יואל פינקל: "הדיור הוא 'הילד הרע' של המדד"

מדד המחירים לצרכן בראי הטכנולוגיה והביג דאטה – הם הדבר הבא. יואל פינקל, המשנה לסטטיסטיקן הראשי בלמ"ס, מעניק מבט אל העתיד.
(קרדיט תמונה: מיקי אלון)

במפגש "כלכלנים מובילים אסטרטגיה" שמתקיים בסוף אפריל, תרצה על מדד המחירים לצרכן – בנייתו והשפעתו. מהי התובנה אליה היית רוצה שיגיעו המשתתפים בסוף היום?

"יש מספר תובנות: גישור על הפערים בין התחושות בקרב הציבור לבין המציאות בפועל כפי שהיא באה לידי ביטוי במדד; הצגת מורכבות המדד בבנייתו מחד אך פשטות הבנתו כתוצר סופי מאידך; ההטיות העיקריות האפשריות במדד; מדוע הדיור נחשב ל'הילד הרע' של המדד אך איננו חלק ממנו".

ספר לנו על הדרכים החדשות לביצוע מדד בזמנים טכנולוגיים

"השימוש בטכנולוגיה בא לידי ביטוי באיסוף הנתונים באמצעות pda בחנויות; איסוף נתונים למדד מאתרים מקוונים; שימוש בנתונים מברקוד מרשתות שיווק. תמהיל mixed mode של שיטות לאיסוף, לעיבוד ולהפצה של מדדי המחירים. בחינת השימוש בביג דאטה במסגרת המדד".

מהי האינפורמציה אותה מקבל הצרכן הישראלי מהמדד, והאם יש לך עצה כיצד להשתמש בו נכון?

"המדד מורכב למעשה משני חלקים. מקביעת סל הצריכה בתקופת הבסיס של המדידה ומדידה שוטפת חודשית בעסקים על מנת לשקף את שינויי המחירים של אותו הסל, מידי חודש בחודשו. סקר הוצאות משק הבית, המשמש כמקור המרכזי לקביעת הסל הוא סקר עשיר בנתונים המכסים את כלל מאפייני התנהגות התצרוכת של משקי הבית. מידע זה משמש את משקי הבית הרוצים לבחון את עצמם ביחס לדומים להם, כמו גם משמש את העולם העסקי בתכנון שווקים, ואת קובעי המדיניות בהבנת העשירונים השונים באוכלוסייה ומאפייניהם.

"נתוני המחירים, מעבר למדידת האינפלציה החיונית לניתוח המקרו כלכלי, מאפשרים לעסקים להתייחס להתפתחות המחירים בענפי הכלכלה השונים. כמו כן, העולם האקדמי מנצל את הנתונים לצרכי מחקר כלכלי אמפירי".

שתף אותנו בהתנהלותך בעשייה היום יומית

"באופן אישי כמשנה לסטטיסטיקן, אני עוסק בעיקר בניהול השוטף של מפעל אדיר - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - ביצירת מסדי הנתונים בכל תחומי התוכן של החיים במדינת ישראל, אוכלוסייה, כלכלה וחברה; במגעים של הלמ"ס מול המגזרים השונים במשק ובייחוד בניסיון לבנות מערכת סטטיסטית לאומית אחת, בראשותו של הסטטיסטיקן הממשלתי; בעשייה מול הגופים הבינלאומיים (או"ם, OECD, IMF ועוד); בהתאמת סדר היום הסטטיסטי הרשמי ליעדים של פיתוח בר קיימא הנקבעים על ידי האו"ם – Post 2015 Agenda אשר ינחה את הפעילות הגלובלית לאנושות ב-15 השנים הבאות".

מה הצפי שלך להתנהגות צרכנים בשנים הקרובות?

"מעבר של הפרט ומשק והבית מצריכה מסורתית לצריכה מקוונת; הסרת הגבולות הלאומיות של הצריכה (דבר המקשה אגב על הגדרות הסטטיסטיקה), שינוי במתן השירות של החנויות המסורתיות: מי שנכנס לקניות היום במרכולי הענק רואה יותר עגלות של עובדי החנות המכינים סלים שנקנו באופן מקוון, מאשר עגלות של קונים אשר הגיעו פיזית לחנות. ניתן אף לומר שהצרכן הוא הרבה יותר נבון, כזה המשווה בין מוצרים ובין רשתות לאחר המחאה של 2011".