תחושת הסיפוק האדירה היא הבונוס שמקבלים מעבודה זו

בית החולים אי.מ.מ.ס בנצרת הוא המוסד הרפואי הוותיק בארץ, הוא נוסד בשנת 1861 על ידי העמותה הסקוטית-EMMS International ( Edinburgh Medical Missionary Society)המפעילה אותו מאז. לעמותה מפעלים ציבוריים נוספים בנצרת ובהם בית ספר לסיעוד הפועל לצד בית החולים ומיזם תיירותי המדמה את נצרת לפני אלפיים שנה. בנוסף, העמותה מרכזת פעילות התנדבותית של מתנדבים המגיעים מחו"ל.

בית החולים מוגדר כבית חולים כללי אזורי במערך הבריאות בישראל ומשרת אוכלוסיה של כ-200 אלף איש, תושבי נצרת והכפרים באזור. בבית החולים כ- 150 מיטות אשפוז בשמונה מחלקות: מיון, פנימית, נשים, יולדות, ילדים ופגייה, טיפול נמרץ, דיאליזה ופסיכיאטריה. בעוד מספר חודשים יפתח בבית החולים מכון צנתורים. בית החולים מעסיק למעלה מ-500 עובדים ונחשב למעסיק השני בגודלו בנצרת.

רו"ח וסים דיבני (39), CFO של בית החולים מזה כשנתיים וחצי, שואב סיפוק רב בעבודתו לא רק מתחושת ההצלחה המקצועית, אלא גם מהידיעה כי הוא מצליח לתרום ולעשות למען הקהילה.

מהם האתגרים העומדים בפני בית החולים כיום?

"בית החולים מאוד מחובר לקהילה וקשוב לצרכיה הייחודיים. אנו מספקים שירותים תוך שימת דגש על רגישות תרבותית מקסימאלית. הערכים העיקריים של בית החולים הם תרומה לקהילה, אהבה וחמלה, שמירה על כבוד האדם, מצוינות ומקצועיות ושירות מעולה בכל תנאי. האתגר המרכזי שלנו הוא התמודדות עם אי שוויון מובנה בשוק הבריאות. בהגדרתו, שוק הבריאות בנוי ומתוקצב בצורה גירעונית, זה נעשה באופן מגמתי מתוך תפיסה שזו מערכת שאם לא ירסנו אותה היא עלולה להתרחב ללא גבולות. לכן, בשוק הבריאות אין מיטות פנויות. כל מיטה שתתווסף תתמלא מייד. המערכת מתוקצבת בחסר, כדי לחייב אותה להתייעל באופן קבוע.

"כיוון שאנו מוסד ללא כוונת רווח, אנו מתקשים להתחרות מול בתי חולים ממשלתיים או בתי חולים של קופות חולים, המצליחים להתגבר על הגירעון המובנה בתקציב באמצעות תקציבים ייעודיים מהמדינה, או באמצעות הזרמת כספים ממשרד הבריאות לבתי חולים או לקופות חולים כאשר חלק מהם נועד לכסות על הגירעון של בתי החולים. כל בית חולים שאינו שייך לקופת חולים או למדינה, פועל מיום היווסדו בתנאים כמעט בלתי אפשריים. האתגר הוא להמשיך ולפעול בתנאים כאלה.

"אתגר מרכזי שני הוא שיפור מתמיד במערך האיכות והבטיחות כדי לאפשר לבית החולים להתמודד באופן הטוב ביותר עם האתגרים העתידיים שנובעים מהשינויים הדרסטיים המתרחשים לאחרונה בענף התביעות בגין רשלנות רפואית. אנו מנסים להקדים רפואה למכה ולשפר בצורה מאוד יסודית את מערכי האיכות ובטיחות כדי למזער נזקים עתידיים בנושא התביעות.

"אתגר נוסף שאנו מתמודדים עמו הוא הדרישה ליישם את ההסכמים הקיבוציים בבתי החולים הממשלתיים. למשל, בהסכמי השכר של הרופאים יש תוספת בשם "תוספת פריפריה", כרכיב קבוע בשכר. התוספת מגיעה עד לכדי 25% משכר הרופאים. משרד הבריאות מחלק את התקציב בין כל בתי החולים בארץ בהתאם להיקף הפעילות, כך נוצר מצב שישנם בתי חולים המקבלים את התקציב וכלל לא משלמים את התוספת האמורה לרופאים ומאידך, בתי החולים שמשלמים אותה לא מקבלים את מלוא התקציב עבורה. לכן אנו לא מסוגלים לשלם את התוספת וכך נפגעת יכולתנו לגייס רופאים חדשים. בתי חולים ממשלתיים סמוכים אלינו משלמים את התוספת, נכנסים לגירעון ומקבלים מהמדינה תקצוב לסגירת הגירעון, בעוד שאנחנו לא משלמים את התוספת בכדי שלא ניכנס לגירעון".

פר על הדרך המקצועית שעשית עד לתפקידך הנוכחי.

