ראיון עם איסנה ראודניץ CFO אמימון

ספרי לנו על אמימון: ההיסטוריה של החברה ותחום העיסוק שלכם.

"אמימון הוקמה בשנת 2004 על ידי שלושה מייסדים: נועם גרי וצבי רזניק, שמשמשים בתפקידים בכירים בתעשייה מזה שנים ארוכות, ופרופ' מאיר פדר, מבכירי החוקרים בעולם בתורת האינפורמציה

"הרעיון שלהם היה לבנות מודם להעברה אלחוטית של וידאו. הייחוד בפיתוח שלהם היה שהם הגדירו טכנולוגיה שמתייחסת לאינפורמציה שעוברת על התדר (ומודעת לכך שמדובר בווידאו – שילוב של קול ותמונה), מתעדפת אינפורמציה כזו ומאפשרת העברה מושלמת של וידאו ללא איבוד של אותות וללא עיכוב (latency). הטכנולוגיה מועברת בתדר דומה לזה של וויי-פיי.

"כדי שזו לא תישאר סתם טכנולוגיה נחמדה ומעניינת ותהפוך למוצר משמעותי בשוק, אמימון לקחה על עצמה להגדיר תקן. אמימון בחרה קבוצה של חברות - סוני, מוטורולה, היטאצי, שארפ, סמסונג, LG ואמימון עצמה – ואלה הפכו למייסדות התקן(Wireless Home Digital Interface) WHDI™. הקבוצה הזו הגדירה ספר חוקים שמאפשר למוצר של חברה אחת (המאושר על ידי התקן) לדבר עם מוצר של חברה אחרת. כיוון שמדוברבטכנולוגיה אלחוטית, ללא כבל המחבר בין המכשירים, צריך לודא שכשמחשב שולח אות, לטלוויזיה צריכה להיות היכולת לקבל את האות הזה.

"הלקוחות הסופיים של הטכנולוגיה שלנו הם יצרני טלוויזיות ומחשבים: סוני, סמסונג וכו' מצד אחד, ו-HP, לנובו ודומותיהן מהצד השני. עם זאת, אמימון לא מוכרת להם ישירות, שכן הגופים הללו רגילים לקנות מייצרני הרכיבים שלהם (חברות ODM). החברות הללו בונות מודול שכולל את הצ'יפ של אמימון. אנחנו פועלים כחברת פאבלס. כלומר, אנחנו מעצבים את השבב, אך מייצרים אותו בקבלנות משנהבמפעל צ"יפים (FAB) בטיוואן ומשם מוכרים אותו לחברות ה-ODM.

אמימון היא חברה פרטית שאינה מפרסמת דוחות. מה את יכולה לומר על מצבכם הפיננסי?

"גייסנו חמישה סבבי גיוס ובסך הכל כמה עשרות מיליוני דולרים. אמימון עדיין לא רווחית: גם כי תכנון של כל שבב עולה מיליוני דולרים, וגם כי כחברת סטרט-אפ, השאיפה הראשונית שלנו היא לגדול ולצמוח. אנחנו נמצאים כרגע בשלב שבו נדרש לנו מימון נוסף להתרחבות ולהגדרת השוק. אנחנו צריכים שיותר חברות יכירו בתקן ושיותר צרכנים יבקשו טלוויזיות ומחשבים שתומכים בתקן שלנו".

"השלב הזה, שמכונה שלב המזנין או ההתרחבות, או שלב מאוחר (late stage startups) הוא בעייתי מעט בישראל, שכן חסרים פה משקיעים מקצועיים בטכנולוגיה בשלב הזה. המשקיעים בטכנולוגיה בישראל משקיעים בדרך כלל בחברות בשלבים מוקדמים יותר. למרבה הצער, משקיעים מוסדיים אחרים, מלבד קרנות הון סיכון, אינם יודעים להשקיע בחברות טכנולוגיה, ומתמחים דווקא בתחומים אחרים כמו נדל"ן".

איך הגעת לאמימון?

