"לא כל מפעל יכול לעמוד בהשקעה הנדרשת לקיום אחריות חברתית"

"התעשייה היום היא אחראית וחברתית יותר, ומבינה שאינה יכולה להתקיים ללא אינטראקציה וחיבור לסביבה, שמירתה וחתירה לעזור לה. כבר לא נראה ארובות מעשנות בשום מקום", אמר משה קפלינסקי, מנכ"ל מפעלי נשר, במליאת הפתיחה בכנס פורום CFO אילת, בדברו על עשייה חברתית ודאגה לסביבה טובה יותר. בכנס השתתפו סמנכ"לי כספים מהחברות המובילות במשק, שהגיעו לקחת חלק בהרצאות מקצועיות, אותן מובילים מומחים בתחומם, ובדיונים פעילים ויישום הפרקטיקה.

לדברי קפלינסקי, "מפעלי מלט קיימים בכל העולם, ואנחנו פועלים בהתאם לבנצ'מרק עולמי, תוך הקפדה על רמות נמוכות של פגיעה". עוד הוסיף כי החברה תומכת בסביבה באמצעות מימון "תעשידע" - תחרות הנערכת בין בתי ספר בעלי מגמות תעשייתיות, כמו גם מימון לבית ספר מקצועי בלוד, המכשיר עובדים לתעשייה.  לדבריו, מפעל המלט נשר מפרסם דוח אחריות תאגידית משנת 2014.

"התעשייה בארץ לומדת לטפל היטב בפסולת, במקום לפנות אותה למרכזי הטמנה. אנו מטפלים בעודפי פלסטיקה, פרמצבטיקה - ומשתמשים בהם כאנרגיה. למשל, אפר פחם אותו חברת החשמל משחררת בכמויות משמעותיות, אנחנו במקום להטמין אותו ולזהם את הקרקע, מכניסים אותו לתהליך בו הוא נשרף ב-1600 מעלות, שבו אין פליטה של גזים לאוויר".

לקחת בחשבון את העלות

מפעל נשר זכה בפרס מהמשרד לאיכות הסביבה בזכות פרויקט אשר משנה לחלוטין את ההתייחסות לאשפה בישראל. הפרדת האשפה מבוצעת באתר חיריה ביחד עם חברת ואוליה העולמית, בהשקעה של כ-120 מיליון שקל כאשר מפעל נשר ביצע השקעה נוספת של 65 מיליון שקל. השלב הבא, כך סיפר קפלינסקי, קרוב להשקה ויבוצע ביחד עם איגוד ערים דן. מדובר בפרויקט עתיר משאבים, שמטרתו לקלוט 30%-40% מהפסולת הביתית של גוש דן, להפריד אותה ולשרוף מה שניתן ממנה. לדבריו, כך תיחסך הטמנה וכפועל יוצא יופחת זיהום קרקע למדינה, והעודפים ישמשו בחזרה, כחלק מהאנרגיה שתידרש להפעלת התנורים במפעל. "תוכנית ההשקעות של נשר בעשור החולף, כללה 100 מיליון שקל למען אי-פגיעה, ושיפור איכות הסביבה. כשהעלויות השוטפות מתקרבות ל-20 מיליוני שקלים. נשר עומדת בזה, אבל לא כל חברה תעשייתית יכולה".

קפלנסקי הוסיף כי "היתרון התחרותי הוא השיקול שצריך להילקח בחשבון - מעבר לשאלה האם מהלך מסוים באמת תורם לסביבה בהשוואה לעלותו. ישנם מפעלי מלט גם בטורקיה, ואף אחד לא סופר שם את הפליטות לאוויר או את העובדה שאנחנו משקיעים בשנה 24 מיליון שקל כדי להזיז עתיקות מהמחצבה שלנו, ב-8 השנים האחרונות. האם ההשקעה נכונה לנו?", שאל.

עוד הוא אמר כי משרד הגנת הסביבה בישראל, אימץ את התקינה האירופאית על הצד המחמיר שלה - טווחים של מינימום עד מקסימום - צומצמו בארץ עד למינימום. השיקול בבסיס החקיקה האירופאית תמיד מתבסס על BEST TECHNOLOGY - האם בכלל ישנה אפשרות טכנית לבצע את ההשקעה. בארץ בחינה כזו אינה קיימת. מה שלדעתו מעודד את יוקר המחיה.

בסיום דבריו, סיכם קפלנסקי בקצרה את הבעייתיות: "המשרד לאיכות הסביבה מתנגש עם עיריות מקומיות כי ההוראות סותרות ואין תיאום עמדות. זה עוד לפני שדיברנו על העלויות המשמעותיות שלפנינו, והרגולציה אינה תומכת בכיוונים הטובים, או כמו שאנחנו בנשר אומרים: מאיכות הסביבה מתפרנסים הרבה יותר אנשים, מאלה שנפגעים ממנה".

 לקריאת כתבות וסקירות נוספות של פורום CFO, הקליקו כאן