עיקרי הדברים במכתב:
"הצעת חוק אכיפה מנהלית שמקדמת רשות ניירות ערך מעניקה לרשות סמכויות חקירה וענישה מרחיקות לכת ובלתי מידתיות. ההצעה הופכת למעשה את רשות ני"ע לגוף חוקר, תובע, שופט ומעניש בעת ובעונה אחת, וכל זאת תוך ביטול ושיסוע האיזונים והבלמים הקיימים כיום במשפט הפלילי. ההצעה יוצרת ניגוד עניינים מובנה אשר בו רשות ני"ע יכולה מצד אחד להחליט לתבוע אדם ומצד שני לחרוץ את דינו ולפעול כבית משפט לכל עניין ודבר.
ההצעה חושפת נושאי משרה בכירים באופן אישי בפני הליכי הרשות, וזאת בזמן שהחוק בישראל כיום אינו מאפשר לחברות להעניק שיפוי לנושאי משרה בכירים בשל פעולות שהם ביצעו בעת מילוי תפקידם. ההצעה עלולה להביא למצב אשר בו נושאי משרה בחברות עסקיות יחששו לקבל החלטות עסקיות חיוניות להצלחת החברה.
הצעת החוק מעניקה לרשות ני"ע סמכויות חקירה הדומות לסמכויות משטרתיות, לרבות היכולת לבקש מבית משפט צו חיפוש ואפילו את היכולת להטיל קנס כספי על אי התייצבות לחקירה. עפ"י ההצעה ליו"ר הרשות תינתן סמכות אבסולוטית להחליט האם לפעול באמצעות הליך פלילי, הליך מנהלי או הטלת עיצום כספי, ובמידה והוא מחליט על הליך מנהלי אז הוא עצמו עומד בראש הוועדה אשר תקיים את ההליך.
על מנת לנקוט באמצעי ענישה הוועדה המנהלית תצטרך להוכיח כי נגרמה הפרה רק ברמת הוכחה הנהוגה במשפט האזרחי (הסתברות של למעלה מ-50%) וזאת בניגוד לקיים במשפט הפלילי.
אמצעי הענישה אותם תהיה מוסמכת הרשות להטיל יהיו חמורים עד מאוד ויכללו, בין היתר, קנסות של עד מיליון ש"ח ליחיד ו-5 מיליון ש"ח לחברה, איסור על כהונה בגופים מסוימים והתליית או אפילו ביטול רישיון לגוף כגון מנהל קרן או נאמן.
איננו מתנגדים לאכיפה מנהלית, אך עם זאת אנו דורשים לקבוע בחוק סייגים ואיזונים הולמים כדי למנוע שימוש בלתי מידתי בסמכויות אלה, וכדי לתת את ההגנות הנאותות על נושאי משרה בחברות עסקיות בישראל. שלושת הדרישות העיקריות שלנו הן: קביעה בחוק שסמכות הענישה האישית תהיה נתונה בידי בית המשפט בלבד, תיקון חוק החברות באופן שמאפשר לחברות לשפות נושאי משרה בכירים שהוטלו עליהם סנקציות בשל מילוי תפקידם בחברה והוצאת הסמכות לאכיפה מנהלית מחוץ לרשות לניירות ערך לוועדה בראשות שופט אשר תכלול גם נציגי המגזר העסקי, לצד נציגי הרשות לניירות ערך."
לכתבה ב-TheMarker על מכתב הפורום
לכתבה בגלובס על מכתב הפורום
לכתבה בכלכליסט על מכתב הפורום