"יש לתבוע מרשות המסים - היו פרואקטיבים ומנהיגים, היו חשובים"

נגה קינן, יו"ר פורום CFO, אמרה בכנס סוף שנת המס, המתקיים מדי שנה יחד עם PWC, בהשתתפות מאות מנהלי כספים ורואי חשבון בכירים כי "בדרך-כלל מתלוננים על מה שיש בפרק המסים בחוק ההסדרים, אני רוצה להקדיש את הזמן של כולנו היום לעסוק דווקא במה שאין בו". לדבריה, אם נתבונן בנושאים אותם בחרה רשות המסים להכניס לחוק ההסדרים השנה, ומה נותר מהם, אנחנו תמהים.... איפה הרפורמות הגדולות? איפה תרומתה האפשרית של רשות המסים לעודד את הצמיחה וההשקעות? איפה מדיניות המסים הלאומית?".

מתוך דוח מינהל הכנסות המדינה, ספטמבר 2015 עולה כי "נתוני המגמה ב-4 השנים האחרונות מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים בקצב שנתי ממוצע של כ-5%. מסוף שנת 2011 ועד חודש יוני 2014, הגבייה גדלה בקצב של 4% לשנה ואילו מחודש יוני 2014 ועד חודש ספטמבר 2015, הואץ קצב הגידול לכ-9%-14% במסים ישירים ו-5% במסים עקיפים". לדברי קינן, לכאורה עלינו להלל ולשבח את רשות המסים על הגידול המתמשך בגביית המסים, אולם מחקר עומק בנתונים מעלה שאלות קשות: בצמיחה במשק של 2.5-2.6% לשנה, מאיפה הביאה רשות המסים צמיחה של 9-15% במסים ישירים ו-5% במסים עקיפים? חלק חשוב מהתשובה היא הנדל"ן. המהווה את הסעיף העיקרי הגורם להגדלת הכנסות המדינה ממסים ישירים. מסי נדל"ן נטו גדלו ב-53.8% בספטמבר השנה לעומת ספטמבר 2014, ובכמעט 40% בינואר-ספטמבר השנה לעומת ינואר-ספטמבר שנה שעברה. חלק אחר הוא המיסוי על מכוניות חדשות ודלק.

"אלה סיבות עצובות לעלייה בהכנסות המדינה ממסים," סבורה קינן, "מה שבאמת היה משמח אותנו לו היה מסביר את הגידול בהכנסות המדינה ממסים הוא צמיחת המשק ועליה בהיקף ההשקעות המקומיות והזרות". אולם, לגבי השקעות זרות בישראל, קובע דוח סוכנות הסחר והפיתוח של האו"ם (UNCTAD) כי היקף ההשקעות הזרות בישראל ירד ב-2014 לעומת שנת 2013 - 6.4 מיליארד דולר ב-2014 לעומת 11.8 מיליארד דולר ב-2013. ההשקעות הזרות בכלל העולם ירדו, רק שאצלנו הייתה הירידה חזקה יותר. 16% ירידה בעולם בהשקעות זרות לעומת 46% ירידה בישראל.

אין בשורה למשק הישראלי

לדברי קינן, כבר שנים מאז שהועבר הטיפול במסלול המס של החוק לעידוד השקעות הון לרשות המסים, טוען פורום CFO כי על הרשות מוטלת החובה לקחת אחריות על היקף ההשקעות הזרות כאן. נכון, לא רק רשות המסים אחראית להקטנת היקפי ההשקעה בישראל, היא מצטרפת לשאר הרגולטורים ההפכפכים והבירוקרטים במדינה. אולם יש לה חלק נכבד בכך". ומה בחרה רשות המסים להכניס לחוק ההסדרים? לדברי קינן ההצעות שנוגעות לשיתוף-פעולה בין רשות המסים לגופים פיננסיים ולרשות לאיסור הלבנת הון הוצאו מחוק ההסדרים ותקועות בשלב זה בוועדת הכנסת, שלא מחליטה באיזו ועדה יש לדון בהן. ההצעה לחייב דיווח על תכנון מס אגרסיבי דווקא הצליחה להישאר בתוך חוק ההסדרים, ונמצאת כרגע בדיונים בוועדת הכספים. ההצעה להאריך את תקופת השומה הוצאה גם היא מחוק ההסדרים, וכרגע כלל לא בטוח שתקודם – מתנגדים לה בחריפות עורכי הדין ורואי החשבון, שטוענים שהדבר יפגע בוודאות הפיננסית של העסקים. הצעת החוק שנועדה לתת לרשות המסים כלים חלופיים להליכים פליליים, כמו הטלת קנסות, הוצאה גם היא מחוק ההסדרים ולא מקודמת כרגע.

