אות ראש הממשלה לתרומה למשק בשנת 2006 הוענק אמש לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר, ולמשרד האוצר ורשות המיסים

 
פרופ' סטנלי פישר-נגיד בנק ישראל, משרד האוצר, ורשות המסים קיבלו אמש את אות ראש הממשלה ופורום ה-CFO לעידוד הצמיחה לשנת 2006. וועדת האות,  בראשותם המשותפת של  רענן דינור, מנכ"ל משרד רה"מ ונגה קינן, יו"ר פורום ה-CFO בחרה בגופים הללו כגורמים המרכזיים שתרמו למשק בשנת  2006, לאחר שנבחנה מועמדותם של מרבית גופי הממשל ומשרדי הממשלה לאות היוקרתי.
 
רפי דניאלי, משנה למנכ"ל ו-CFO צים ויצחק חברון  CFO דניה-סיבוס נבחרו לקבל אות הוקרה על תרומתם לחברות בהן הם פועלים.
 
האותות הוענקו אמש באירוע השנתי של פורום ה-CFO המאגד את סמנכ"לי הכספים של החברות המובילות במשק, שהתקיים באוניברסיטת ת"א, בהשתתפות הצמרת הכלכלית וראשי הממשל. האירוע כולו עמד בסימן המשבר ברשות המסים והפרשה שהתפוצצה מספר שעות קודם לכן. ג'קי מצא, שאמור היה לקבל את האות על פועלה של רשות המסים, נעדר כמובן. את האות עבור רשות המסים קיבל מנכ"ל משרד האוצר היוצא-יוסי בכר.
 
אות ראש הממשלה למצויינות ביצירת סביבה עסקית תומכת צמיחה חולק השנה זו הפעם החמישית. מטרת האות היוקרתי, המוענק ע"י משרד ראש הממשלה ופורום ה-CFO, להצביע ולהוקיר את פעולות גופי הממשל לעידוד הצמיחה במשק ולשינוי הסביבה העסקית כך שתהא יעילה, נורמטיבית, יציבה ושקופה תוך הקטנת הבירוקרטיה והטמעת שירות מכוון לקוח. בשנים הקודמות זכו באות בנימין נתניהו בעת כהונתו כשר האוצר, השב"כ על פועלו למניעת פיגועים ויצירת סביבה המאפשרת כלכלה בריאה, משרד התחבורה בעת כהונתו של אביגדור ליברמן, יוסי בכר מנכ"ל משרד האוצר, רשות ני"ע בראשותו של משה טרי ואחרים.
 
בין חברי ועדת השופטים נמנו עו"ד יעקב נאמן, עו"ד רם כספי, פרופ' מנואל טרכטנברג – ראש המועצה לכלכלה במשרד רה"מ, אבי בן אסאייג CFO שטראוס עלית, דורון בירגר נשיא אלרון, ישראל מימון מזכיר הממשלה ואחרים.
 
באירוע אמרה נגה קינן, יו"ר פורום ה-CFO כי האות למשרד האוצר ולרשות המסים הוענק על פועלם למען המשק בזמן המלחמה האחרונה ועל הפיצוי המהיר שניתן לעסקים שניפגעו. "המנצחת הגדולה של המלחמה האחרונה היא כלכלת ישראל. ועל כן, אות ההוקרה הראשון מוענק למשק הישראלי שנציגיו הבכירים יושבים כאן הערב. אות ההוקרה הראשון והחשוב מוענק לכל אחד ואחד ולכולנו יחד". צמיחה היא שתעשה את ישראל חזקה, טענה קינן, והציבה את הקו האדום של הכנרת הכלכלית על 5% צמיחה מינימלית לשנה. בכדי להשיג יעד זה לשם כך – קראה קינן למדינת ישראל להכריז על עצמה כמדינת ידע.
 
קינן ציינה ארבעה תחומים המגדירים מדינת ידע: ראשית, זו מדינה שבה הלימוד וההשכלה היא ערך עליון. מתוקצב היטב. מנוהל ביעילות. מביא תוצאות. "חינוך הוא הצינור האפקטיבי ביותר לחילחול העושר מכלכלת ההי-טק לשאר המדינה" אמרה קינן והוסיפה "חובה עליונה היא לפתוח צינור סתום זה". התחום השני הוא עידוד המדינה לכל "חברות הידע", ללא הבדל ענפי בין תעשיה מסחר ושירותים. "חברת ידע היא חברה בה יותר מ-20% אקדמאים המועסקים בתחום פעילות החברה" הגדירה קינן. המדינה חייבת המדינה למצוא את הדרך להצמיח כאן חברות גדולות-ישראליות-גלובליות. המאפיין השלישי הוא תשלום מס הוגן, כמקובל בעולם ע"י עובדים בדרגי הביניים. הבעיה בפניה ניצבת ישראל היא של "ירידת הצעירים המשכילים למדינות בהן הם יכולים לבנות את עתידם" כאן הם משלמים מס לא פרופורציונלי. ותחום רביעי של מדינת הידע היא מדינה קלת בירוקרטיה, שהמירה את השירות הממשלתי כולו בתהליכים אינטרנטיים. מדינה המודדת את משך הזמן לקבלת אישורי השקעה, בניה והפעלה של חברות ועסקים ועוסקת בשיפורו המתמיד של זמן זה. "אנו מחויבים לדאוג שאותם משתנים כלכליים, עליהם יש לנו השפעה, ינוהלו באופן מיטבי" אמרה קינן. 
 
