ראיון עם שעיה ז'לונקה CFO מכבי שירותי בריאות

אני רו"ח במקצועי, ועשיתי גם תואר שני שמינהל עסקים. את הקריירה התחלתי כ-CFO בחברת היי-טק. בסוף שנת 1994, ערב כניסת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קיבלתי הצעה לקבל את תפקיד מנהל אגף הכספים וחשב בכיר במשרד הבריאות. התפקיד נראה לי מאתגר לנוכח כניסת החוק. דיברו אז על רפורמות בניהול בתי החולים ותוכניות לתיאגוד בתי החולים הממשלתיים, ולפיכך קיבלתי על עצמי את התפקיד.

מעבר לתפקיד הקלאסי של החשב בכל הקשור לניהול התקציב והבקרה התקציבית, הייתי חלק מהנהלת המשרד, והובלתי תהליכים ביישום הפיננסי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות טיפול במשברים שהיו בקופות החולים ובבתי החולים בתחילת תקופת החוק.

כמו כן הובלתי רפורמה בניהול הפיננסי של בתי החולים הממשלתיים להעברתם מיחידת סמך ממשלתית המתנהלת על בסיס תקציב מזומנים שנתי (כמו משרד ממשלתי), להתנהלות כלכלית עסקית שכללה כלים תקציביים וחשבונאיים חדשים. בנוסף כללה הרפורמה החלפה של מערך המיחשוב למערכת פיננסית שתומכת בהיבטים הכלכליים והעסקיים, והכנסת דוחות כספיים מבוקרים לבתי החולים הממשלתיים.

בסוף 2002 קיבלתי הצעה ממנכ"ל מכבי דאז, פרופ' יהושע שמר, לעבור למכבי. התחלתי בתפקיד מנהל אגף תכנון וארגון, שהוא אגף שאני הקמתי ושעסק בכל הקשור לתכנון האסטרטגי, תוכניות עבודה ותקציב ובקרה עליהן, כלכלת בריאות, הערכה ומחקר. בהמשך אוחד האגף עם אגף הכספים, ונקרא כספים ותכנון, וקיבלתי עלי לעמוד בראשו. נושא הניהול הכספי הועבר אף הוא לאחריותי, ובכך הפכתי ל-CFO של מכבי. בהמשך הוכפף לאחריותי גם מערך הביטוח, שכולל את כל ההיבטים של הזכויות הביטוחיות של חברי מכבי במסגרת הסל, השב"ן, הביטוח הסיעודי ושאר מסלולי הביטוח.

מהו האתגר הגדול ביותר בתפקידך?

אנחנו פועלים בסביבה מאוד דינמית של התפתחויות טכנולוגיות בתחום הבריאות מחד, והתפתחויות טכנולוגיות אחרות שמשנות את דפוסי צריכת השירותים מאידך (כמו תקשורת וסלולר). ההפתחויות האלה, מטבען מייקרות את התשומות של מערכת הבריאות. מכבי, כמו יתר הקופות, מצויה תחת משטר חוק ביטוח בריאות מלכתי, והמקורות הכספיים תלוים לגמרי בממשלה וברגולציה. במשך השנים, התקצוב הממשלתי הולך ונשחק. האתגר הגדול ביותר שלי כ-CFO, הוא לנסות לגשר על שתי המגמות הסותרות אלה.

למה נשחק תקצב הבריאות הממשלתי?

עלות סל הבריאות שהוא המקור הכספי העיקרי של הקופות, מושפעת משלושה פרמטרים מרכזיים. האחד הוא הגידול הדמוגרפי של האוכלוסיה: הריבוי של האכלוסיה וההזדקנות שלה. ההחלטה באילו שיעורים לעדכן את עלות הסל בגין הגידול הדמוגרפי אינה קבועה בחוק, ונתונה להחלטת הממשלה. הממשלה, מזה שנים, מעדכנת את עלות הסל בגין השינוי הדמוגרפי, בשיעורים חלקיים בלבד מהגידול הדמוגרפי בפועל.

המסלול השני של עדכון עלות הסל קשור באינפלציה. מרכיב זה מופיע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הוא כולל נוסחה שמורכבת ממדדים של הלמ"ס: מדד המחירים לצרכן וכו'. לעומת זאת, מחירי האשפוז ושאר השירותים בבתי החולים אינם מתעדכנים על בסיס מדדים הקסוגניים, אלא על בסיס החלטה של ועדה ממשלתית. ההוצאה של הקופות על שירותים שמספקים בתי החולים היא כ-40% מהתקציב. מזה שנים, שיעור העדכון במחירי האשפוז ושירותים אחרים בבתי החולים, גבוה באופן משמעותי מאוד משיעור עדכון מדד יוקר הבריאות, על בסיסו מתעדכנת עלות הסל.

