות"

4/09/2016
"שילוב שיקולים עסקיים והשפעה קהילתית ייעל את מערכת הבריאות" (הגדל)

וסים דיביני, CFO בית חולים נצרת, זוכה מלגת שטיינברג לשנת 2014, חזר מהארוורד עם מטרות חדשות ותובנות על הקשר בין עסקים לתרומה לקהילה

 

וסים דיביני, CFO בית חולים נצרת, זכה לפני שנתיים במלגת CFO צעיר ומצטיין ע"ש אורן שטיינברג ויצא להשתלמות באוניברסיטת הארוורד, שם העשיר את ארגז הכלים המקצועי שלו יחד עם מנהלים בכירים מרחבי העולם. במפגש מימון של פורום CFO וטקס הענקת מלגת שטיינברג לשנת 2016, הודה דיביני על ההזדמנות שניתנה לו ואמר כי הוא סיים את ההשתלמות בתחושת שליחות ואחריות. "הלימודים בחו"ל ריגשו אותי מאוד והחדירו בי מחוייבות למעמד, למקום ולמסורת של הרווארד", אמר דיביני.

האיזון בין הכלכלה לחברה

דיביני למד בשני קורסים שונים בהארוורד - קורס על כלכלה וחברה שמגדיר מחדש את הקשרים ביניהם, וקורס במדידת ערך בתחום מערכות הבריאות: "בקורס על הקשר בין כלכלה לחברה, למדנו על הקשר הפילנתרופי בין שני התחומים ובדקנו את מידת השפעת הפילנתרופיה על עיצוב ההווה והעתיד. קיימנו שיח על אחריות חברתית, שמגיעה מטעמי רגולציה או ממצפון נקי, והגענו למסקנה שהאלמנט המשותף לאחריות החברתית והפילנתרופיה הוא האיזון. כלומר, הדאגה לאיזון בין הכלכלה לחברה כאשר התפיסה היא כי בדרך כלל אחד מגיע על חשבון השני.

"עסקנו בחלוקה אחרת של המשאבים, בניסיון ליצור הגדרה חדשה של ערך משותף: ערך עסקי התורם לשיפור המצב בקהילה. ההיגיון אומר שכדי שהעסק יתפתח הוא חייב שוק חזק שיש לו צרכים, יכולת לקנות מוצרים או שירותים ולכן זהו אינטרס עליון של העסק שתהיה לידו כלכלה חזקה, יציבה, שתוכל לתרום לצמיחתו. זה מה שמנסים להשיג בהארוורד בעיצוב מחדש של המונחים.

"גילינו שבמקום שבו יש שיקולים עסקיים והשפעה קהילתית גבוהה, מתקיים איזון ראוי ויציב ביותר לאורך זמן. מקסום רווחי הבעלים כבסיס עסקי, שיוצר גם השפעה חברתית.

כדוגמה לכך דיביני מביא את YARA INTL, חברת דשנים נורבגית מהגדולות בעולם, שחיפשה מקום להתפתחות ובחרה להשקיע בטנזניה, שבאפריקה - שטח מוזנח שאליו נכנסה בקונסורציום השקעות ענק לפיתוח קרקעות ותשתיות, חינוך חקלאי ועוד. כל זאת במטרה לנצל כלכלית את אוצרות הטבע: "בהיבט הקהילתי, התוצאה היתה יותר מקומות עבודה, הפריון החקלאי עלה פלאים ואיכות החיים השתפרה באופן משמעותי. מאידך עבור YARA זו היתה הזדמנות להשקת הדשנים ממוצריה בטנזניה, שבה חברה חקלאית בצמיחה"

"ניתחנו גם את תוצאות הפעילות של חברת ביטוח בדרום אפריקה שהשיקה תוכנית ביטוח חדשנית שבה גובה הפרמיה תלוי באורח החיים של המבוטח. החברה פיתחה כלים למדידת אורח החיים - הפעילות הספורטיבית, התזונה וכולי. זה עודד אנשים לעסוק יותר בפעילויות ספורטיביות וחברת הביטוח פיתחה לעצמה גם רשת מכוני כושר שהרוויחה בזכות עצמה. הפעילות הזו אפשרה חיסכון ברמה הלאומית של ההוצאה לבריאות. התרומה היתה גם לקהילה ובריאותה וגם לחברה ורווחיותה. לאחרונה, השיקה החברה פעילות דומה באנגליה והיא מוערכת היום בכשמונה מיליארד דולר".

איך מודדים ערך בריאות?

