פורום ה-CFO: רשות ניירות ערך הורתה למשרדי רואי החשבון הגדולים להגיש "רשימות שחורות" של חברות ציבוריות שלא חתמו על מכתב ההסכמה להשתתף ב- "סקר העמיתים"

רשות ניירות ערך הורתה למשרדי רואי החשבון הגדולים להגיש לה "רשימות שחורות" של חברות ציבוריות, מקרב לקוחותיהם, שלא חתמו על מכתב ההסכמה להשתתף בנוהל "סקר עמיתים". כך עולה ממידע שהגיע לפורום ה-CFO המאגד את סמנכ"לי הכספים של החברות הגדולות במשק. בכך מגיע לשיאו המאבק המתנהל בין פורום ה-CFO והחברות הציבוריות ובין רשות ני"ע ולשכת רואי חשבון. לדברי נגה קינן, יו"ר פורום ה-CFO, רשות ניירות ערך, מעמידה בפני החברות "הצעה שאין לסרב לה" לפיה או שהחברות יאמצו את סקר עמיתים הוולנטרי או שהרשות "תדאג" לכך שיאמצו את סקר העמיתים. קיים חשש, לכאורה, כי בפעולת רשות ני"ע לאנוס את החברות לחתום על כתב ההסכמה תשתמש הרשות בנשק היחיד הקיים לה מול החברות והוא קשירת דבר שבאינו דבר – הליך אסור בעליל.

"סקר העמיתים" עליו הכריזה רשות ני"ע, בעקבות יוזמה של לשכת רו"ח, קובע כי התיקים של החברות הציבוריות יהיו פתוחים לביקורת של רואי חשבון ממשרדים אחרים. זאת במטרה לאפשר ביקורת חשבונאית על עבודת משרדי רואי החשבון. על פי החלטת הרשות, כל חברה תצטרך לתת גילוי בדו"חות הדירקטוריון האם חתמה, באופן וולנטרי, על כתב ויתור סודיות המאפשר לפתוח את תיקיה.

פורום ה-CFO הודיע כי הוא תומך במציאת דרכים להבטיח את אמינות הדו"חות אולם הוא מתנגד לסיכונים אותם נדרשות החברות הציבוריות לקחת על עצמן בכדי לאפשר את קיומו ובכלל זה לפגיעה האפשרית בחברות בכך שיחשפו את סודותיהן המסחריים ואחרים בפני רואי חשבון של ספקים ומתחרים.

למרות ש- "סקר העמיתים" נכנס לתוקפו כבר לפני שני רבעונים, הרי שהוא נחל עד כה כישלון חרוץ. מהדו"חות שפרסמו החברות הציבוריות עולה כי רק 16% מהחברות שהגישו דו"חות ברבעונים אלו הסכימו להשתתף בסקר. 69% הודיעו מפורשות כי במתכונת הנוכחית הן מתנגדות לכך, ו – 15% מהחברות החליטו להתעלם מהנושא.

לאור הכישלון החרוץ, החליטה הרשות למצוא דרכים לכפות זאת על החברות וכעת היא דורשת ממשרדי רואי החשבון הגדולים להעביר לה "רשימות שחורות" של חברות, מקרב לקוחותיהם, שמסרבות לחתום על כתב הויתור. זאת מתוך כוונה להפעיל עליהן לחץ ולגרום להסכמתן לחתום בדו"חות הקרובים.

קינן: "מדובר בחציית כל הקווים ובחריגה בוטה מסמכות רשות ני"ע. לרשות אין מעמד חוקי לכפות את דרישותיה על החברות והיא מוגבלת להתנהלות בשיטת "אמץ או גלה" – דהיינו, לאמץ את דרישותיה או לדווח לציבור כי החברה מסרבת לעשות זאת. במקום לאיים על החברות כי היא תיפרע בעתיד מחברות שיסרבו ל"הצעותיה", על הרשות להקשיב לביקורת הנוקבת על הנוהל הקיים ועל הנזקים שהוא עלול להסב לחברות, ולאמץ נוהל נכון יותר". לדברי קינן, ספק אם הרשימות השחורות והלחצים המכוונים בהתנהלותה של רשות ניירות ערך יעמדו במבחן בג"צ.

לטענות הפורום נגד חוקיות מהלכיה של רשות ניירות ערך מצטרפים גם עו"ד (רו"ח) איל נייגר, ועו"ד מאיה אלשיך קפלן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן במאמר שפרסמו לאחרונה ניטען כי "דומה כי המדיניות הננקטת על-ידי רשות ניירות ערך - שבאה לידי ביטוי בהתקנת תקנות, בפרסום הנחיות ובמתן הנחיות בעל-פה לגילוי הנדרש, במהלך הליך בדיקת תשקיף על-ידי הרשות, לפני פרסומו או בקשר עם דרישות גילוי בדיווח שוטף - יוצרת מעקף להליכי החקיקה המקובלים בדיני החברות". ועוד, בהסתמך על תקדים ברנוביץ הם מוסיפים כי "בית המשפט העליון מתייחס איפוא לעיקרון חובת הגילוי כמקור סמכותה של הרשות וכגבול סמכותה. ודוק, לרשות אין סמכות להתערב בענייני החברה הציבורית אלא במקום שזו איננה מקיימת את חובות הדיווח הקבועות בדין ואינה עומדת בעיקרון הגילוי הנאות, עליו נשען חוק ניירות ערך".