אורן בר און:המגמות העולמיות פוגעות בצמיחת חברות ההיי טק הישראליות

בר און: "הריבית הנמוכה השפיעה על מסלול החיים הפיננסי של חברות סטארט-אפ. לכן, כדי להגדיל את התשואה אפשר לחשוב על אג"ח עם אופק ארוך, מניות שמחלקות דיבידנד, חברות צמיחה והצפת ערך באמצעות אקטיביזם של בעלי המניות".

בר און מסביר כי בשנים 2011-2013, אנשים עשירים השקיעו בסטארט-אפ והיום יש 700-900 חברות חדשות בשנה, כאשר מתוכן רק 50-60 חברות מגייסות הון מקרנות הון סיכון: "שלב ה-Seeds התמלא כסף של אנג'לים, אך כמות הכסף בעולם ההון סיכון לא גדלה בשנים האחרונות ויש שינוי משמעותי באסטרטגיה של הקרנות שגם היא משפיעה על חברות ישראליות. אותן חברות הגיעו לסוף שלב A אבל לא מצליחות גייס כסף. פעם על בסיס רעיון טוב ואנשים אפשר היה לגייס סיבוב A, היום צריך רעיון, אנשים, מוצר ולקוחות משלמים ואז אפשר לגייס הון גדול כי אולי תהיה חברה גדולה. פעם המגמה היתה להשקיע סכום קטן והיום חושבים על השקעה מסיבית בפחות חברות. העסקאות האחרונות מוכיחות את המודל הזה. כך שהיום סבב הגיוס הראשון הוא 10 מיליון דולר, ולכן גם הסיבוב השני ירד בהרבה".

בעיה נוספת אותה מעלה בר און היא הפער התאגידי שייצר לדבריו שחיקה של מעמד הביניים של חברות ההיי טק מצד אחד ומצד שני יצר 26 חברות גדולות מאד בהן הושקע כסף רב, מה שהאיץ מאוד את שוויין, כאשר בעבר נוצרו רק כמה עשרות בודדות חברות כאלה במהלך כמה שנים. לדבריו האסטרטגיה של הקרנות כנראה מוכיחה את עצמה וחברת UBER היא דוגמה לכך, כאשר הפער בין השווי הכלכלי שלה לשווי של השוק עומד על פי 3-5 בערך. "החברות האלה מצליחות כמובן לגייס גם את ההון האנושי הטוב יותר ולחברות הקטנות נשאר פחות כסף ופחות הון אנושי. לכן החברות הישראליות בבעיה כי הן באמצע המגרש מבחינת הגודל ונדחקות הצידה ולמטה", אומר בר און.

לדבריו, חלק מהבעיה נבעה משוק ההנפקות של 2014 עם הנפקות גבוהות מאד: "היום בשוק ההון האמריקאי רף ההנפקות עלה וצריך גם להראות אופק רווחיות. הצמיחה לבד לא מספיקה וצריך מינוף שיאפשר לחברה להרוויח. מי שמילא את המחסור שהשאירה הבורסה הן קרנות הון הסיכון,". בר און העריך גם כי ייתכן שקבוצת עליבאבא פותחת גל הנפקות חדש.

זהירות: אקטיביזם של בעלי המניות

מגמה עולמית נוספת אותה מציין בר און היא ה- SHARE HOLDERS ACTIVISM שהגיע גם אלינו. "זה לא מגיע מקבוצה קטנה של משקיעים", הוא קובע ומוסיף: "יש חיבור בין הפידליטי של העולם לקרנות שמבצעות אקטיביזם בעלי מניות. שאלו חברות טכנולוגיה איך משפיע עליהם פעילות אקטיבית של בעלי המניות - הרוב אמרו שזה יוצר יעילות תפעולית ויעילות בהון החוזר. כמו כן זה גורם לרכישה חוזרת של מניות, ל-SPIN OFF של פעילויות לא סינרגטיות (מה שפחות קורה בארץ), החזרת כספים לבעלי המניות כדיבידנד חד פעמי ורכישות אסטרטגיות. נקודה נוספת היא שהאתגר העסקי המשמעותי ביותר שלהן הוא עתיד שוק העבודה וניהול TALENTS. החברות הגדולות מושכות את כח האדם ומשאירות מעט מאד. בנקודה הזו החיבור של משאבי אנוש עם ה-CFO הוא חיוני להצלחת החברה.

לסיכום דבריו המליץ בר און לחברות הישראליות לחשוב על היחס בין אקוויטי לחוב, לתת תשואה למשקיעים או שהאקטיביסטים יגיע אליהן ולחפש את הכישרונות האנושיים כדי שלא יחטפו אותם החברות הגדולות.