הקורס השני בו השתתף דיביני עסק, כאמור, במדידת ערך בתחום הבריאות. "שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות בארה"ב גבוה מאד וללא כל פרופורציות לאיכות תוצאותיה, כך על פי פרסומי מדינות ה-OECD. הבעיה העיקרית היא שלא כל מה שניתן למדידה חשוב ולא כל מה שיש לו ערך, ניתן למדידה", הסביר דיביני והוסיף: "התחלנו בזיהוי הכשלים במערכת הקיימת ובין הסיבות ניתן למנות העדר מדידה נכונה, העדר תגמול על איכות והעדר טיפול רציף. כך למשל, המערכת מודדת שיעור תמותה ושיעור זיהומים. אלה מדדים מצויינים לאיך לא גורמים נזק למטופל, אך אינם מתייחסים לשיפור איכות חייו - וזו המטרה לשמה הוא מגיע לטיפול".

לדברי דיביני, למטופל שאמור לעבור ניתוח השתלת מפרקים חשוב לדעת מהו שיעור ההצלחה של הניתוח, מהו זמן ההחלמה, כמה עזרה של צדדים שלישיים יצטרך וכמה ימים ייעדר מן העבודה. "המערכת כמעט ולא מודדת את הפרמטרים האלה ולא מעודדת שיפור. במקרים מסוימים התוצאה אפילו אבסורדית - שווה יותר לבית החולים לבצע תיקון של כשל ניתוחי (ניתוח נוסף) מאשר להצליח כבר בניתוח הראשון.

"ריבוי מומחים המטפלים במקרה אחד מבלי לראות את התמונה המלאה יכול לא רק שלא להועיל, אלא במקרים מסוימים אף להזיק למטופל", הוא אומר, "הזמן שעובר ותחלופת המטפלים גורעים מההחלמה הראויה. המסקנה היא שהאינטרס הכלכלי אינו בנוי לשרת את האינטרס הבריאותי ולכן יש לשנותו ולהתאימו לשרת את הקונספט הטיפולי".

שינוי מהפכני

דיביני הפתיע את המשתתפים ברעיון מהפכני שהביא מהארוורד, לפיו הקופה תרכוש מבית החולים את כל המעגל הטיפולי – לדוגמה, לא רק את ניתוח החלפת המפרק אלא את כל התהליך העוקב לניתוח עד לחזרת המטופל למצב בריאותי אופטימלי. עוד הוא מציע, לתגמל את בתי החולים על עמידה במדדי איכות שיוגדרו ומנגד להשית עליהם את עלות הטיפולים הנוספים הנגרמים מכשלים בשרשרת הטיפול, כשעלויות כשלים "נורמטיביות" משוקללות מלכתחילה בתמחור הטיפול. לדבריו, "כך מעודדים חשיבה יצירתית למציאת פתרונות לקיצור ולייעול תהליכים, למשל - טיפול בקבוצות שיקומיות כתחליף לעבודה שיקומית פרטנית, מה שיביא גם לחיסכון כלכלי וגם לעידוד החלמה בקרב המטופלים המעודדים אחד את השני".

הגיע הזמן לשינוי

בהמשך דבריו התייחס דיביני לשאלה האם ניתן ליישם את השיטה הזו גם בישראל. "לא בהכרח", הוא ענה, "אבל זו בהחלט שיטת חשיבה שכדאי וראוי לאמץ. בבית חולים נצרת אנחנו עמלים על ניסיונות יישום השיטה מול קופת חולים כללית בהקשר של החלפת מפרקים. חיפשנו מצב של WIN-WIN – אנחנו נקבל יותר כסף, נפתח שיקום ביתי למטופל ונפחית את מצוקת המקום בשיקום.

"ננסה לשנות גם את היחס למטופלים שעוברים ניתוחים גריאטריים שלא מצליחים לשנות את אורח חייהם ומצבם לא משתפר; נשקול ליווי של בית החולים גם בשנתיים שלאחר הניתוח (מעקב תזונאית, שירות פסיכולוגי, עובדים סוציאליים, מעקב אחיות ורופאים וכדומה) בכדי לסייע למטופל לשנות את אורח חייו באופן שיקדם אותו מבחינה בריאותית ויחלץ אותו מבדידותו".

לסיום אמר דיביני כי סיים את לימודיו בהארוורד בתחושת שליחות ואחריות. "אני יודע שמצפים ממני ליישם את הידע שרכשתי בלימודים לטובת מקום עבודתי כדי שאוכל להניע את גלגל השינוי".לקריאת כתבות וסקירות נוספות של פורום CFO, הקליקו כאן

עבור לתוכן העמוד