גלו את הפוטנציאל הפיננסי באמצעות  פתרונות ה-IP החדשים של AON

פיצוץ בחוב הציבורי האמריקאי

פיצוץ בחוב הציבורי האמריקאי (הגדל)
למרות שארצות הברית עודנה המובילה העולמית בחדשנות טכנולוגית, הכלכלה הגדולה ביותר בעולם תקועה בביצה של צמיחה נמוכה, שנדמה שאינה יכולה להיחלץ ממנה. באוויר עומדת תחושה מטרידה של "נורמליות חדשה", השלמה חסרת תקדים עם ציפיות נמוכות, לפיהן גידול חד ספרתי גבוה בתוצר - אינו אפשרי עוד באמריקה. חלקה של הממשלה בכלכלה האמריקאית גדל יותר ויותר עם כל שנה חולפת, כשתוכניות זכאות ופנסיה גדולות מתוקצבות בכסף שמקורו בהלוואות. למזלם של הלווים עכשיו, כל זה מתרחש בסביבת ריבית נמוכה מאוד באופן מלאכותי, תודות למאזן הבנק הפדרלי שגדול פי כמה ממה שהיה לפני חמש שנים, קודם למשבר הפיננסי.

פקקי תנועה פוליטיים בוושינגטון הם כל מה שהאמריקאים הכירו בעשור האחרון. גירעונות תקציביים מסיביים במגזר ציבורי עדיין צצים ומופיעים ברמות הפדרליות, המדינתיות והמקומיות, ואלו ממומנים לעתים קרובות על ידי רמות גבוהות של הלוואות. ברמה הפדרלית לבדה, צפוי סך הגירעונות המצטבר להיות גבוה מסך ההלוואות של הסקטור הפרטי בהמשך העשור, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה. בהתבסס על נתונים שנמסרו ממשרד התקציב של הקונגרס (משרד שאינו משוייך מפלגתית), החל מאוקטובר 2013, כפי שממחיש הגרף הבא (באלפי מיליארדי דולרים), צפויה כמות מדהימה של כסף שתצטרך ממשלת ארה"ב ללוות בעשור הקרוב כדי לממן את ההכנסות הצפויות הנמוכות שלה.

כדי להיות ברורים: עלויות אשראי גבוהות מתקרבות, זו לא שאלה של "אם", אלא של מתי. הקונגרס והבית הלבן היו נקלעו לקרבות זה מול זה לעתים קרובות יותר על ההיקף החוקי המקסימלי של הלוואות שיכול משרד האוצר האמריקאי לקחת. מה אם יום אחד הבנקים המרכזיים בסין או ביפן יתעייפו מלחכות להחלטה מוושינגטון בנושא, ויחליטו שלא להלוות עוד כסף לממשלה האמריקאית בשיעורי החזר נמוכים כל כך?

אפשר להניח שאם היו רמות משמעותיות של צמיחה בכמות המשרות במגזר הפרטי, שיוציאו את הכלכלה מהשיממון וייצרו מספיק הכנסות נוספות ממסים כדי לממן את הצמיחה הבלתי מרוסנת של הסקטור הממשלתי, אולי לא היה כל כך חשש רב כל כך מנקודת מבטם של שוקי ההון. על פי האיור הבא, המציאות היא, שצמיחת היקף המשרות במגזר הפרטי מעולם לא הייתה כל כך נמוכה, בהשוואה היסטורית לכל יציאה ממשבר שלאחר מלחמה, במיוחד מיתון חמור כמו המיתון הגדול האחרון. בין השנים 2008 עד 2010, ארה"ב איבדה כמות מדהימה של 7.7 מיליון משרות במגזר הפרטי.

 

השנה, שלוש שנים מאוחר יותר, אמריקה הצליחה להחזיר רק 5.1 מיליון מתוך המשרות האבודות הללו. בקצב הנוכחי, יותר משנתיים נוספות יקחו כדי לחזור למקום בו היה היקף כוח העבודה במגזר הפרטי לפני המיתון.

מה תהיה ההשפעה של כל אחד מהמשתנים הללו על הכלכלה האמריקאית והעולמית בהמשך העשור הזה? מה יקרה לערכו של הדולר האמריקאי וליכולתם של תאגידים גלובליים ללוות כסף? המהלכים הבאים של הממשל יקבעו.

הכותב הוא: Marc D. Wagman, Managing Director, Aequus Trade Credit LLC

עבור לתוכן העמוד