ניהול הסיכונים בתיק ההשקעות 2014

לאחר שבשנים האחרונות רכיבי ההשקעה הנתפסים כבעלי סיכון נמוך, קרי אג"ח ממשלתי ואג"ח קונצרני בדירוגים גבוהים הניבו תשואות גבוהות משמעותית מריבית חסרת הסיכון, נכון היום יותר מתמיד להתמקד בניהול סיכונים כולל לצד ניהול השקעות נכון.
כיום, למשקיע המחפש השקעות בסיכון נמוך קשה למצוא פיצוי בהשקעה באפיקים הסולידיים. כאשר אנו מגדילים סיכון אנו עשויים מצד אחד להנות מתשואה גבוהה יותר אך מצד שני עלולים להיחשף להפסדים ותנודתיות גבוהה יותר.
לקראת 2014, הכרחי שבכל דיון על תיק ההשקעות תהיה התייחסות לסיכונים נוספים. חייבים לסקור את כלל הסיכונים, גם את אלו הנובעים מנכסי העוגן שלנו. סיכונים נובעים לא רק ממצב החברות, אלא מסיכוני ריבית, אינפלציה, מטבעות , הכלכלה הגלובלית וסיכון האלטרנטיבה. לאחרונה נפגשנו עם לקוח פוטנציאלי שסיפר כי שמע עלינו דברים מאד טובים ושהוא מצפה להרוויח לפחות 8% בשנה כפי שהצליח להשיג בשנים האחרונות. הוא הוסיף ואמר שהוא מצפה שנוביל בתחרות שהוא מנהל בין מנהלי התיקים שלו, שנגבה לו דמי ניהול נמוכים ושהוא לא יוכל לשאת הפסד בשום תקופה בתיק. הוא ציין, כי על דלתו מתדפקים מספר רב של בתי השקעות ושאל במה אנו יותר טובים מהם וביקש לקבל הצעה לניהול תיק השקעות.
בנימוס, ולהפתעתו, בחרנו לא להתייחס לנקודות שהעלה. הסברנו לו שאין זה נכון לקבל החלטות לגבי ניהול השקעות בצורה כזו. הצענו לו לעבור תהליך של בירור צרכים מקיף בכדי שנוכל לתת לו הצעה שמתאימה בדיוק לצרכיו ואופיו הספציפיים וכך נבנה לו מדיניות השקעה עדכנית למצב השווקים. בסוף הפגישה ולאחר שקיבל את דעתנו בעניין, הבין שהתהליך צריך להיות קצת יותר מסודר ושמח על שימת הדגש בדבר ניהול הסיכונים. נפרדנו ממנו עם "שיעורי בית" וקבענו פגישה נוספת.

משקיעים רבים נוטים לקבוע רמת סיכון וציפיות מבלי לבצע ברור צרכים נכון. ניהול סיכונים אמיתי מצריך לשבת עם מנהל ההשקעות ולבצע בירור צרכים מקיף. ניתן לבנות תיק השקעות שמתאים עצמו כמו בפאזל לתמונה הכוללת. התהליך מורכב משלושה אלמנטים עיקריים: המצב הנוכחי, צרכים והחלק המיועד לתיק ההשקעות כחלק משלים. המצב הנוכחי כולל פירוט נכסים פיננסיים, ריאליים, אחזקות שונות וגם אם אלו אינן מוחזקים במישרין. צרכים כוללים צרכי הכנסה עתידיים מול הוצאות, צורך בפיזור מטבעי, ועד הקצאת משאבים לצרכי צדקה. לבסוף ניתן להציע ולחשוב על אסטרטגיית ההשקעה והשירותים הדרושים.