חשוב לומר שלממשלה יש נגיעה בכך, שכן רוב מיטות האשפוז הן ממשלתיות. הכסף שניתן לקופות חוזר בחזרה למדינה דרך העלייה במחירי האשפוז. זו השחיקה השנייה.

המרכיב השלישי של עדכון סל הבריאות, שתופס את עיקר העניין התקשורתי, הוא הכנסת הטכנולוגיות החדשות לסל על ידי ועדה ציבורית במסגרת תקציב מיוחד שניתן על ידי החלטת ממשלה (ועדת הסל). הנתונים של קופות החולים מצביעים על כך שההוצאה בפועל עבור הטכנולוגיות הללו היתה גבוה יותר מתוספת התקציב המצטבר שניתנה לסל עבורן, בעיקר נוכח שימוש גבוה יותר ממה שהיה צפוי.

לצערנו, לאחרונה משרד הבריאות פרסם דוח מוטעה ומגמתי המתייחס לעודף מסוים בקופות. הדוח עצמו מסייג את עצמו בגין אי דיוקיו, וכל הקופות טוענות שהדו"ח מעוות את הנתונים הנכונים.

מהן לדעתך התכונות החשובות ביותר ל-CFO בארגון גדול?

אנחנו נמצאים בסביבה שמשתנה בקצב אדיר. אנחנו נמצאים בסביבה שמציפה אותנו בהמון מידע ונתונים. האתגר הגדול הוא לזהות את המגמות המרכזיות ואת הנתונים החשובים, לקבל החלטות מהירות, ולדעת ליישם אותן בצורה מהיר. בארגון גדול צריך גם לייצר מצב שבו הארגון מבין את הכיוונים, ופועל בהתאם.

ספר בבקשה על התרומה של מכבי שירותי בריאות לקהילה.

בהיותה ארגון רפואי, מהותה של מכבי הוא טיפול בקהילה בהיבט הרפואי. אבל לקחנו את זה צעד קדימה, והחלטנו – ללא דרישה חוקית – לגלות אחריות חברתית סביבתית, ולקחת על עצמנו דיווח ברמה גבוהה יותר. ישנם תקנים בינלאומיים שמתקיימים בעיקר בחברות עסקיות בעולם, לדיווח של "דוח אחריות חברתית סביבתית". מכבי החליטה וולונטרית לאמץ את התקנים האלה, ומפרסמת דוח שכזה. הדוח האחרון היה לשנים 2009-2010, ולמעשה, אנחנו מדברים על כמה מרכיבי פעילות שמכבי מבצעת ומדווחת עליהם:

1. אחריות בריאותית: אנחנו רואים את עצמנו תורמים מעבר לסל המתחייב לי חוק, גם לבריאות הציבור בכללו, וגם לבריאות של קהילות מסוימות בציבור. אנחנו אמונים גם על הפחתת אי השוויון בבריאות באוכלוסיות שונות. עשינו מחקר גדול ואנחנו מטפלים באוכלוסיות שונו בכלים שונים בעקבות המחקר. מלבד זאת אנחנו עוסקים בהסברה בתחום הבריאות לטובת הציבור כולו.
2. אחריות תעסוקתית: גם מול עובדים וגם מול ספקי שירותים, בכל ההקשר של עמידה בכללים ובחוקים שקשורים בהעסקת עובדים.
3. אחריות חברתית: אנחנו מעודדים ומרכזים עשייה והתנדבות של עובדים, תוך מתן דוגמא מצד ההנהלה, ופועלים לתמוך באוכלוסיות מוחלשות.
4. אחריות סביבתית: יצרנו רשת ארצית לאיסוף תרופות שפג תקפן שמצויות אצל הציבור, כי התברר כי החומרים הפעילים נזרקים בדרך כלל לזבל ועלולים לפגוע באיכות האדמה והמים. עשינו קמפיין גדול של איסוף, ואנחנו מסלקים את הפסולת האופן בטוח. במקביל, אנחנו עוסקים בהיבטים "ירוקים" אחרים, כמו חיסכון באנרגיה.

מה אתה עושה כשאתה לא עובד?

קורא ושומע מוזיקה. אלה האהבות הגדולות שלי. לפעמים אני גם מוצא זמן לסרט. חוץ מזה אני הולך לחדר כושר, בשביל הבריאות