אריאל הלפרין: דרוש - הדבר הישראלי הבא

טנא מנהלת כיום את הקרן השלישית שלה, כ-500 מיליון דולר שהושקעו ויושקעו באקוויטי בחברות. לדברי הלפרין בקרן מחפשים כיום את הדבר הבא – חברות בוגרות שפעילותן מרוכזת או קשורה לישראל. לדבריו הקרן אינה משקיעה בחברות שיש להן רק מרכז פיתוח בישראל. "אנחנו מחפשים חברות רווחיות הפועלות בנישה גלובלית שיש בה צמיחה. איך מאתרים את הנישות האלה? אין נוסחה – בוחנים כל מקרה לגופו. בישראל ניתן לגדל ולהצמיח חברות ישראליות מנהיגות בנישה שלהן, ואלה הן חצי מהאחזקות שלנו.

בין הדוגמאות שציין הלפרין היו חברות שסך הכנסותיהן בנקודת ההשקעה היתה 800 מיליון דולר ואותן הצליחה הקרן להשביח כך שבשנת 2013 אותן חברות הגיעו להכנסות של קרוב לשני מיליארד דולר.. בין החברות המוכרות ניתן למצוא את נטפים ואת אבן קיסר לצד חברות פחות מוכרות כמו RICOR, המייצרת ומפתחת מערכות קירור מיניאטוריות קריוגניות למערכות הדמיה טרמית ומאפשרים את קיומה של הטכנולוגיה.

הלפרין התייחס בדבריו אל מהות הסיכון הטכנולוגי עימו מתמודדת הקרן. לדבריו "הבחירה כיום היא לא בין היי טק או כלכלה ישנה, אלא האם הסיכון הטכנולוגי הוא בר הכלה, ומהם המחזורים של הסיכון הטכנולוגי?" לפתח ולהכניס לשוק טפטפת חדשה, הסביר הלפרין, זה תהליך של 10 שנים. להכניס משהו לטלפון הנייד, ייקח רק שנה. כלומר הטכנולוגיה של שינוי עולם הטפטוף היא היי טק ברמה מסוימת, אבל השינויים במחזורים הטכנולוגיים הם ארוכים יותר.

הרצאתו של הלפרין עסקה גם בסוגיות האסטרטגיות הכרוכות בהקמה ובניהול של קרנות השקעה. לדברי הלפרין אופי הפעולה של קרן מבוסס על הגדרה מראש מה תהיה אסטרטגיית ההשקעה כדי שתתאים למדיניות ההשקעה הכוללת של המשקיע. על פי הלפרין, ההשקעה בקרנות יכולה לתת תשואה עודפת מעל שוק ההון, שנעה בד"כ 500-600 נקודות אחוז. בטווח של 25 שנה 5%-6% היא תשואה עודפת יפה.

בביסוסה של קרן חדשה סבור הלפרין, חשוב להחליט קודם מה הקרן מציעה ולמה זה מצדיק הקמת קרן – מה היתרונות של הקרן. לדבריו "לא כל מי שניהל סטארט אפ ומכר אותו באקזיט יפה יכול לנהל קרן – דרושים חושים מחודדים לאיתור החברות, כדי להצליח ב-50% במקום בו ההצלחה הממוצעת היא 10%. יש מחוייבות של 10 שנים של מנהלי הקרן כלפי המשקיעים ולצאת זה לא אופציה – המחוייבות היא חזקה. חייבים צוות טוב, זו לא הצגה של איש אחד, ורצוי שהצוות יהיה מגוון מאד".

לדברי הלפרין "החלטות ההשקעה הן החלק הקשה כי זה הדבר היחיד כמעט שאינו בר תיקון. החלטה לא נכונה מחייבת 10 שנים קדימה ומשליכה גם על גיוס הקרן הבאה. זו הדילמה האסטרטגית הגדולה ביותר. קרן שהסתבכה בהשקעה או שתיים, יהיה לה קשה לצאת מזה".

בהתייחס לדילמה מתי ואיך לצאת מהשקעה בחברה, הדגים את דבריו הלפרין על מדד הנאסד"ק שמלמד שהחלטה לצאת במשבר של 2009 למשל, היתה שגויה כי מאז שהשוק נפל הוא עולה בהתמדה. מכאן שההחלטה איך לצאת קשה מאד עבור קרן. על פי הלפרין "ברוב המקרים כשמקבלים את ההחלטות האסטרטגיות לאורך הדרך, חייבים לדעת כל הזמן שני דברים: שנעשה הכל, באופן יסודי ובבדיקות חוזרות, אבל נעשה. כי אם לא נפעל, החברה לא תצמח ולא תתקדם וזה לא הבסיס עליו קמה קרן. התחום מחייב קבלת החלטות אסטרטגיות קשות."