משה אטיאס: נטילת אשראי חייבת להיכלל בניהול הסיכונים

אטיאס ציין כי על CFO לנהל את האובליגו הכללי, הביטחונות, השעבודים והקובננטים. "אחד הדברים הראשונים שעשיתי בחברה כשהגעתי הוא ליצור מגוון בנקים שאנחנו נעבוד מולם – היום אנו עובדים כמעט עם כולם".

הוא המליץ להקפיד על מרווח באובילגו על ההון החוזר: "אנחנו בישראל, מה יקרה אם תפרוץ מלחמה ו-500 עובדים יגויסו למילואים? צריך להשאיר מקום לפער תפעולי שינבע מסיכון לא צפוי.

לדבריו, הקובננטים חייבים להיות פשוטים כדי שאפשר יהיה לנהל אותם: "אם קורה משהו ואתה לא יודע אם אתה בהפרה, סימן שהקובננט לא ברור. אף בנק לא רוצה שתהיה בהפרה, וצריך להסביר איך הדברים פועלים בחברה המדוברת".

משעבודים שוטפים הוא המליץ למשתתפים להימנע ולנהל את הביטחונות לפי מצב החברה: "אני נגד הקלות הבלתי נסבלת של השעבוד השוטף. קל מאד לתת וקשה לקבל וזה מאד מכביד על המימון הרגיל. יש עסקאות פקטורינג וסוגי מימון אחרים שנפגעים מאד משעבוד שוטף. יש לזה מחיר ולכן עדיף להשתמש בו רק כשאין ברירה. בואו נתייחס לאקסיומה – 'כשאפשר מגייסים'. זה נכון, אבל בל נשכח מה זה אומר. ב-2007 כמו אצל כולם החלטנו לגייס אג"ח של 250 מיליון שקלים. לא הצלחנו לבצע רכישות, וניהלנו את הכסף בשמרנות אבל ספטמבר 2008 גרם להפסדים של 20 מיליון שקלים ובאוקטובר הפסדנו 10 מיליון שקלים נוספים. המסקנה - כשמגייסים כסף והוא שוכב, זה מייצר בעיה חדשה".

אטיאס המליץ לנוכחים לשמור על קשר הדוק עם הבנקים: "בנק זה לא כספומט – צריך לנהל את היחסים עם נותני האשראים באופן רציף, ליזום פגישות וליזום דיווח על בעיות. הבנק לא אוהב הפתעות והוא יודע שלפעמים יש בעיות זמניות שנפתרות ויעדיף את התקשורת השוטפת על תגליות מפתיעות."

מבחינתו, ההתנהלות מול המוסדיים בהשוואה לבנקים צריכה להיעשות בזהירות מרבית: "על נכס שגייסתי ב-2007 ביקשתי לגשת לפירעון מוקדם על פי שטר הנאמנות. להבנתנו היתה אפשרות לצאת בלי קנס אך התברר לנו שהפרשנות שלנו אינה נכונה ויש למעשה קנס יציאה. המוסדיים כינסו 17 אספות בעלי אג"ח וביקשו פיצוי משמעותי של מיליון ושבע מאות אלף שקלים. הסיטואציה של אישור מאספת בעלי אג"ח כמעט בלתי אפשרית. שלושה גופים מוסדיים עם החזקה מינורית קבעו את גורל המהלך. לכן אני ממליץ לשמור על גמישות לפעולה עסקית וניהול נותני האשראי".