בשורה התחתונה, מתוך 6 הצעות חוק שהוגשו - שתיים ירדו מהפרק, שתיים תקועות בוועדת הכנסת ושתיים עדיין מתקדמות יחד עם חוק ההסדרים. ובכל מקרה – באף אחת מהן אין בשורה למשק הישראלי – וחבל. "ולכן, אני רוצה לנצל במה חשובה זו" סיכמה קינן, "ולקרוא לרשות המסים לחזור ולתפוס את מקומה האפשרי בשולחן המרכזי של החשיבה הכלכלית-אסטרטגית של מדינת ישראל. רשות המסים לא צריכה להקדיש את כל יכולותיה לחשיבה הקטנטנה של הגובה הלאומי. זה חשוב מאוד, אבל לא מספיק. רשות המסים צריכה להכיר בתרומתה האפשרית, באמצעות מדיניות מסים, להשפיע רבות על צמיחה אפשרית במשק. זוהי זכותנו וחובתנו לתבוע מרשות המסים שלנו - היו פרואקטיבים, היו מנהיגים, היו חשובים".

תגובת רשות המסים

מרשות המסים נמסר כי אכן יש סתירה בין נתוני המאקרו. מצד אחד, שיעור הצמיחה נמוך מהתחזיות ולעומת זאת, רשות המסים גובה סכומים גבוהים משמעותית מעל היעד שהוצב לה בתחילת השנה. כבר היום היקף הגבייה גבוה ב-9 מיליארד מהיעד המקורי ל-2015. אמנם חלק מהגידול ניתן לייחס לעליית מחירי הנדל"ן ושינויי המיסוי בתחום, אך חלק ניכר מעודפי הגבייה נובע מההתייעלות הארגונית של רשות המסים, הן בתהליכי השומה והן במאבקה בהעלמות המס וההון השחור.

בחוק ההסדרים הובאו שורת תיקוני חקיקה שנועדו לסייע לרשות המסים בתהליך ההתייעלות, בהעמקת הגבייה ובמאבק בהון השחור. חקיקה זו מקודמת בימים אלה הן במסגרת המקורית של חוק ההסדרים וחלקה כחקיקה נפרדת. מלבד פרק המסים בחוק ההסדרים, רשות המסים קידמה ומקדמת שורת תיקוני חקיקה, שנועדו לתרום לפעילות העסקית-כלכלית, לצמיחת המשק ולעידוד השקעות. כך הורחב לאחרונה מעגל העסקים המדווחים למע"מ על בסיס מזומן ובזכות עודפי הגבייה התאפשרה הפחתת מס חברות ומע"מ. מהלך חשוב נוסף הינו החלת מע"מ בשיעור אפס על שירותים הניתנים במסגרת פרויקטים מסוג תמ"א 38 ופינוי-בינוי.

בתהליכי חקיקה המקודמים בימים אלה כלולים, בין היתר, תיקוני חקיקה לעידוד השקעה במו"פ, בעקבות המלצות של ועדה משותפת עם רשות ניירות ערך הכוללים הטבות מס משמעותיות בתחום האופציות לעובדים, לבעלי השליטה ולמשקיעים.
זאת ועוד, לאחרונה גיבשנו עם רשות ניירות ערך תיקון מקיף לחקיקת קרנות הריט, במסגרת זו אנחנו מסירים את החסמים ברגולציה ומאפשרים הקמה של קרנות ריט חדשות. אם קרנות הריט ישקיעו בבניינים להשכרה למגורים, שיעור המס שלהן, עד רמת המשקיע היחיד, יהיה 20% בלבד. כלומר, הציבור יוכל להשקיע בתחום הדיור להשכרה באופן עקיף באמצעות קרנות ריט הנסחרות בבורסה ולקבל הטבת מס משמעותית. זה יתמרץ גם את הגופים המוסדיים וגם את כל הגורמים להכניס כסף גדול לתחום הזה.

יתרה מזאת, בעקבות המלצות הוועדה שבחנה את השינויים הנדרשים בחוק עידוד השקעות הון, מקודמת חקיקה המתייחסת למיסוי על קניין רוחני. ולפי ההמלצות החדשות של ה- OECD שפורסמו לאחרונה יש יתרון גדול למדינה שבה הפיתוח והמהנדסים נמצאים ונוכל להציע במסגרת זו הטבות מס משמעותיות.