שר האוצר שקיבל את האות התייחס לאירועים האחרונים: "רשות המסים, עובדיה והעומד בראשה נרתמו לפעול בזמן הלחימה בקיץ במסירות וביעילות ומגיע להם יישר כח. . . עברנו יום לא פשוט ואני בטוח שמשטרת ישראל עושה את עבודתה ביעילות. נותר רק לקוות שהחקירות יסתיימו במהירות וכולם יחזרו לעבודתם". הירשזון הוסיף כי ברצונו לחזק את עובדי משרד האוצר בשעה הקשה העוברת עליהם".
 
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, בחר להתעלם מהמתרחש ברשות המסים והתמקד בתקיפת משרד האוצר בכל הנוגע לסכסוך השכר בבנק ישראל" "חלק מהביקורת על בנק ישראל מוצדקת וחלק קטנונית.סכסוך השכר בבנק ישראל צריך להיפתר בין בנק ישראל, וועד העובדים ומשרד האוצר. מאז התחלת התהליך למציאת פיתרון התחלפו שלושה שרי אוצר ושלושה ממונים על השכר דבר שעיכב את התהליך ועיכב את ההתקדמות למציאת פתרון. יש המון קשיים מצד משרד האוצר ומזמן יכולנו להגיע להסכם. כל יום שעובר הוא מיותר".   
 
נימוקי השופטים למקבלי האותות:
 
בנימוקי חבר השופטים, נכתב, בין היתר, כי פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, הביא לכלכלה הישראלית את יתרונו  כאישיות בכירה בכלכלה הגלובלית, וסייע רבות להביא את נוכחותו של המשק הישראלי לבמות החשובות בעולם. חברותו של פרופ' פישר ב-G-30, מעמדו בקרן המטבע הבינלאומית, קשריו בבנקים הזרים ובבנקי ההשקעות הגדולים כמו גם בחברות הדירוג מסייעים למשק הישראלי להטביע את נוכחותו הגלובלית. עוד מציינים השופטים כי פישר תרם לשמירה על נתוני הצמיחה של המשק בעת הלחימה בצפון, עשה רבות להכנת הרקע להצטרפות ישראל למדינות ה-OECD ולפתרון הסכסוך המתמשך בכל הנוגע למבנה בנק ישראל ותפקידו במשק.
 
 
האות למשרד האוצר ורשות המסים הוענק על פועלם בעת הלחימה בצפון ומתקפות הטרור הקאסמים בדרום.. וועדת השופטים ציינה כי לראשונה בתולדות המדינה, משרד האוצר, באמצעות רשות המסים,  גיבש וביצע את חוק פיצויי מלחמה, תוך כדי הלחימה עצמה, מתוך מטרה להחזיר את המצב לקדמותו ולהציל את רכוש התושבים והכלכלה באיזורי הצפון והדרום. פעולות משרד האוצר, ורשות המיסים, כללו יוזמות חקיקה והתקנת נהלים תקדימיים במדינת ישראל, צמצום מכשלות בירוקרטיות, קיצור מועדי המתנה לפיצוי ומתן שלל הקלות במועדי דיווח ותשלום מיסים באיזורים הנפגעים. על פי הוועדה, פעולות אלו תרמו להצלת הכלכלה בעת לחימה, נמנעו פיטורים המוניים, ואיפשרו שמירה על  נתוני הצמיחה של המשק.
 
אות הוקרה לרפי דניאלי CFO ומשנה למנכ"ל צים הוענק  על תרומתו המשמעותית לצמיחתה של צים ולהפיכתה לאחת מחברות הספנות המובילות בעולם בתחום ההובלה הקווית באמצעות מכולות.  דניאלי מנהל את כל המערך הכספי של צים בשישים מדינות במחזורי פעילות שגדלו לכשלושה מיליארד דולר בשנה. באחרונה הוביל דניאלי  את מהלכי  המימון של צים שכללו השקעות של כשני מיליארד דולר ברכישת אוניות ומכולות זאת באמצעות גיוסים  אשר בוצעו בשווקים הבינלאומיים והנפקת אג"ח לשוק המוסדי בישראל. גיוס האג"ח בהיקף של 260 מיליון דולר הינו הגיוס הציבורי הראשון של צים.
 
אות הוקרה ליצחק חברון CFO דניה סיבוס הוענק על תרומתו החיונית והחדשנית לביצועיה המרשימים של חברת דניה סיבוס - חברת בניה ותשתיות מקבוצת אפריקה ישראל להשקעות.  בשנים האחרונות מתפתחת דניה סיבוס בהתמדה וממצבת את עצמה כאחת מחברות הבניה והתשתית החשובות בישראל. גולת הכותרת של פעילות דניה סיבוס  בענף התשתיות היא הקמה ותפעול כביש 431 , פרויקט ענק בהיקף של כ-1.8 מיליארד ₪.
תרומתו של חברון לאפיון העסקי והפיננסי של הפרויקט הייתה מכרעת.  בכל שלב בתכנון וביצוע הפרויקט - החל בתכנון המכרז, עבור דרך שיטת ההתקשרות הפיננסית והמשא ומתן לזכייה במכרז, וכלה בניהול המימון לאורך חיי הפרויקט - הפגין חברון חדשנות, התמדה, כשרון ומקצוענות ברמה גבוהה.