רובנו מעוניינים להגן על תיק ההשקעות שלנו, לספק לעצמנו או לממונים עלינו תחושת בטחון שדרך ההשקעות שלנו נכונה ומהווה תחליף ראוי לריביות ה"אפסיות" שמקבלים בפקדונות בנקאיים.
אחת הבעיות המרכזיות שהשנים האחרונות יצרו, היא שמשקיעים מתעלמים מהסיכון של הנכסים הסולידיים בתיק ההשקעות שלהם. רבים נוטים לייחס את מרכיב הסיכון של התיק רק לחלק המנייתי שלו. לשם המחשה, בתיק בו רכיב המניות לא עולה על 10% מסך הנכסים, על אף הפוטנציאל הרב הטמון ברכיב זה לתשואה/סיכון, השפעתו בפועל על סך התשואה היא משנית. נניח כי המניות עלו/ירדו ב 20% ומנהל התיק הניב בחלק המנייתי תשואה כמו של המדד , התרומה לתיק הינה של 2% בלבד! דווקא חלקם של אגרות החוב שנתפס כסולידי הוא זה שמכתיב את רוב התשואה. לטוב ולרע. נקודה חשובה נוספת בניהול הסיכונים בתיק היא פיזור וגיוון. השיטה הנפוצה לפיזור בתיק היא על ידי שימוש במספר רב של מניות, אג"חים קונצרנים וממשלתיים. אנו מאמינים גם בפיזור ולא פחות בגיוון. פיזור נעשה בין סקטורים, מנפיקים, דירוגי השקעה ועוד. בעידן הנוכחי, כאשר הריבית הופכת מכלי הגנה לגורם סיכון, יש לחשוב מחוץ לקופסא ולהקפיד לגוון את תיק ההשקעות. גיוון חייב לכלול בתוכו פיזור מטבעי, גאוגרפי ופיזור על ידי שימוש במכשירים נוספים מלבד המקובלים.
חשוב לזכור שגם גיוון צריך להעשות במידה וגיוון יתר יכול להיות מסוכן ולגרום לאיבוד שליטה על התיק. 
מודעות והימנעות מה-Home Bias תהיה הנקודה הבאה שנתייחס אליה. באופן אינסטקטיבי אנו נוטים לחשוב כי אנו מכירים את השוק המקומי הכי טוב, פועלים רק בשוק המקומי וחשופים רק למטבע המקומי כך שעל תיקי ההשקעות שלנו צריכה להיות חשיפה מקומית בלבד. דווקא בשל העובדה שכלל הפעילויות שלנו מקומיות נכון לפזר את הסיכון בתיק ההשקעות גם למקומות ושווקים אחרים. במקרה של חולשה מקומית החלק היחיד שיגן עלינו יהיה החלק הגלובאלי בתיק ההשקעות שלנו. ידוע כי זה לא נכון לשים את כל הביצים בסל אחד וגם שילוב של הפעילות העסקית, הנכסים הריאליים והנכסים הפיננסיים תחת אותו מקום מסוכנת.

גורם סיכון נוסף שמשך את תשומת ליבנו הוא התכונה של הגופים השונים לחלק את תיק ההשקעות שלהם בין מספר גופים ללא סיבה אמיתית. הנוהג הוא לחלק בין מספר בתי השקעות את התיק באותה המדיניות ולבחון בשיטת הליגה מידי שנה את התוצאות. על מנת לבחון את הביצועים של מנהלי ההשקעות חייבים אורך רוח. כאשר זורעים זרעים צריך לתת לאסטרטגיית השקעות זמן להבשיל ולבחון אותה על פני תקופה ארוכה,למעלה משנה. מנסיוננו, דווקא המתחרים שנהנו בשנה מסויימת מתשואות עודפות פיגרו מאחור בשנה העוקבת ואותו הדבר הפוך. בשיטת הליגה קל יותר להשוות בין המנהלים השונים אך מנגד ייתכן מאד כי מפסידים את הערך המוסף והמומחיות שיש לבתי השקעות מסויימים בתחומים שונים. בעזרת הליגה נוכל להשוות בין המנהלים אך בשורה התחתונה נהיה פחות יעילים ונהנה מתשואה נמוכה יותר מאשר במצב בו היינו מחלקים את התיק שלנו לפי התמחויות ומודדים את המנהלים ביחס למדדי השוק ולא ביחס אחד לשני. התמחות בולטת במיוחד היא מומחיות בהשקעות בני"ע זרים. אנו מאמינים שחשיפה לחו"ל דרך בית השקעות הנגיש לחברות בחו"ל וממוקם ברחבי העולם תיתן ערך מוסף גדול.

הנקודה האחרונה שחשבנו לשים עליה דגש בניהול הסיכונים היא שניהול השקעות חייב להתבצע באמצעות ארכיטקטורה פתוחה. על מנהלי ההשקעות לדעת לנתח בצורה מקצועית את שלל המוצרים הקיימים בשוק, לשבת בכסא הלקוח ולבחור עבורו בצורה אובייקטיבית וללא ניגוד עניינים את המוצר הטוב עבורו.

*הכותבים הם רן רובינשטיין, Team Head Corporate Clients, UBS Wealth Management Israel Ltd, ואורי סטנק, Director, UBS Wealth Management Israel Ltd. מובהר כי אין באמור בכתבה משום המלצה, או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל מין וסוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והם אינם מהווים בשום אופן תחליף לייעוץ השקעות על-ידי מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מובהר כי "UBS Wealth Management Israel Ltd" לא יהיה אחראי לכל נזק ו/או הפסד שיגרם לך כתוצאה ו/או במידה שתבחר להסתמך על האמור בכתבות המתפרסמות במדור זה, ואין בהם משום הצעה ו/או המלצה לרכישה של ניירות ערך ו/או חוות דעה לביצוע פעולות השקעה. שיווק ההשקעות לעיל אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מובהר כי ייתכן שלחלק מהכותבים או מהחברות קיים עניין אישי בנושא, ו/או שברשותם ניירות ערך המוזכרים בכתבה, בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – .1995