"אני רואה חשבון וכלכלן בהשכלתי, את ההתמחות עשיתי בפירמת רואי חשבון BDO זיו הפט. לאחר ההתמחות נשארתי בפירמה במשך 12 שנים, התקדמתי והגעתי לתפקיד סגן שותף. במהלך עבודתי בפירמה סיפקתי מגוון רחב של שירותים לחברות שונות, פרטיות, ציבוריות, מקומיות וגלובליות, ולמוסדות ללא כוונת רווח.

"במהלך אותה תקופה הרגשתי חיבור חזק לעסקים והשתמשתי ביכולת ההבנה והניתוח של העסק כאחד מכלי הביקורת המרכזיים. בהמשך התחלתי לחשוב על שינוי כיוון לניהול כספים. שנה לאחר שפרשתי מהפירמה הוצע לי להגיש מועמדות לתפקיד מנהל הכספים של בית החולים. התפקיד קסם לי מכיוון שהוא משלב אתגר מקצועי ותחושת שליחות ציבורית. ניגשתי למכרז ונבחרתי, אני שנתיים וחצי בתפקיד ומרגיש כי באמצעותו אני תורם לחברה שבה אני חי".

מהם תחומי האחריות שלך בבית החולים?

"אני מנהל את כל המערך הכספי הכולל: תקציב ובקרה, מימון, השקעות, קשר עם הבנקים, שכר, הנהלת חשבונות וגזברות, קשר עם לקוחות וספקים וגבייה. אני אחראי על רכש ומלאי, על דיווחים שוטפים, שותף בהכנת תכניות פיתוח עתידי, על נושא הביטוח שאצלנו הרבה יותר משמעותי בשל נושא הרשלנות הרפואית. אני חבר בהנהלה הבכירה ומעורב כמעט בכל דבר שקורה בארגון".

מהם האתגרים שעומדים בפניך כ-CFO של הארגון?

"התפקיד שלי מעמיד לי אתגרים ותחושת אחריות כלפי הארגון מצד אחד וכלפי הקהילה מצד שני. בארגון כזה המטרות, היעדים והחובה שלך הם כלפי קהילה שלמה. מה שאתה עושה חוזר למשפחה ולחברים. זה מעלה את רף האחריות ותחושת סיפוק אדירה, היא הבונוס שמקבלים מעבודה כזאת. אני לא מצפה לבונוס כספי, הבונוס שלי הוא הידיעה שבפעולות שאני יוזם אני משפיע על איכות החיים של אוכלוסיות שלמות.

"מצד שני, תפקיד כזה בארגון ללא מטרות רווח דורש מ-CFO משמעת עצמית גבוהה יותר. אין בעלים על הראש, מידת המעורבות של הדירקטוריון פחותה מזו של דירקטוריון עסקי. יש מרחב פעילות גדול יותר אך באותה עת האחריות המוטלת עליך גדולה הרבה יותר.

בפן המקצועי, האתגר היומיומי שלי הוא לדאוג שתמיד למרות האילוצים הכספיים, יהיו מספיק אמצעים ומשאבים לבית החולים שיאפשרו את המשך פיתוחו והתפתחותו. כדי לעשות זאת עלי למקסם את ההכנסות של בית חולים בהסכמים הקיימים כיום, תוך חיפוש אפיקי הכנסה חדשים ותוך כדי מקסום היעילות והאפקטיביות של הפעולות המתבצעות בבית החולים ובמקביל שמירה וטיפוח של יחסי אמון, אמינות ושקיפות, מול השותפים הטבעיים של הארגון-הממשלה, הקופות, תורמים מהקהילה והמערכת הבנקאית".

מהן לדעתך התכונות החשובות להצלחת מנהל בכיר בארגון?

"יש שלוש תכונות החשובות למנהל בכלל: יושרה החייבת להיות מעוגנת בבסיס ההתנהגות, נחישות ורגישות. בנוסף, מה שיאפיין מנהל בכיר על פני מנהלים פחות בכירים, הוא היותו איש חזון המחובר לערכים של הארגון ובעל ראייה מערכתית לטווח ארוך".

מעצם הגדרתכם אתם ארגון הפועל למען הקהילה, ישנן פעולות קהילתיות נוספות שאתה רוצה לציין?

"כבית חולים המחובר לקהילה, אנחנו מעורבים בהדרכה ובחינוך לבריאות ומנסים לחנך את האנשים לאורח חיים בריא. אנו עורכים מחקרים ועורכים כנסים מקצועיים לרופאים ולאנשי הסיעוד וכנסים פתוחים לציבור. אנחנו שולחים אנשי צוות לבתי הספר להסברה, מקבלים משלחות סטודנטים בבית החולים ומאוד מעורבים בהקמת החברה לקידום הבריאות באוכלוסיה הערבית. לכך אפילו הצליח מנהל בית החולים דר בשארה בשאראת לרתום גם את הסתדרות הרופאים-הר"י, מתוך הבנה כי יש דברים המיוחדים לתרבויות מסוימות. אנחנו מאוד מנסים לאתר את הדברים המיוחדים בתרבות שלנו, לחזק את מה שצריך לחזק ולהשפיע ולשנות מה שצריך לשנות. במסגרת זו הכרזנו על מאבק בהשמנה ובסכרת ואנו מכינים קמפיין על אורח חיים בריא ושינוי הרגלי הבישול והתזונה".