"למדתי הנדסת תעשייה וניהול בטכניון, ועבדתי בחברת אלסינט על נגזרותיה השונות במשך קרוב ל-12 שנה, החל מתקופת הלימודים. החלק של החברה שבו עבדתי נמכר לפיקר מקבוצת מרקוני, ומאוחר יותר לפיליפס. אחרי כל השנים האלה בתאגיד גדול רציתי להמשיך ולהתפתח, והגעתי למסקנה שתפקיד של CFO בחברת סטרט-אפ יאפשר לי גם לעשות היטב את הדברים שעשיתי עד עכשיו בחברה גדולה, וגם ללמוד ולהתפתח.

"בשנת 2002 הצטרפתי כ-CFO לחברת אופטיון. זו היתה תקופה קשה מאוד לתעשיית התקשורת. החברה עשתה את הדבר הנכון בזמן הלא נכון, ולחברות הגדולות לא היה כסף לקנות את הפתרונות שלנו. היום כולם משתמשים בהם, אבל אז זה לא צלח. עם זאת, אני אישית למדתי המון על התעשייה והטרמינולוגיה, היכרתי משקיעים, למדתי כיצד מבוצעים סבבי גיוס ובעצם את כל מה ש-CFO עושה בחברת סטרט-אפ. בין היתר ביצענו אז עסקת רכישה של ספין-אוף של חברת אינפיון באמצעות החלפת מניות, וכך גם קיבלנו את אינפיניון כמשקיע. החברה המשיכה לפעול עד שחלק מהטכנולוגיה שלה נמכר לחברה אמריקאית.

"בשנת 2003 הגעתי דרך קרן בנצ'מארק לחברת סטרט-אפ אחרת, אופלאס. החברה נמכרה לאחר שנה לאינטל, ושם גם עברתי תהליך של דיו דיליג'נס ואקזיט ולמדתי לא מעט, ובסוף שוב מצאתי את עצמי בתאגיד ענק. ומשם המשכתי הלאה לחרברת סטארט אפ נוספת ומאז 2006 אני באמימון".

את סמנכ"לית כספים שאינה רואת חשבון.

"סמנכ"ל כספים שאינו רואה חשבון מביא זוויות שונות לארגון. יש מנכ"לים שלא מוכנים לדבר עם אף אחד שאינו רו"ח, ויש מאידך כאלה שחושבים שצריך רו"ח בחברה, אבל סמנכ"ל הכספים צריך להביא ראייה עסקית רחבה יותר, כולל צדדים אופרטיביים, משפטיים ובעיקר עסקיים.

"כמובן שבחברה יש חשבת מצוינת שמביאה ערך חשבונאי ונסיון רב שנים בתחום. כמובן שבכל נושא מקצועי פונים למומחים כי יש כאלה שמתמחים במיסוי, אחרים בדיווח וכולי.

יש לכם החלטה על מעבר לרכב היברידי?

לא. אנחנו צרכני רכב קטנים, ואין לנו מספיק מכוניות כדי להפוך החלטה כזו למשמעותית.

מה שכן, הטכנולוגיה שלנו מתאימה מאוד למסכים אחוריים שמותקנים בהרבה מאוד מכוניות חדשות, והיא יכולה לחסוך הרבה מאוד כבלים בתוך המכונית. היו לנו בעבר שיחות עם יצרני רכב, אבל זו תעשייה שתהליך הכניסה אליה מורכב מאוד, ולכן מי שמנהל את הקשרים הללו היום הם בעיקר המפיצים שלנו בגרמניה, קוריאה ויפן.

מה את עושה כשאת לא עובדת?

אני משתדלת לעשות ספורט ככל הניתן, אבל לא מגזימה עם זה. חוץ מזה אני בוועד המנהל של עמותת מהות, שפועלת לקידום נשים והעצמה שלהם בשוק העבודה ובכלל. העמותה מסייעת לנשים להיכנס למעגל העבודה ולצאת ממעגל העוני, להשתלב במקצועות מתוחכמים ולעשות יותר מניקיון – וזו פעילות שיקרה מאוד לליבי.