14.11.11: אבי ברגר, שותף מנהל PwC Israel: נטל המס הכולל בסופו של יום מוטל על שני העשירונים העליונים

אבי ברגר, שותף מנהל PwC Israel בכנס סוף שנת המס של PwC Israel ופורום CFO:

"נטל המס הכולל בסופו של יום מוטל על שני העשירונים העליונים. יש לטפל בכל שינוי במשטר המס בזהירות, במתינות ובצורה מדורגת שבוחנת את המשמעות על ציר הזמן"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני:

"לבקש מראש הממשלה נתניהו לשנות את המדיניות הכלכלית - הייתה זהה לבקש מאדם דתי שיחלל שבת.  כשנתניהו רצה לעשות אחורה פנה במדיניות הכלכלית שלו,  הוא הקים ועדה ציבורית"

בכנס סוף שנת המס של פירמת רואי החשבון PwC Israel בשיתוף פורום  CFO שהתקיים היום (יום ב') אמר אבי ברגר, שותף מנהל PwC Israel כי "גובה העלמות המס לפי יו"ר רשות המסים עומד על 20 מיליארד ₪ ומהווה נושא ראשון במעלה. הקטנת הסכום יכולה לענות על חלק מהטענות המוצדקות של תנועת המחאה. שער החליפין בין הדולר והיורו כלפי הדולר שנמצא כבר שנים רבות מתחת לשער שהיה לפני 9 או 10 שנים מהווה מחד מס נוסף על הפירמות המייצאות ומאידך, מוזיל מוצרי צריכה שונים כמו מוצרים מיובאים, נסיעות לחו"ל וכו'. המצב שבו פירמות מוציאות בשקלים ומרוויחות במט"ח הינו ייחודי למשק הישראלי המבוסס על ייצוא. נטל המס הכולל בסופו של יום מוטל על שני העשירונים העליונים. יש לטפל בכל שינוי במשטר המס בזהירות, במתינות ובצורה מדורגת שבוחנת את המשמעות על ציר הזמן".

נגה קינן, יו"ר פורום ה- CFO אמרה בכנס "ברצוני להודות מעל בימה זו ליהודה נסרדישי, על שלקח על עצמו בתקופה קשה לשמור ולשמר את רשות המסים. מדינת ישראל צריכה פקידות בכירה חזקה ומתפקדת. תהליכי המינוי הנהוגים כיום יוצרים מצב שבו תקופה ארוכה לא ממנים מינוי של קבע מנהל רשות מסים, כמו גם תפקידים ציבוריים אחרים ובכלל זה דירקטורים בחלק מהחברות הממשלתיות. כשיש אדם בעל ניסיון רב שנים בתחום, מועמדותו נפסלת מחשש לניגוד עניינים. מאידך, כשיש אדם מוכשר שלא פעל בתחום, מועמדותו נפסלת מחוסר ניסיון בתחום ומצד שלישי, כאשר נמצא אדם ראוי שפעל בתחום במסגרת הסקטור הציבורי – מועמדותו נפסלת בגלל שאין לו ניסיון בסקטור העסקי. בכך קיים קושי אמיתי למינוי בכירים בשירות הציבורי. זאת בנוסף לרתיעה של אנשים טובים מלהגיש את מועמדותם ולעמוד ב"ויאה דולורוזה" של הכפשה. לטובת המדינה והמשק - יש לשנות את תהליכי המינויים".

הדובר המרכזי בכנס היה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני שהתייחס למחאה החברתית ואמר, "מעמד הביניים עובד ומתפרנס ולא יכול לגמור את החודש, הוא רואה שהמשק חזק, שיש יציבות כלכלית והוא לא יכול לקנות דירה. הוא יודע שהמדינה מרוויחה הרבה כסף על הדירה, אדם רואה שהוא מקבל חשבון מים מנופח כאילו הוא מנהל חברה גדולה ולא משפחה רגילה. אני אמרתי שהציבור לא ישתוק.   

הפתרונות צריכים לעמוד על 3 רגליים, הראשונה, הפחתת המיסים העקיפים והעלאת המיסים הישירים, השנייה נושא הריכוזיות וכל מה שנלווה לעניין הזה והשלישית היא הציבור- הציבור לא בודק על מה הוא משלם. חלק גדול מהמחאה הציבורית הוא כלפי  הציבור, הוא לא צריך לקנות כל מה שמפורסם.

העשירונים העליונים, חלקם לפחות, קיבלו מהמדינה משאבי טבע במחיר מצחיק- מפעלי ים המלח, נפט וגז. המדינה נתנה לאנשים שעודדו תעסוקה והקימו מפעלים. אבל כשמסתכלים היום בעידן שאנו חיים, זה דבר שלא מתקבל על הדעת.

ח"כ גפני התייחס להתנגדותו לועדת טרכטנברג, "אני התנגדתי לעצם הקמת הועדה. ממשלה וכנסת לא מקימים ועדה על דבר מובן מאליו, שעבורו נבחרה הממשלה והכנסת. הנושא הכללי נדון בכנסת בועדת הכספים, כולם יודעים את זה. כל הנושאים כולל נושא החינוך והרווחה, המס ועוד . למה היה צריך ועדת ציבורית? האם אנחנו יודעים פחות מהם?

גפני הוסיף ואמר כי עד שפרצה המחאה החברתית, ועדת הכספים ניסתה לשנות את המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה נתניהו אך הוא סירב לסטות ממנה, "זה היה כמו לומר לאדם דתי שייסע בשבת. הוא סירב לשנות את המדיניות הכלכלית שלו בשום אופן,  למרות שועדת הכספים קראה לכך שוב ושוב.  כשנתניהו החליט לבסוף בשל המחאה החברתית לשנות את המדיניות, הוא מצא דרך,  להקים ועדה ציבורית מיותרת".

ח"כ גפני סיכם ואמר, "אני תומך במחאה החברתית. אבל המנהיגות צריכה להיזהר לא ללכת שבי אחרי המחאה, מנהיגות צריכה לעשות את מה שהיא מבינה וזה טובת הציבור".