ד"ר הרמן: "מו"פ בישראל יהנה מרווח גלובלי"

מנהל המסים של טבע, ד"ר דורון הרמן, ירצה בין היתר על היבטי קנין רוחני והשפעה על שרשרת האספקה, במסגרת הקורס סוגיות נבחרות במחירי העברה.

לאור שינויי המהפכה - מהי הנקודה המשמעותית ביותר עבור טבע, אשר תשפיע יותר מכל?

"לדעתי השינוי המשמעותי, העובר כחוט השני בניירות העמדה בתחומים השונים, הוא הדגש הגובר על מיקום אנשים ופונקציות בקביעת התמחיר הבין-חברתי הנכון ובזכאות להטבות מס, בעוד שמשקלם של משתנים אחרים (בעיקר סיכון ומימון) מופחת. חברות תעשייתיות דוגמת טבע, שמחד נהנות מתמריצי מס במדינות שונות ומאידך פעילותן העסקית מבוזרת על פני מדינות רבות, יאלצו לבחון מחדש את מדיניות מחירי ההעברה שלהן ולהתמודד עם אי הודאות והשאלות שהשינוי האמור יביא עמו. כבר כעת אנחנו עדים לשינוי גישה בקרב חלק מרשויות המס שבתחומן אנחנו פועלים, ובהעדר הכוונה שוטפת (מעבר לניירות העמדה) מכיוון ה-OECD, התוצאה הבלתי נמנעת היא דיונים ארוכים יותר עם רשויות המס, פחות תיאום בין עמדות רשויות המס השונות הנוגעות לעסקה ספציפית וחשש אמיתי לכפל מס".

האם גם חברות בתחילת דרכן צריכות להתחשב בחקיקה החדשה, ומדוע?

"חברות בשלבים מוקדמים מאוד של הפעילות, שפעילותן (שעיקרה מו"פ) מצומצמת בהיקפה הבינלאומי ואין להן מוצרים בשוק, יושפעו לדעתי פחות מהשינויים. עם זאת, השינויים ישפיעו לא רק על חברות ענק רב-לאומיות אלא גם על חברות מסדר גודל קטן ובינוני, מרגע שפעילותן מתרחבת מעבר לגבולות מדינה אחת ופונקציות שונות (מו"פ, ייצור, מכירות) נעשות במדינות שונות. אני מעריך שיחד עם האתגרים, השינויים טומנים בחובם גם הזדמנויות לחברות צומחות – אם ישכילו לבנות את המודל העסקי והמיסויי בצורה הנכונה מלכתחילה, ייהנו מיתרון כשיגיעו לבשלות".  

כיצד תשפיע התקינה החדשה על חברות המפתחות קניין רוחני בארץ?

"תמריצי המס קריטיים לישראל על מנת להישאר תחרותית מול מדינות אחרות, במיוחד מדינות שלדעתי מהוות תחרות ישירה בתחום המו"פ והייצור התעשייתי כגון הולנד, אירלנד ובריטניה. כיום חוק עידוד השקעות הון, חוק התמריצים העיקרי של ישראל, אינו כולל הטבות לקניין רוחני בפני עצמו, אלא אם הוא משולב בייצור בישראל. בשנים האחרונות גברה ההכרה בתעשייה, ולאחרונה גם בקרב גופי הממשלה, כי יש צורך בהרחבת התמריץ להחזקת קנין רוחני בישראל, ועל פי פרסומים בעיתונות דוח ועדת אנדורן אמור היה לכלול המלצות גם בכיוון הזה. נייר העמדה של ה-OECD בנושא תמריצי מס לקנין רוחני עלול לטרוף את הקלפים היות והוא מגביל מאוד את היקף התמריצים המותרים. מאידך, הנייר וההבנות שהושגו בעקבותיו (בהובלת בריטניה וגרמניה) משמרים למדינות שבהן כבר קיימות הטבות מס לקנין רוחני את הזכות להפעיל את אותם תמריצים למשך מספר שנים. ישראל, כ-late comer לתחום, עלולה למצוא את עצמה מנועה מלהחיל תמריצי מס דוגמת אלה הנהוגים כיום במדינות מערב אירופה, בעוד משטרי המס במדינות אלה עדיין תקפים.

בהיבט אחר, לחברות המפתחות את הקניין הרוחני בישראל יכול להיווצר יתרון כתוצאה מהדגש הגובר, כפי שציינתי, על מיקום אנשים ופונקציות: פונקציית המו"פ חשובה מאוד בשרשרת הערך התעשייתית ולכן חברות שמבצעות מו"פ בישראל – גם אם הייצור בהיקפים המסחריים נעשה אחר כך בחו"ל – יוכלו להגן על שיוך נתח גבוה יותר מהרווחים הגלובאליים מהמוצר לישראל. יתרון זה יבוא לידי ביטוי, כמובן, רק אם ישראל תשכיל להציע שיעור מס תחרותי על רווחים אלה. מהתבוננות בהטבות המס לקנין רוחני בעולם כיום נראה ששיעור מס תחרותי כזה עומד על כ-10%".