עסקים והשקעות בישראל עולם הולך ונעלם. סכנה לתעסוקה.

מאז פרצה המחאה החברתית, הפכה המילה 'טייקון' למילת גנאי, ותופעת העליהום נגד המגזר העסקי הולכת ומתעצמת. נציגי ממשל וחברי כנסת, קוראים לעצור את מגמת הקפיטליזם ואת השתלטות החברות הגדולות על המשק, התקשורת הכלכלית סוקרת בהרחבה את הנושא ומלבה אש, אם באמצעות סיקור רחב של התופעה ואם בנקיטת עמדה בעמודי הדעות. נדמה שמעולם החברה הישראלית לא הפגינה כזאת שנאה כלפי יזמים. אם יש משהו שמרצה את הציבור הרחב בעת הנוכחית, זה לשמוע על קשייו של טייקון כזה או אחר ולראות הערת 'עסק חי'.

כנגד קולות אלו, לא מעט גורמים מנסים לנטרל את התופעה, ביניהם פורום CFO, התאחדות התעשיינים ואיגוד החברות הציבוריות. גם שר האוצר, יובל שטייניץ, יוצא כנגד. "אין כלכלה בלי יזמים ובלי משקיעים. מי שלא יכבד את המגזר העיקרי, מחבל בכלכלת ישראל", הוא טוען. בראיון לאתר ה cfo הוסיף: "אוירת ה'עליהום' כנגד המגזר העסקי מאד מסוכנת. יש לבלום אותה ולהסתייג ממנה בכל פה".

ח"כ משה גפני, יו"ר וועדת הכספים של הכנסת, אמר: "'עליהום' על המגזר העסקי לא נכון ולא מוצדק. אסור ללכת לקיצוניות. הגל העכור של השתלחות פופוליסטית באנשי עסקים, הוא על גבול ההסתה".

אילן פלטו, מנכ"ל החברות הציבוריות, חושש בעיקר מכך שה'עליהום' הזה יבריח משקיעים פוטנציאליים מחו"ל ובמקביל אנשי עסקים ומשקיעים מישראל יבחרו לצאת החוצה, מה שיביא לפגיעה בכלכלת ישראל ולגידול באבטלה. "המחאה החברתית, שהחלה מדרישה בסיסית להוזיל את יוקר המחיה, עברה נתיב לתקיפת בעלי השליטה של החברות הגדולות, לאחר שהממשלה, כולל ראש הממשלה, עשו מניפולציה מתוחכמת, שהסיטה את האש בדמגוגיה זולה לעבר בעלי השליטה של החברות הציבוריות. כמו נוחי דנקנר ויצחק תשובה, ומנסה להוכיח לציבור הרחב באמצעות תיאוריות כלכליות מטופשות, שעליית המחירים וההאטה במשק נגרמות בגללם. הציבור הולך שולל אחרי הונאת הממשלה ורוצה לראות כמה שיותר ראשים של בעלי שליטה בכיכר העיר ולא מבין שזה הוא שמשלם את המחיר. בשנה הקודמת לשנה הזאת, הונפקו עשרות חברות במניות ובאג"חים, בעוד שהשנה שום חברה לא הונפקה. 30 חברות ציבוריות נמחקו השנה ועשרות בדרך להימחק. אני מרגיש את הקריסה וחושש ממנה, כי כששוק נמצא בקיפאון מוחלט, זו סיבה לדאגה. החברות הציבוריות הם אחד הכלים שתורמים למשק הישראלי, ושוק הון גדול ומתפתח חשוב לחוסן כלכלי של מדינה. אם יגיעו אלי בימים אלו נציגי חברה פרטית, ויספרו שיש בכוונתם לגייס הון לצורך השקעה או התרחבות, אומר להם בכנות שאני לא ממליץ להם להיות חברה ציבורית".

אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "עם כל הדברים הטובים שיצאו מהמחאה, תופעת ה'עליהום' כנגד המעסיקים הגדולים הביאה לתוצאה הרסנית בשטח, של סגירת מפעלים ופיטורי עובדים. את המובטל לא מעניין כמה עולה קוטג', כי אין לו כסף. הידיעה, שחייבת להיות פה תעשייה מתפתחת, משק צומח, שמספק מקומות עבודה, וצריך לקיים מדינה עם מערכות ביטחון, חינוך ובריאות, הולכת לאיבוד בזמן האחרון. שוק ההון מתכווץ, מפעלים נסגרים, עובדים מפוטרים, כל זה משפיע על רצון משקיעים להשקיע במדינה. יותר ויותר חברות תעשייתיות פותחות קווי יצור לחו"ל, ומסקר ציפיות שעשינו בנושא עולה כי מנבא בעוד שנתיים 53% מהחברות יעבירו קווי ייצור לחו"ל. אני מצפה מהממשלה שתהיה המבוגר האחראי, תקל בבירוקרטיה ותבדוק השפעה של כל המלצה רגולטורית על שוק העבודה".

נגה קינן, יו"ר פורום CFO התייחסה להיקף ההשקעות הישירות והעקיפות שהצטמצם מאוד במשק הישראלי מחד, ולהיקף ההשקעות של ישראלים בחו"ל. "המאזן הזה חמור ביותר מכיוון שהוא עלול לגרום למצב של אבטלה גואה, דווקא בעת בה אנחנו מנסים לשלב ערבים וחרדים בכוח העבודה".

וכך, על אף שישראל הולכת ושוקעת לתוך הבור העסקי הקרוי: מדינה לא ידידותית לעסקים - סותר שרון קדמי, מנכ"ל התמ"ת, את הקשר בין ה'עליהום' על המגזר העסקי למצב הקשה של החברות בישראל. "האוירה הציבורית גרמה לאנשי עסקים בכירים להוריד פרופיל, אבל ההחלטה אם לצמצם פעילות בארץ ולהעביר את פעילות החברות לחו"ל, היא תוצאה של מקרו כלכלה. יותר ויותר מנהלי חברות בארץ ובעולם ומשקיעים זרים חושבים היום היטב אם להשקיע בישראל רק כתוצאה מתשובה שהם נותנים לעצמם על השאלה 'יש או אין ביזנס בישראל'. זה נכון שיש האטה במשק, כי כשמשקיע יודע שבארץ הוא מקבל X הטבות ובחו"ל יקבל כפול מכך, הוא יעביר את העסקים שלו לחו"ל, אותו השיקול שיעשה משקיע מחו"ל. אני צופה גידול בתקופה הקרובה בתופעת המחיקה של חברות ציבוריות ואת היחלשות פעילות הבורסה. חלק מההסבר לזה הוא רצון בעלי השליטה להיות במינימום חשיפה, כמו בחברות פרטיות. שוק ההון ישמח אם המסחר בארץ יהיה יותר גדול, אבל אני לא נרתע מחברה ציבורית, שהופכת פרטית, כל זמן שהיא ממשיכה את הפעילות שלה בארץ".